אם הבנים שמחה, פרק שלישי ל״טEm HaBanim Semecha, Third Chapter 39
א׳ל"ט) והנה כעת בשעה שאני כותב דברים הללו שעודנו אנו עומדים בתוך קישוי הגלות ואנו מסובבים בפחדים ובהלות מכל צד יש לשמוע בתוך מחנה העברים מכל פינה ועברים קולות ורצונות לשוב לארץ אחוזתנו ולבנות את חומת העיר ולהרים ארצינו הק' מערמות עפרה אך יש להתיירא שאחר שישקטו הגזרות בעזה"י וישובו ארצות הגולה לאיתנם הראשון וכמבואר במסכת דרך ארץ זוטא בפרק השלום גזרה הלכת וגזרה באה ומתחדשות על שונאי ישראל ישראל לעולם עומדין לא עוזבן ולא מיעזבין לא כלין ולא מיכלין שנאמר כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם ועבידא גזרה דבטלי ויהי' עת מנוחה והשקט לישראל אז שוב יסתפקו במצבם הראשון להשאר עוד פה בגולה ומה גם אם ימצא להם פה איזה עסק טובה ופרנסה טובה שוב ינחמו ע"י אמתלאות שונות להתקשר עצמם שנית עם אמם החורגת ולבגוד עוד להלאה באמם האמיתית שהוא ארץ ישראל ובאופן שישטו את עצמם שאמם החורגת תטיב להם עתה מאז ויפלו שוב בחסרונם הישנה להסיח דעתם מארץ ישראל וכאשר שמעתי מידיד נפשי הרב הגאון הצדיק מו"ה ישראל דוד מרגליות שלעזינגער שליט"א שהי' אב"ד דקקה"י בסאלנאק וכעת רב בבית המדרש החסידים "לינת הצדק" בעיר הבירה בודאפעסט בביאור המסורה המובא בבעה"ט פ' וארא ויחדלו הקולות ויחדלו לבנות את העיר ר"ל כל זמן שנשמעו הקולות והזעקות וצעקות של הגזרות הקשות ר"ל כל אחד מתלהב לבו לבנות את העיר הקדושה אבל כאשר יחדלו הקולות וישקטו הגזרות אז שוב יחדלו לבנות את העיר וילך וישוב אל מקומו הראשון ויתאהב עצמו עם מצבו בגולה כמקדם עכ"ד ודפח"ח, על זה אני אומר שצריך להזהיר ולהזכיר את אחנו בני ישראל מדור הזה שעברה עליהם תקופה הקשה הלזה מה דתנן במתניתין בפ"ז דסנהדרין משנה ד' הבא על הבהמה והאשה המביאה את הבהמה שניהם בסקילה אם אדם חטא בהמה מה חטאת אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל דבר אחר שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה עכ"ל המשנה וכן קיי"ל בש"ס וברמב"ם שהסייף שנהרגו בו הנהרגין אסור בהנאה אף דנעבד בו מצוה של ובערת הרעה מקרבך מ"מ כיון שנהרג בו אדם אסור בהנאה מכש"כ היכא דההריגה הי' בעבירה בודאי דאסור בהנאה הרי דאמרה התורה דבר שבא לאדם תקלה על ידה תסקל ואסור בהנאה או בשעה שעוברת בשוק לא יאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה ועתה במדינות הללו שבא לכלל ישראל תקלות גדולות כאלו שנעשה בימינו על ידה אסור לנו ליהנות ממנה עוד וגם איך נעבור בארצות הללו עוד ונאמר במקום פלוני ובמקום פלוני נהרגו ונשרפו ונסקלו ונשללו ונחטפו פלוני ופלוני כי אין משפחה בישראל שלא נלקט להם אחד מבני המשפחה בפח יקשם אב או אח או בן ובת למאות ולאלפים ולרבבות כידוע ומפורסם היא בעולם ועתה איך אפשר עוד להביט על מקומות הללו ומי הוא האדם שיש בו רק קצת הרגש כך שיוכל להתרועע עוד עם מקומות כאלו אשר שפכו עלינו בוז וקלון ועשו לנו תקלות גדולות במדה גדולה כזו אשר לא נשמע עוד בכל קורות ימי חיינו שעברו עלינו עד עתה זאת וכזאת צריך לעורר ולהזכיר את הנשארים מפליטת הגולה במדינות אלו וגם כי ידוע דבמקום שנהרג או ניזק אדם נשאר שם רושם ושורה עליו רוח רעה האורב עוד לנפש אדם עיין בילקוט בפ' מסעי בפסוק כי הדם הוא יחניף את הארץ ר' יאשיה אומר לשון נוטריקון יהון אף על הארץ עיי"ש הרי בפירוש דבמקום שנשפך דם יחון אף על הארץ ר"ל והיינו טעמא דמתניתין הנ"ל דדבר שבא לאדם תקלה על ידה אמר הכתוב תסקל ותאסר בהנאה וכמה אלפים ורבבות ורובי רבבות רוחות רעות כאלו נשארו במדינות הללו שניזקו ונתקלו בה אחינו בני ישראל בימים הללו ולדעת המדרש הנ"ל כל המדינות הללו מלאים מחרון אף מחמת הדמים שנשפכו בם לאלפים ולרבבות ועתה איך נשאר עוד פה וזה הי' הטעם של אבותינו בימי גלות שפאניא שלא רצו לחזור אליה עוד אף אחר ששקטה המדינה מהגזרות על כן אל יעור האדם את עינו ואל יפתה את לבו באיזה עסק פרנסה טובה שימציא לעצמו פה כי לא יראה סימן ברכה בה כי רוח רעה שורה עליה ושמור לו לרעתו לבסוף ח"ו וכן אמרתי מכבר על אלו אנשים יחידים שנשארו במקום שהי' גירוש לישראל ונתגרשו משם כמעט כל כלל ישראל רק אנשים פרטים נשארו שמה ע"י ריצוי כסף ופראטעקטיאן ומשתמשים בהקוניאקטור שנעשה שם לאסוף ממון והון רב או אלו המשתמשים בהקריעגס-קוניאקטור לרכוש ממון רב ושוכחים את התכלית שכיון עליה הבורא כל עולמים במכות הללו ששלח עלינו הקב"ה לעורר את לב בניו ישראל לעזוב את ארצות הגולה ולחמוד ולכסוף לשוב לאחוזת אבותינו וכאשר הוכחתי לעיל ממדרשי חז"ל שזה הוא התכלית מכל הצרות שבאו עלינו בעתים הללו והמה שוכחים מכל זה והשמן לבם מלהבין זאת והמה משוקעים באסיפת הממון ע"י העסקים הגדולים שמזדמן להם בעת קוניאקטור הגדולה הזאת שנעשה בימים אי סדרים הללו אמרתי עליהם שלא יעלה בידם כלום כי אם רעות רוח בעלמא והבאתי ממדרש רבה פ' בא פרשה י"ג גבי מכת הארבה שאמר המדרש מהו לא נשאר ארבה אחד א"ר יוחנן כיון שבא ארבה שמחו המצריים אמרו נקבוץ ונמלא מהם חביות אמר הקב"ה רשעים במכה שהבאתי עליכם בה אתם שמחים מיד ויהפוך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה מהו לא נשאר ארבה אחד אפילו מה שהיו בקדרות ובחביות מלוחות פרחו והלכו להם עכ"ל, כמו כן הוא באנשים האלו השמחים בהקוניאקטור שנעשה ע"י הצרות שאירעו בזמנינו לאסוף ממון גם אליהם אומר הקב"ה במכה שאני מביא עליכם אתם שמחים בה חייכם שלא ישאר מאומה בידכם כי את כולם ישא הרוח וכן הוא בהקוניאקטור שיהי' אחר השקטת המלחמה אין לנו לבקש ממנה כלום כי אם זאת יהי' התכלית מהצרות שהגיענו רק לעזוב את הגולה ונקומה ונעלה לערי ציון ולישב בה ואז נשכיל ונצליח ונשיג השקט ומנוחה לעולם ועד וזה רצון השם וכאשר הארכתי בהוכחות לעיל, ואל ידמה האדם בנפשו ולומר יען כי במלוכות אירופא פה אחר שישקוט המלחמה וישובו המדינות למרוץ הטבעי ישארו פה רק מעט מזעיר מאחינו בני ישראל כי בעוה"ר רבת ההמון מאחינו בני ישראל נאבדו ונשמדו בתוך שערורת המלחמה ולאלו המעט שישארו יהי' להם פה עסק טוב בין הגוים ולא יירא מהקנאה שיעלה עליהם מהגוים כי הקנאה רק רב עם בני ישראל עושה אבל המעט שישארו זעיר שם וזעיר שם לא יעשו קנאה בין שכיניהם הגוים אין אני חושד שום בר ישראל שיאמר או יחשוב כן כי תחלה אני אומר מי שם אותו ליורש שיורש את רב ההמון מישראל שנהרגו על קידוש השם וגם מי הוא האיש בר לבב שירצה לבנות עצמו על הדמים שנשפכו בישראל ויעשה מזה איזה תועלת לעצמו וגם מה יחשוב שכל פועל היוצא מאלו הדמים שנשפכו בישראל הי' רק בשביל זה שהוא יבנה ביתו על הדמים הללו וירומם קרנו עליהם לא כן! ולא כן! תכלית הדמים שנשפכו בישראל הי' כמבואר במדרש שוח"ט סי' י"ז אשר הבאתיו לעיל איזה פעמים כדי שיבקש ישראל לילך לארץ ישראל וכמו שאמרו שם גבי אלו שנפלו במגפה בימי דוד כדי שיבקשו בנין בית המקדש ותיכף אחר המגפה הלך דוד אל ארונא וקנה המקום לבנות בית המקדש נמצא דבזה תיקן את נפש אלו שנפלו אז מפני שהם גרמו למהר בקניית מקום המקדש כמו כן בימינו אם נקומה ונעלה לציון נתקן בזה את נפשות בני ישראל שנהרגו על קידוש השם מפני שהם בנפשותם גרמו לנו לשוב לאחוזת אבותינו ואם נזכה לקיבוץ גדול בא"י ויכון ה' את לבנו לאהוב את שי"ת ולעבדו בלבב שלם וכאשר הבאתי למעלה מרבינו הרמב"ם שעוד קודם ביאת המשיח יהי' קיבוץ גדול בא"י וה' יכונן את לבם ברוח טהרה לשוב אליו יתברך באמת ובלבב שלם אז נזכה תיכף לתחיית המתים לאלו שנאבדו ונהרגו ומתו ע"י תגלות והם יקומו בראשונה כמבואר בריטב"א תענית סוף פרק קמא וכן הביא בעקרי הד"ט בשם תשובת הרדב"ז וחידוש שלא ראה שגם הריטב"א שם כתב כן נמצא דבזה שנעזוב את ארצות הגלות פה ונשוב לארץ ישראל חוץ ממה שכתבתי שנתקן בזה נפשות אחב"י שנהרגו ונפלו פה בגלות ע"י שבגרמתם אנו שבים לאחוזת אבותינו עוד נקרב בזה את תחייתם א"כ ממילא לא הי' לריק קדושתם שקדשו את השם במיתתם שמתו בתוך הגולה וגם נודע מהאר"י הקדוש בטעם עשרה הרוגי מלכות שהי' כדי להחליש כח הקליפות ע"י קדושת השם שקדשו במיתתם כמו כן באלו קדושים של ימינו שידוע שתגבורת הקליפות מעכבות עלינו לשוב לארצינו הקדושה וע"י קדושת השם שקדשו אלפים ורבבות מישראל במיתתם נחלשו הקליפות ונפתחה השער ליכנס לארצינו הקדושה ועל זאת ניבא הנביא (נחום ג׳:י״ג) פתוח נפתחו שערי ארצך וכל זאת נשיג רק אם נבין ונדע את תכלית היסורין שבאו עלינו וכמו שהבאתי לעיל בשם הגאון בעל ערך דל שמהיסורין יש להכיר מהו רצון הבורא שאם המצב בחוץ לארץ נעשה קשה לדור בתוכה אז נדע שרצון הבורא היא שנעזוב את הגולה ונשוב לארץ אבותינו ובזה נתקן את נפשינו ונפש אחב"י שנאבדו בעוה"ר בשערורת הגלות ובזה באנו לתכלית הנרצה מהבורא כ"ע אבל אם לא נעשה כן ח"ו רק נפתח לבנו מהיצה"ר עוד להשאר פה בגולה אז לא די כי חטאנו בזה נגד רצון הבורא עוד אשמים אנחנו על הדמים שנשפכו בישראל לריק וללא לא הועיל ע"כ אחיי ורעיי נלבב את הדברים שכתבתי פה ואז יתקלס עילאה על ידינו לעילא ולתתא אכי"ר.
1
ב׳והלום ראיתי בעתונים היומים שהביאו בשם החכם האדון הגדול החסיד ראאזעוועלט הנשיא של ארצות הברית שבאמעריקא שאמר שאין די באם יחזרו העתות הטובים גרידא שלפני המלחמה רק הבריות מצפים שהעתיד שלאחר המלחמה הנוראה הזו יביא לנו דבר מערך הגדול שבערכין עכ"ד ומה נאמר אנן בני ישראל אחר אלו הקרבנות שהבאנו הכי נתפיים בעתות שעברו בלחוד וד"ל, כתיב בפ' וילך וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והי' העם לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאנו הרעות האלה ואנכי הסתר אסתר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה עכ"ד הקרא והקשו כל המפורשים כיון דישראל התוודו על עונם דעל כי אין אלקי בקרבם מצאום כל זאת למה יחרה אף ה' ויכפול עוד ההסתרה עליהם כדכתיב אנכי הסתר אסתיר וכו', וראיתי בספר יד יוסף להחכם ר' יוסף צרפתי ז"ל שהי' חי בשנת שע"ז שאמר דבר טוב ונאה בזה דהנה מצינו גם בפרעה שעשה תשובה ואמר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים אבל לא ארכה לו התשובה רק כל זמן שהמכה היתה לוקה בו וכשהי' לו הרווחה חזר ונעשה הפרעה הישן עד שהוכרח להלקותו שנית עוד ועוד כן הוא גם אצלנו אם התשובה הוא רק ביום ההוא דוקא בעוד שהצרה שוהה עלינו וכשיעבור הצרה שוב יחזור למדתו הישנה אז לא הוי התשובה תשובה ואדרבא יוסיף חרון אף ה' ח"ו וזה שא"ה ואמר ביום ההוא דייקא ביום ההוא כל זמן שהוא בצרה יתודה ויאמר על כי אין אלקי בקרבי מצאנו הרעות האלה אבל כשיעבור הצרה לא יכיר זאת ויהי' שב על קיאו ע"כ ואנכי הסתר אסתיר פני וכו' עכ"ד ודפח"ח, וכמו כן אם כשיעבור הצרה מאתנו נשכח כל זאת שעברו עלינו ואת אשר נדרנו ונדבנו לשוב לארץ מולדתנו ונתפייס שוב להשאר פה אז יעשן חרון אף ה' עלינו בהסתרה כפולה כנ"ל ועיין מה שכתבתי בסוף פרק שלישי בהשמטה בזה וה' יתן בלבנו שנשוב אליו באמת ובלבב טהור ולעבדו בלבב שלם בא"י בב"א.
2