אם הבנים שמחה, פרק שלישי מ׳Em HaBanim Semecha, Third Chapter 40
א׳מ') במדרש ילקוט איכה אמרו א"ר שמלאי מאי דכתיב עד מתי פתאים תאהבו פתי אמר הקב"ה בנוהג שבעולם אדם אוכל צחנה (דבר מאוס) ב' או ג' ימים ונפשו קניטה עליו (נפשו נגעל בה) ואתם הרי כמה שנים אתם עובדים אלילים שכתוב בה צא תאמר לו צואה תאמר לו ואין נפשכם קניטה עכ"ל, הנה נראה ברור בעזה"י דמה שאמר המדרש שאומר הקב"ה לישראל דכמה שנים אתם עובדים אלילים ואין נפשכם קניטה לאו עובדי אלילים ממש קאמר רק הכונה הוא כמו שמבואר בפ' ואתחנן והפיץ ה' אתכם בעמים ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם ופרש"י שם ועבדתם שם אלהים כתרגומו (עיין בשפ"ח שם דפירש משום דקשה הי' לרש"י משום שהפיץ ה' אותם בין העמים משו"ח ח"ו יעבדו ע"א ותירץ כתרגומו) והתרגום מפורש ותפלחון תמן לעממיא פלתי טעותא עיי"ש ועפי"ז ברור דגם כאן הוא הכונה דהקב"ה מוכיח לישראל וזורק על פניהם דהרי כמה שנים אתם בין העמים ונעשים עבדים להם ואין נפשכם תגעל בזה והלא חיים כזה להיות שרוי ביניהם ולהשתעבד להם הי' מן הראוי להיות אצליכם כצואה נמאסת וצא תאמר לו ואתה תשוב ותחמוד ללכת אל בית אביך לארץ אבותיך ולחיות חיי יחידית בין עצמך ובין בני עמך חיי משפחית עם אחיך בני אמך בחיק אמכם זאת ממתין הקב"ה מאתנו ועל זאת הוא מתאונן עלינו על שפלות הרוח שבקרבנו שאין אומה הישראל ממאסת חיים כזאת שהורגל מאז בגלות בין העמים וכלפי שה' מן הראוי להיות בעיניו כצואה נמאסת עוד הוא ערב עליו כצפיחת בדבש ונזכרתי מהסיפור ששמעתי שאחד כפרי בא לאחד מצדיקי הדור שיתפלל עליו שיהי' לו פרנסה ומסר לו פתקא והרבי בירכו שיהי' לו ברכה והצלחה ענה על <חסר> כל היום חרפוני אויבי שדוד המלך מספר התלאות שיגיעו לישראל בגלות שיש עופות שנקראים כוס, וקאת ומעונתם הוא במדבר וחורבות מקום שלא נמצאו שם אדם וכשיש להם איזה צרה הם צועקים לעזרה אבל אין שומע להם כמו כן אנו בגלות כשעושין לנו איזה חמס ועולה אנו צועקים על עזרה אבל אין שומע לנו וכשאנו הולכים לשרי המשפט לקבול לפניהם על השוד שעשו לנו לא די שאין נותנים לנו עזר עוד מחרפים אותנו ומענישים אותנו וזש"ה דמיתי לקאת מדבר לקאת שהוא במדבר ולכוס שהוא בחורבות בלי שומע ועוד כי חרפוני אויבי על זה עיי"ש וכן באמת ראינו בעינינו בזמן הצרה שהי' לנו עתה וזה שאמר לנו הכתוב זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך צאתכם ממצרים הכוונה בעת שבאת בצרה ורצית לצאת מהצרה בא איזה עמלק וקרך בדרך ועיכב עליך את הדרך ולא הנידך לעשות דבר ועי"כ נשארת בצרה וגם זכור את כל האכזריות שעשה לך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך לא חמל באכזריותו שעשה לנו על החלושים ועל החולים ואתה היית עיף ויגע מתוקף הצרות שהביאו עליך ולא הי' ירא מאלקים כלל מלעשות לך רעות וצרות בלי שיעור וערך אבל תדע מה שאני מצוך לזכור כל זאת הוא רק כדי שבעת שהניח ה"א לך מכל אויביך מסביב היינו שלכל דבר יש לו סוף וגם לאלו הצרות שבאו לך מאויביך יהי' להם סוף אז תזכור ליתן כחך וחילך רק "בארץ"אשר ה"א נותן לך נחלה לירשתה היינו שלא יעלה בלבך להשאר עוד פה בגלות רק תתאמץ לשוב לירושת אבותיך ובזה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים משא"כ אם תשאר עוד פה אז לא די שלא תמחה את עמלק מתחת השמים רק עוד יתחזק על ידך במה שתתן חילך לו וזה שאמר הכתוב והי' בהניח ה"א לך מכל אויביך מסביב אז תתן מגמת לבך וכחך בארץ וכו' היינו שכל ענין הזכירה מה שאני מצוך לזכור כל מה שעשה לך הוא רק למאס אותו ואת ארצו ואתה תלך לך לארצך אל הארץ אשר אנכי נותן לך לנחלה ולירשתה לירושת אבותיך ועל זה מסיים הכתוב לא תשכח היינו שאנכי ידעתי את מדתך החלושה שאתה שוכח מהר את כל התלאות שעשו לך בימים הקשים ובקל אתה מתרצה ומתפיים עמהם באיזה חיבה קטנה וקרה שמראים לך כדי שתוכל להחזיק בפרנסתך הרזה והמעטה והמצומצמת שהי' לך קודם הגזרות שבאו עליך ומה גם אם יושיטו לך איזה פרנסה טובה רחבה ושמנה בודאי תשכח כל הדברים שעשו לך ותשלים אתם להשים מושבך עוד להלאה ביניהם ותסיח שוב דעתך מנחלתך וירושתך ע"כ מזהיר הכתוב ואמר לא תשכח! מה שעשו לך ולא תתפייס עמהם לעולם רק תשוב להחזיק בירושת אבותיך כי זה רצון השי"ת ומשום כך באו עליך כל אלו הצרות כדי לעוררך על זה וכמו שכתבתי לעיל ודוק.
1