אם הבנים שמחה, פרק שלישי ד׳Em HaBanim Semecha, Third Chapter 4
א׳ד') כתב הרמב"ן בפ' תבא על מה דכתיב בתוכחות זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף וכו' וזה לשונו כי כל אלה התוכחות הוא רק בהיותם בארץ כי כן יאמר ונסחתם מעל האדמה שהוא הגלות אבל אחר היותנו בגלות בארצות אויבנו לא נתקלקלו מעשינו ולא אליפנו ועשתרות צאנינו ולא כרמנו וזיתינו ואשר נזרע בשדה אבל אנחנו בארצות כשאר העמים יושבי הארץ ההוא או בטוב מהם שרחמיו עלינו כי ישיבתינו בגלות הוא ההבטחה שאמר לנו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם וכבר פירשתי בסדר בחקתי סוד הברית הזאת וכי הוא על זמן גלותנו היום ביד החיה הרביעית ואח"כ יבטיח על הגאולה ממנו עכ"ל, הרי דהקבה"ו הבטיח לנו וכרת עמנו ברית מיוחד על זמן היותנו בגלות שנשב בשלוה ובפרנסה מרווחת בארצות הגוים כשאר יושבי הארץ ואולי עוד בטובה מהם וכהיום שגזלו מאתנו כל זכות החיים ונטלו מאתנו כל מעמד ומצב פרנסתינו ושברו לנו כל מטה לחם נראה בעליל שהקבה"ו נטל מאתנו הבטחת הגלות הנ"ל וכאלו אמר לנו בפירוש בניי מעתה אין אני רוצה שתתעכבו עוד בארצות הגלות ע"כ המשכתי ידי מכם מלהבטיח עוד ישיבתכם בגולה רק תקימו ותלכו אל חיק אמכם ותשיבו אל ארץ אבותיכם עיין בספר תועליות הרלב"ג (לבן בתו של הרמב"ן והשל"ה הק' מביאו הרבה פעמים בספרו ושיבחו מאד) בפ' לך בפסוק ויהי רעב בארץ וירד מצרימה כי כבד הרעב שכתב בזה"ל ראוי להתחרץ על בקשת ההכרח לאדם להעמדת גופו והמזונות וממה שידמה להם הלא תראה שאברהם שכבר הבטיחו ה' יתעלה בהצלחת קניינו התעורר מפני הרעב שהי' בארץ כנען ללכת לארץ מצרים ולא נמנע מההליכה שם מפני שצוהו השם יתברך שישב בארץ כנען כי אין מצות השם יתברך כי אם להטיב לאדם לא שיחי' בצער ידע אברהם שרצון השי"ת הי' שיסור משם לבקשת הטרף ועוד שהכונה היתה בהליכת אברהם לארץ כנען כדי שיהי' מוכן אל שידבק בו השפע אלקי וזה לא יתכן עם הרעב וחסרון מזונות ולזה הי' יותר טוב לו לילך משם אל המקום אשר ימצא שם מזונות עד שיכלה הרעב עכ"ד הרי אף שצוה השם לאברהם לילך לארץ כנען עם כל זה מתנאי החיים הקשים שנעשה אז בארץ ובמצרים היתה רווחה דן מזה שזה רצון השם שיעזוב אז את הארץ וילך למצרים כאשר היתה באמת כן רצון הבורא כמבואר במדרש שאמר לו הקבה"ו במצות לך לך צא וכבוש הדרך לפני בניך וזה סימן לבניו על העתיד עכ"פ הקב"ה לא אמר לו בפירוש לירד למצרים רק מהסיבות שנסבב לו הבין כוונת הבורא כן עתה בימינו שנסתבב הדבר הדוחק הגלות בארצות הגולה והגירושים שנתגדשו מהם עד שא"א להשאר עוד פה ולעומת זה נפתחו לנו השערים לשוב לארצינו ארץ ירושתינו ומזקנים נתבונן היינו מזקיננו אברהם ובדרך ק"ו מה אצלו שבא לו הציווי מהשם לילך לארץ ישראל וגם כבר הי' שם אעפי"כ מכח תנאי החיים הקשים שנתהוה אז בארץ שפט בנפשו שרצון הבורא הוא לעזוב את הארץ ולילך למצרים כי שם ימצא מחייתו וכן עשה והלך מא"י לחו"ל על אחת כמה וכמה לנו שאנו בחו"ל ותנאי החיים נעשים לנו פה קשים מבלי נשוא ופתחו לנו השערים לילך לא"י על אחת כו"כ שדי לנו ברמז זה לידע שרצון הבורא הוא שנעזוב את ארצות הגולה ונלך ונשוב לא"י ונעשה בזה כמו שעשה אבינו הזקן אברהם ע"ה ורק בשינוי למעליותא הוא דן מתנאי החיים הקשים לילך מארץ ישראל לחוץ לארץ וגם עשה כן ואנן נלך מחו"ל לא"י אשר בודאי שיהי' חביב מעשינו זה לאבינו שבשמים וזה אמת וברור לאמיתה של תורה בלי שום צל ספק ח"ו.
1
