אם הבנים שמחה, פרק שלישי ל׳Em HaBanim Semecha, Third Chapter 30
א׳ל') כבר הוכחתי בפתיחת הספר שבנין הארץ מאד רצוי והגון לפניו יתברך אפילו יהי' ע"י מי שיהי' והעיקר הוא רק שיהי' נבנה והולך כדי שיהי' ראוי להתיישב בה וכעת נראה לי להוסיף עוד ראי' לזה ממדרש רבה ויצא א"ר יוסי בר חנינא ארבע מדות בשמות יש ששמותיהם נאים ומעשיהם נאים יש ששמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים יש ששמותיהם כעורים ומעשיהם נאים ויש ששמותיהם נאים ומעשיהם כעורים וכו' שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים אלו בני הגולה בני בקבוק בני חקופא בני חרחור וזכו ועלו ובנו בית המקדש ונשנו דברי המדרש הללו בפ' שלח וזה לשונם שם שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים אלו עולה הגולה בני ברקוס בני סיסרא בני תמח (ובמדרש שם איתא בני ברק וזה טעות סופר כי בפסוק כתיב בני ברקוס) ובעזרא כתיב ואלה העולים מתל מלח תל תרשא כרוב אדן ואמר עוד ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם ופירש רש"י לפי שאבדו יחס שלהם ולא ידעו אם מישראל הם עכ"ל הרי דרבותינו בעלי המדרש אמרו על עולי הגולה בימי עזרא ששמותיהם כעורים ומעשיהם נאים שמותיהם כעורים דהיו שמות של גוים כמו שידענו מסיסרא דהוא שם של גוי וילמוד סתום מן המפורש דגם שאר השמות היו שמות של גוים ועל כן היו כעורים והנה כמה מהם היו בשפל המצב כל כך עד שלא יכלו להגיד כלל אם מזרע ישראל המה כמפורש בכתוב הנ"ל עוד יש להכיר את דל מצבם הרוחניי משמות הגוים הנזכרים בפסוק ואסביר הדברים מן החיים שלנו שאנו חיים בגלות ואקדים את דברי הרא"ש בגיטין דכתב דכבר נהוג בגלות דמלבד שם הקודש שמקבל בר ישראל במחנה העברים עוד יש לו שם של גוים שמשתמש בו בשעה שעומד בקישור עמהם כגון במשא ומתן עמהם וכדומה בעת שעומד בשייכות עמהם עיי"ש אך כשהוא בינו ובין ישראל משתמש רק בשם הקודש ומכש"כ בשייכות לדבר שבקדושה כמו בעליית התורה בביהכ"נ ובשמחת תורה בהקפות וכדומה בסעודת מצוה ולכל דבר שבקדושה קורין אותו רק בשם הקודש ושם של גוי לא יזכר ולא יפקד שם ואדרבא עוד לחרפה יהי' לו אם יכנו אותו שם בחבורת ישראל ומכש"כ אם יהי' בחבורת צדיק ומה גם אצל צדיק הדור בשם של גוי ויהי' לו זה לכלימה היותר גדולה ונקח דמיון אם צדיק רבן של ישראל כמו הצדיק מבעלז או משאר צדיקי הדור יעשו אסיפה לצורך ענין הנוגע לכלל ישראל אשר יתנהל עפ"י צדיק הדור הזה בעצמו וכל אחד מן הנאספים צריך להתקרב אל הצדיק כדי להגיד שמו אליו כדי שידע מי ומי ההולכים ומשתתפים אתו יהי' הדרך כשיתקרבו אחד אחד וישאלו על שמו כל אחד יאמר אני שמעון בן משה אני יעקב בן לוי וכדומה וכדומה והי' אם אחד יאמר על השאלה מה שכך יאמר הערר ראבבינער איך בין פראנץ היינריך אדאלף וכדומה מן שמות הגוים יהי' לצחוק ולחוכא ואטלולא בין הנאספים כי נגד צדיק הדור הייסט ער ניכט פראנץ ניכט היינריך אויך ניכט אדאלף נור משה שמעון, אברהם וכדומה מן שמות ישראל כן הוא הדרך אצל ישראלים שנתגדלו במקומות החרדים והיראים המה יודעים שבינו ובין ישראל אין לקרוא רק בשם הקודש ומכש"כ נגד צדיק מפורסם לחרפה יהי' לו להזכיר עצמו בשם של גוי אבל אם יבא אחד שנתגדל במקומות שכבר שכחו את היהדות ר"ל ונתגדלו לגמרי ברוח העמים כמו בבעהמין מעהרין וכדומה מן המקומות שכבר נשכח שם חינוך היהודי איש כזה אינו יודע משם הקודש כלל ורק שם הגוי לבד ידוע לו בכל דרכי החיים שלו אם איש כזה יבא בתוך הבאים לפני צדיק הדור הזה אשר ידרוש אחר כל שם שנאספו שמה וכשיגיע התור אליו להגיד שמו לפני הרבי מבעלז וישאלו הרבי איו איפא שמך ישיבהו לפי תומו רבי שמי הוא פראנץ או אדאלף וכדומה ואם כי העומדים סביבו יצחקו ממנו וגם הרבי בעצמו יעביר צחוק קלה על שפתיו אבל איש התם הזה לא יבין ולא ידע מה מקום לצחוק הזה הלא רק שמו הגיד לפני הרבי ומה לצחוק על זה? ומה און פעלתי בזה? עכ"פ אנו רואין דהגדת שם של גוי לפני צדיק הדור בשעה שדורש וחוקר על שמו אם כי היא בתום לבבו עכ"ז הוא עדות על שפל מצבו הרוחניי וכי הוא גרוע מאד כן הי' ממש בעולי הגולה בזמן בית שני דכתיב ואלה בני המדינה העולים משבי הגולה וכו' אשר באו עם זרבבל ישוע נחמי' שריה רעליה מרדכי בלשון וכו' הם הם היו הצדיקי הדור אשר כולם נאספו תחת דגלם לעלות לארץ ישראל והם הם אשר שאלו לכל אחד אחר שמו כדי לרשום שמם עלי גליון לידע שמות העולים עמהם ובטח כל אחד אמר את שם הקודש שקיבל ולא שם הגוים כי לא לכבוד יהי' לו להשתמש בשם של גוי לפני צדיקים כאלו אבל הי' ביניהם ג"כ אנשים כאלו שעמדו כל כך בשפל המצב ברוחניות עד שלא הבינו כלל שאין מן הכבוד להשתמש בשם של גוי לפני צדיק ע"כ כששאלו אותו מה שמך השיב ברקוס סיסרא תמח וכדומה ולא הי' בש כלל לפניהם של הצדיקים בשם זה כי כל כך נטמעו והתבוללו בין הגוים עד שלא ידעו ולא מושג כלל הי' להם מחיי היהדות ועל כן סיים הכתוב על זה ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מזרע ישראל המה וכאשר רש"י כתב שאבדו יחס שלהם ולא ידעו אם מישראל הם ונראה פשוט דהכתוב רוצה לרמז לנו זאת את כל מה שכתבתי איך לא התבוששו מלבא בשמות הגוים לפני צדיקי הדור על זה תירץ הכתוב כי כל כך התבוללו בין דגוים כי לא ידעו אם מזרע ישראל המה ולא הבינו כלל שיהי' זה שלא מן הכבוד וזה אמת וברור בבאור הכתוב בעזה"י, עכ"פ שפיר כתבתי דזאת לבד היינו הגדת שם הגוים לפני צדיקים הנ"ל תעיד על שפלות דור ההוא של העולים בבית שני ואעפי"כ על אנשים כאלו העידו חכמינו ז"ל במדרש דאם ששמותיהם כעורים אבל מעשיהם היו נאים לפני הבורא כל עולמים.
1
ב׳ועתה יתפלא מאד כל עין הרואה את דברי חז"ל הנ"ל איך אפשר לומר על אנשים כאלו שמעשיהם נאים הלא ידוע שעולי הגולה בימי עזרא הי' מעשיהם רעים וחטאים מאד עיין רד"ק ריש מלאכי שכתב בזה"ל כי הדור העולה מבבל היו רובם מחזיקים במעשים שאינם טובים שהיו נושאים נשים נכריות כמו שהוכיחם עזרא בזה וכן מלאכי הוכיחם בזה כמו שאמר ובעל בת אל נכר וכן בחלול שבתות לא היו נזהרים ובדברים אחרים כמו שכתוב בספר עזרא עכ"ל ומקרא מלא דבר הכתוב בעזרא ט' נגשו אלי השרים לאמור לא נבדל העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבותיהם לכנעני וכו' (ופירש במצודות רצה לומר עודם עושים כתועבותיהם של הכנענים) ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה (ופירש במצודות מהם למדו יתר העם) ובנחמי' ט' כתיב ולא שבו ממעליהם הרעים ובעזרא ט' כתיב הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבותיהם אשר מלאוה מפה אל פה בטומאתם ובנחמי' י"ג כתיב ואריבה את חורי יהודה ואומרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עושים ומחללים את יום השבת הלא כה עשו אבותיכם וירא אלקים עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתר מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת ועיין עוד בקידושין דף ע' ע"א דדרשו חז"ל על הקרא שהבאתי לעיל ואלה העולים מתל מלח שהי' מעשיהם דומים למעשה סדום דכתיב ותחי לנציב מלח שהיו רעים וחטאים לה' (עיי"ש בפרש"י) בגזל ובעריות ועיין עוד בספורני שה"ש בפסוק אל גינת אגוז ירדתי שהקב"ה התרעם על הצדיקים ואנשי מעשי שנשארו בבבל למה לא עלו עם העולים לארץ ישראל כי אין לו שם למי שישרה שכינתו בתוכם עיי"ש ואחרי כל זאת איך אפשר לומר על עולים כאלו שהי' מעשיהם נאים רק שמותיהם לבד היו כעורים עד שחז"ל נקטו אותם לדוגמא דיש ששמותיהם כעורים ומעשיהם נאים אלו עולי הגולה ואיך אפשר לומר על דור של העליה שהי' דור רע כזה מלאים במעשה תעתועים שמעשיהם נאים ואיה איפה נאותם? והיא פליאה עצומה מאד הפלא ופלא!
2
ג׳ועל כרחך מוכרח לן לומר דזאת היתה נאותם במעשה העליה גופא ובמעשה הבנין שבנו את הארץ ואח"כ בית המקדש בזה הי' יופיפותם ונאותם והיתה רצויה מאד לפניו יתברך אף שמלבד זאת היו עוברים כמעט על כל התורה כולה ר"ל מ"מ בזה הי' מעשיהם רצוים ונאים לפניו יתברך ומשום זה לחוד היו כדאים להקרא נאים ולנקוט אותם לדוגמא ולומר עליהם יש ששמותיהם כעורים ומעשיהם נאים ואולי מפני כמו שאמרו בספרי דגדולה מצות ישיבת ארץ ישראל ששקולה כנגד כל התורה כולה ואחר שהם עסקו בזה הי' מכריע זכות זה כל כך עד שיש לומר עליהם שמעשיהם נאים וכמו שכתבתי לעיל עכ"פ אנו רואים שמעשה הבנין של הארץ הקדושה כמה חביב אל הקב"ה יהי' ממי שיהי' אפילו מן היותר גרועים ח"ו מישראל עד שהיו נקראים עי"ז לחוד מעשיהם נאים וזה ראי' שאין עליה תשובה ועיין רש"י שה"ש בפסוק יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלים דפירש דזה קאי על כוני ירושלים ומקדש בימי עזרא הרי דהקב"ה בעצמו כינה את עולי הגולה בשם זה יפה ונאים א"כ צדקו חז"ל דכתבו על עולי הגולה דמעשיהם נאים בשביל מעשה העליה והבנין לבד כדאים לזה להקרא נאים וגם מצינו בעזרא דעשרים שנה אחר הבנין לקח עצמו להרחיקם מהנשים זרות וצעק ומרט שערותיו וקילל ועשה מה שעשה עד שעלה בידו לטהרם ולנקם מעבירות החמורות שבידם אבל בתחלה בשעת העליה לא עשה דבר מזה רק אסף וקבץ את כל מי שבא יהי' מי שיהי' ולא שאל על מעשיו אם כי ידע היטב את מעשיהם הרעים אעפי"כ לא הרחיקם וקיבלם בשתי ידים משום דידע דמעשה הבנין והישוב צריך לאנשים רבים וכל מה שישתתפו בזה רבים יותר יושלם ביותר ואולי ידע ברוח הקודש שמעשיהם נאים ורצוים לפני שי"ת ע"כ לא שאל על מעשה איש הבא לסייעו בזה*אמרו בגמרא דע"ז דף כ"ו ע"א ת"ח מה בין גנבי בבל ללסטים דארץ ישראל עיין פרש"י והגאון רבינו שלמה קלוגר ז"ל בספרו עבודת עבודה שם הביא לשם הכתוב ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והיא יכוננה עליון ותוכן דבריו שחילוק יש בין הוץ לארץ לארץ ישראל שבא"י אף מהרשעים שישנן שם גם מהם תמשוך טובה והנאה לכבודו יתברך ובזה יתפרש פסוק הנ"ל שהמשורר אמר ההפרש והחילוק שיש בין א"י לחו"ל ואמר נכבדות מדובר בך עיר אלקים סלה דהנה בחו"ל לא נחשב לו יתברך רק אלו המכירים אותו יתברך אבל אלו שאין מכירין אותו והם רשעים אין בהם לו כבוד והנאה וזה שאמר בא וראה החילוק בין א"י לחו"ל הנה אזכיר רהב ובבל רק ליודעי אלו שמכירים אותי ויודעים אותי עבורם אזכיר מקומם הנה פלשת וצור עם כוש אינם חשובין בעיני רק מכח שזה יולד שם כלומר שזה היודע אותי זה יולד שם אבל עבור מי שאינו יודע אותי אין המקומות חשובין לפני לכלום אבל ולציון יאמר איש ואיש הן הצדיק והן הרשע עבור שניהם המקום חשוב לפני שכולם נולדו בה והנה מזה הוי סימן שעתיד הקב"ה לחדשה שנית כבראשונה אם ראינו גם בהיותנו עתה בגלות וא"י חרבה אף בכל זאת אין הרשעים שבא"י ורשעים שבחו"ל שוין מזה מוכח דעדיין יש קדושה בארץ ולא נפקע קדושתה ממנה ומזה מוכח דעתידה להתחדשה כבראשונה וז"ש ממה שלציון יאמר איש ואיש יולד בה הן צדיק והן רשע מכולם ניכר כבודו יתברך ושנולדו בא"י כי אין דומין לרשעי חו"ל זה סימן שהוא יכוננה עליון אח"כ מחדש ולא פקעה קדושתה לגמרי עכ"ד הקדושים וזה ראי' למה שכתבתי שאין לזלזל בהם ח"ו כי כבודו יתברך יתקלס גם מהם ומעשיהם רצויין לפניו יתברך ויתעלו בשלימות העליון אכי"ר..
3
ד׳ועתה מאן ספין ומאן יהיר בזמנינו לכנות את העולים דזמנינו בשם כעורים וח"ו בשם רשעים ולגנות את מעשיהם שעלה בידם לבנות ולהפריח את הארץ ממש במסירת נפש ולדבר עליהם בוז וקלון אשר קיימו בזה אף בלתי ידיעתם מ"ע הגדולה דירשת וישבת בה בכל התיקונים שיש בזה בנגלה ובנסתר וכמו שהוכחתי בפתיחת ספרי זה (עיין לעיל צד י"ז מה שהבאתי בשם מהר"מ חגיז וחסל"א בעונש המדברים על יושבי א"י) ובפה מלא אני אומר שמעשיהם נאים לפני הקב"ה ושכרם גדול מאד והלואי שיהא חלקי בזה עמהם ורק צריך לבקש מהם שמהיום והלאה ילכו בדרך ה' בדרכי התורה והיראה והכל יהי' נעשה ברוח התורה ועפ"י ציווי גדולי הדור וחכמי התורה וזאת נשיג בעזה"י אם נהי' מקרבים אותם באהבה ובחיבה ובכבוד אליהם ודברי חכמים בנחת ישמעו ולא ברעש ולא בקול צעקה עליהם אז המה יכייפו עצמם אל רוח התורה והיראה ויעלה בידינו לטהרם כמו שעלה ביד עזרא לקרב אותם אל התורה ואל הקדושה אחר שראו שקירבם ולא רחקם מעליו וזה אמת וברור לכל הרוצה לראות את האמת ועיין רש"י שה"ש בפסוק הדודאים נתנו ריח וכתב בזה"ל הדודאים נתנו ריח דודאי התאנים הטובות והרעות כענין שנאמר הראני ה' והנה שני דודאי תאנים הדוד האחד תאנים טובות והדוד אחד תאנים רעות מאד אלו פושעי ישראל עכשיו שניהם נתנו ריח כולם מבקשים פניך עכ"ל וכל זה מרמז על מעשה העליה והבנין של בית שני וכן שייך זה על מעשיה העליה והבנין של זמנינו ודוק.
4
ה׳עוד ראי' לדברינו ממה שהבאתי לעיל באות י"ד שהיתה שנאה כבושה לבני א"י לבני הגולה על שלא עלו בימי עזרא והשתא מה מקום לשנאה זו דלמא משום דרוב העולים לא היו אינשי דבני מעלי רק אנשים גרועים וחוטאים גדולים כמבואר בקידושין דף ע' ע"א שהבאתי לעיל ע"כ לא היו רוצים להשתתף עמהם ועל כרחך דלא יפה עשו בזה משום דהם בגרמתן דלא עלו גרמו שלא נעשה גאולה שלמה ואלמלי היו עולים היו מופיעין קדושה וטהרה בכל עם בני ישראל דגם הגרועים היו נעשים טובים והי' הכל בשלמות וכמו כן שייך כל זה בזמנינו שאלמלי ישתתפו כולם בזה יהי' קדושת הארץ בשלמות וכמו שהבאתי לעיל בשם הח"ס ומהר"ם שיק וכן כתב רבינו הקדוש מגור שליט"א וכמו שאביא אי"ה להלן ודוק.
5