אם הבנים שמחה, פרק שלישי ל״אEm HaBanim Semecha, Third Chapter 31
א׳ל"א) הנביא אמר הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים וכו' אמרי לערי יהודה הנה אלקיכם עכ"ל הפסוק והך אמרי לערי יהודה הנה אלקיכם אינו מובן כלל והרי זה מקרא קצר דמשמע כאלו הי' רוצה לומר איזה ענין שיעשה אלקיכם לערי יהודה וגם תיבת הנה מורה על דבר חדש שנתחדש כידוע מכללי התיבות ולבסוף הפסיק הפסוק ולא אמר מידי.
1
ב׳ונראה בזה דבר נכון ואמת בביאור פסוק זה בעזה"י ואקדים דברי רבינו באוה"ח בפסוק ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום הידועים שביאר עם דברי הרמב"ם בפ"ו מה' יסה"ת גבי ז' שמות שאינם נמחקים דפסק כל הנטפל לה' מלפניו מותר למחקו מלאחריו כגון "ך" של אלקיך "כם" של אלקיכם אינם נמחקים והרי הם כשאר אותיות של השם שהשם מקדשם עכ"ד הרמב"ם וזה מה שנתכוין לומר להם במאמר הדבקים בה' פירוש לפי ששם זה המיוחד שם הוי"ה ב"ה אין אות נדבקת ונסמכת לו מלאחריו אלא מלפניו כגון לה' או בה' ואותיות אלו אין בהם קדושה ומותר למוחקם וא"כ תהי' דביקות ישראל בה' בדרך זה שאין השם מקדשם לזה גמר אומר אלקיכם פירוש דבקות זה שאתם דבקים בה' אינה כדבקות כאותיות שלפניו אלא כאותיות שמלאחריו שהם "כם" של אלקיכם שהם קדושים כשאר אותיות של השם וכתב עוד שם דעל כן נקט הקרא ג"כ בה' ולא אלקיכם לחוד כדי להורות דדבקות ישראל הוא בשם המיוחד עצמו עיי"ש כי דבריו נפלאים ואמתיים ודברי אלקים חיים המורם מדברי רבינו הקדוש בעל אוה"ח דשם אלקיכם מורה על דבקות ישראל בשם הקדוש שנטפל לקדושת השם ומקודש כשם עצמו, והנה ראיתי דבר נפלא בספר הקדוש צרור המור לחמיו זקנו של רבינו הב"י מרנא ר' אברהם סבע שהי' ממגורשי ספרד, בפ' מסעי שכתב דקדושת ארץ ישראל הוא תיכף אחרי הקב"ה בעצמו והיינו דקודם הוא הקב"ה ואחריו תיכף בא ארץ ישראל וזה שאמר הכתוב גבי כלב בן יפונה עקב שמילא אחרי היינו אחרי ממש שארץ ישראל הוא אחר שי"ת עיי"ש נמצא דארץ ישראל הוא נטפל מאחוריו של השם א"כ נתקדש כמו אותיות השם בעצמו וכמו "כם" מאלקיכם ועפי"ז מובן שפיר כוונת דברי הנביא במאמרו שאמר "אמרי לערי יהודה הנה אלקיכם" היינו דזאת יאמרו ויודיעו לערי יהודה דהם ממש השם של אלקיכם דכמו דאותיות הנטפלים לאחורי השם המה כאותיות השם בעצמו ונתקדשו בקדושת השם כמו כן הוא בערי יהודה דנטפלים אל השם מאחוריו א"כ הן המה "אלקיכם" ממש וזאת החידוש השמיענו הנביא במאמרו הנ"ל ועל זה החידוש מורה תיבת "הנה" שהשתמש בו כאן ואין כאן מקרא קצר כלל דזה גופא בא להשמיעני דערי יהודה המה "אלקיכם" והפירוש הוא ב"ה נפלא ואמת וברוך השם שהאיר עיני בזה ודוק.
2
ג׳ומה שאמר הנביא ערי יהודה ולא ארץ ישראל סתם נראה ברור דעיקר חביבת ארץ ישראל הוא כדי שישכנו עליה ישראל וישבו בה כדאמרו במדרש תנחומא בפ' ראה חביבה א"י שבחר בה הקב"ה את מוצא כשברא הקב"ה את העולם חלק הארצות לשרי הא"ה ובחר בא"י ובחר לחלקו ישראל שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו אמר הקב"ה יבואו ישראל שבאו לחלקי וינחלו את הארץ שבאה לחלקי ועיי"ש במדרש דמזה הטעם עיכב הקב"ה את ישראל במדבר ארבעים שנה מפני האומות כששמעו שישראל יכנסו לא"י חרבו ושממו את הכל והקב"ה רצה שיבואו ישראל לארץ כשהיא בבנינה ועל מכונה בבתים ושדות ואילנות וגנות ואחר שחזרו והתקינו את הכל אמר הקב"ה למשה שיכניסם עיי"ש הרי דכל חביבת א"י להקב"ה הוא בשראוי לישיבה לישראל אבל לא כשהוא שממה מבלי יכולת לישב בה נמצא כשהוא שממה בלי בנין אינה ראויה להיות נטפל להקב"ה ואז באינה ראוי' להיות נטפל אין השם מקדש וכמו שפסק הטו"ז ביו"ד סי' רע"ו כשכתב אותיות דאין להם משמעות להשם אין השם מקדשם עיי"ש כמו כן בא"י כשהוא שממה מבלי יושב אינו ראוי להיות נטפל להקב"ה וא"כ לא נתקדש בקדושת אלקיכם ע"כ אמר הנביא אמרי לערי יהודה דייקא "לערי" יהודה היינו ערים בנויים שהם ראויים לישיבה וכמו שמצינו גבי בני גד ובני ראובן שאמרו נבנה ערים לטפנו הרי דשם ערים מורה כשהם ראויין לישיבה ואז המה ראוים להיות נטפל להקב"ה ואז באמת השם מקדשם בקדושת השם וע"כ אמר הנביא אמרי לערי יהודה הנה אלקיכם כשהם ערים בנויים ראוי לישיבה אז המה בקדושת אלקיכם ודוק.
3
ד׳ובדברינו הנ"ל יובנו ג"כ דברי המדרש רבה בפ' קדושים ר"י ב"ר סימון פתח אחרי ה' אלקיכם תלכו וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקב"ה וכו' אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה הה"ד ויטע ה' אלקים בגן עדן אף אתם כשנכנסים לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה הה"ד כי תבואו אל הארץ ונטעתם עכ"ד המדרש ואם כי דברי המדרש מובנים גם בפשיטות דהכונה באחרי ה' תלכו להדמות אליו יתברך במעשים דכמו שהוא התעסק תחלה בנטיעה ובמטע כמו כן בבואנו לארץ יהי' תחלת מעשינו להתעסק בנטיעת הארץ אבל עם דברינו שלמעלה יש להעמיס עוד כונה נאותה בדבריהם ז"ל ובפסוק אחרי ה' תלכו דדרשו חז"ל פסוק זה על ביאת הארץ ונטיעתה כי למדו זאת מפסוק גופא כי כבר הבאתי מהמקובל צרור המור שארץ ישראל הוא תיכף אחר שי"ת בעצמו א"כ זהו המכוון בפסוק הנ"ל אחרי ה' אלקיכם תלכו היינו שילכו לארץ ישראל שהוא אחרי ה' ויבנו אותה שיהי' ראוי להתקדש בקדושת אלקיכם וזה יהי' ע"י שתיכף בבואכם לשם תתעסקו במטע תחלה לבנותה ולשכללה שתהי' ראוי לישוב להושיב את בני ישראל בתוכה ואז תהי' ראוי להיות נטפל לקדושת השם ולהיות בבחינת אלקיכם והדברים מתוקים כדבש ומאירים כאור הבהיר בס"ד.
4
ה׳היוצא מדברינו הנ"ל שבשעה שאיש הישראלי בא לארצינו הקדושה ועובד את אדמתה הקודש במטע אילנות וצמחות ובבנין בתים וכדומה מן הדברים הנחוצים לישוב הארץ נתקדש הארץ על ידו בקדושת השם הקדוש ואפילו לא נתכוין לזה כלל וכדפסק הש"ך ביו"ד סי' רע"ו דכל שם אפילו נכתב שלא בכונה אסור למחוק עיי"ש וכן נקטו להלכה כל גדולי האחרונים בתשובותיהם כמו כן הוא ברור בקדושת ארץ ישראל דג"כ נטפל לאחורי שי"ת ונתקדש בקדושת השם וכנ"ל וכל זה נעשה ממילא אפילו בלי שום כונה וכל הבונה אותה מקיים בזה הפסוק אחרי ה' אלקיכם תלכו ובו תדבקון כמשמעה וכמדרשה הנ"ל וכל זה ברור ואמת לאמיתה של תורה בעה"י.
5
ו׳ונראה דכל זה מרומז בתהלים ק"א בפסוק אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו ויראו גוים שם ה' וכל מלכי הארץ את כבודך, והמהרש"א בתענית ביאר פסוק זה דע"י דחומדין ומתאוין את אבניה ועפרה מקרבין את מועד דגאולה והכונה דבונין אותה ומישבין אותה ועל זה מסיים הקרא ויראו גוים את "שם" ה' היינו דע"י הבנין נתקדש הארץ בקדושת השם בשם ה' וכל מלכי הארץ יראו את כבוד ה' עליה והכל הוא בשביל דנתקדשה הארץ בקדושת השם אכי"ר.
6