אם הבנים שמחה, פרק שלישי ג׳Em HaBanim Semecha, Third Chapter 3
א׳ג') ובזה יובן ג"כ מה שהבאתי לעיל בשם המדרש דהקבה"ו מתפלל על בנין בית המקדש דלכאו' מה מקום מצדו יתברך להתפלל על זה הא בו תלוי הדבר להורידו למטה ומתי שירצה יוכל להורידו אבל בהנ"ל דהכל תלוי בהתעוררתינו דלמטה שפיר מתפלל שי"ת דמתי יבא אליו התעוררתנו דלמטה היינו שיבנה תחלה בית המקדש דלמטה כדי שיוכל להוריד אח"כ את בית המקדש דלמעלה עליה וא"ש בהבנת הדברים בס"ד, וידוע דקודם בנין בית המקדש צריך שיתקבצו ישראל שם תחלה וכמו שהבאתי לעיל בשם ש"ס ורמב"ם על כן ודאי דעונש של ההתרשלות שהבאתי לעיל בשם העזרת הכהנים שהקב"ה קוצף על זה הוא ודאי על ההתרשלות של הקיבוץ שמתרשלין לעשות קיבוץ ישראל שם בארץ ישראל וכל קיבוץ שיתקבץ שם חשוב מאד בעיני שי"ת ואינו רשאי לקטן אותה כמאמר הנביא בזכריה ח' מי בז ליום קטנות עיין אבן עזרא שמבזה לישועת קטנות שמחזיק זאת לדבר קטן ישמחו וראו וגו' והי' כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה וישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם עיין במצ"ד אל תיראו מדברי המקטינים כבוד הבית והפקידה ותחזקנה ידיכם לאחוז בבנין ולהשלימה אלה הדברים תעשו יעי"ש, ואחר שיהי' שם קיבוץ ויבנו את הארץ יהי' הבנין על ידי מי שהוא יתברכו בגופניות וברוחניות וכדברי העזרת הכהנים הנ"ל כי ה' ישגיח עליה בעין פקיחא והנביא אומר כן בפירוש בזכריה ג' על אבן אחת שבעה עינים ר"ל שמורה יהי' מאת המקום ב"ה על בנין ההוא הנני מפתח פתחה נאם ה' צבאות המקום בעצמו יחקוק צורות על האבנים ליפותם רצה לומר ה' יתן כח ועזר על המלאכה ומשתי את עון הארץ ההוא ביום אחד ר"ל בפעם אחת אסיר את עון הארץ בי אחדש בקרבם רוח נכון ולא יחטיאו ולא ימצאו עוד עון עיי"ש במפורשים וכוונת הנביא בזה בולט לומר שלא לקטרג על הבנין משום דבוני הארץ המה לא טובים ומלאים עון ועי"כ לא ירצו להשתתף עמם על זה אומר הנכיא שה' הבטיח שימוש את עון הארץ ביום אחד ר"ל שפתאום ביום אחד (כמו שאומרים בל"א אין איינעם מארגען מאן ווירד אויף וואכען פאם שלאפפע) ימצאו את לבבם שנהפך לטובה ולא ימצאו עוד עון ורוח חדש בקרב לבבם לעשות רצונו של מקום ואל תתמה איך אפשר שדור כזה אשר מלא חטאים ועונות ייטיבו מעשיהם משום שזה יהי' בכחו של קבה"ו שיחדש כליותם לעשות רצונו יתברך ועל זאת באה הבטחה הנ"ל של ומשתי את עון הארץ ביום אחד וגדולה מזו כתב הרשב"ם סוף פ' ואתחנן שאפשר שיעברו תשעה מאה דורות שיכעיסו את המקום ב"ה ודור האלף יהי' תמים עיי"ש ואחר שכן הבטיח הנביא בשם שי"ת אין לנו להתחכם ולומר כי בוני הארץ אינם נראים לי? ואינו רוצה להשתתף עמהם כי המה עוברים על רצונו של מקום תדע כי זה הוא מסימת עינים של הס"ם ר"ל לעכב עלינו מלעשות הבנין בהסכם כלנו או להיות בכלל מרובים עושים את המצוה כי אינו דומה מועטים עושים את המצוה למרובים עושים את המצוה כי לנו לעשות את שלנו שלא להתרשל בזה ולהשתתף עם כל הבונים אותה ושי"ת יעשה את שלו לקיים ומשתי את עון הארץ ביום אחד וזה אמת וברור לאמיתה של תורה וכל המתרשל בזה יפול בעונש הגדול שהבאתי לעיל בשם העזרת כהנים ודין גרמא על כל הצרות שהגיענו כעת על שהסחנו דעתינו מארץ ישראל שעיני ה' אלקינו בה מעולם עד עולם וגם עוד זרקנו בוז וקלון על הבונים אותה וכל זמן שלא נשוב מדעתינו זה ח"ו עוד יתגברו עלינו הצרות ח"ו ואלו הצרות ופגעים בישין שאירעו לנו המה חלף ניב שפתים של הנביאים שיבואו להוכיח על פנינו והם הם המדברים אלינו ומוכיחים לנו ומעוררים את לבבנו שנקום משינת עצלתינו ושניתן לבבינו לשוב לארצינו הקדושה וכמו שהבאתי לעיל בשם המדרש שההצרות ומכות המה שלוחי ה' תחת הנביאים וכמו שכ' ג"כ העזרת כהנים כן בשם הזהר הקדוש וכן מצינו במדרש תנחומא בהר סי' ג' בענין אלימלך עם בניו על הפסוק וישבו שם כעשר שנים כל עשר שנים הללו הי' הקבה"ו מתרה בהם שמא יחזרו בתשובה וישובו לארץ ישראל כיון שלא עשו תשובה התחיל לפשוט ידו במקניהם ובגמליהם כיון דלא הרגישו לעשות תשובה מיד וימותו וכו' עיי"ש הרי דכל ההתראה שהתרה בהם הקבה"ו לא הי' ע"י נביאים דלא מצינו שנשלח להם לשם נביאים רק הפגעים ומרעין דאירעו בהם הן הן היו תחת הנביאים והם היו המעוררין אותה לעשות תשובה ומה הי' להיות אצלם התשובה רק לשוב לא"י כמפורש במדרש וכיון דלא עשו תשובה זו וגם לא הרגישו לעשות תשובה זו בא העונש של אבידת הונם ואח"כ המיתה ר"ל וכן אמרו עוד במדרש גבי יעקב אבינו ע"ה שלא הרגיש כמה פעמים באיזה חטא הוא לוקה שהוא מפני שלא נזדרז לשוב לארץ אבותיו וידוע שכל מאורעות של יעקב אבינו הוא סימן לבניו על אחרית הימים על כן עלינו כיונו חז"ל בדבריהם הנ"ל שאנו אינם מרגישים באיזה חטא אנחנו לוקים כל כך הרבה פעמים ושהוא מפני שאין אנחנו מזדרזים עצמינו לשוב לארץ אבותינו.
1
