אם הבנים שמחה, פרק שלישי ע״אEm HaBanim Semecha, Third Chapter 71
א׳ע"א) והנה כבר בפתיחת הספר הטפתי מלין לעולי ובוני הארץ של זמננו אבא עתה למלאות דבריי ולדבר אליהם עוד שנית כבר הוכחתי לדעת שאור ישועת ישראל תלוי בהשתתפות כל כלל ישראל בעבודת הקודש של מלאכת בנין הארץ וישובה והיינו השתתפות היראים וחרדים על דבר ה' וגם ההשתתפות כל המון מישראל יהי' מי שיהי' וזה בלא זה לא יושג תכלית הנרצה כי צריך לידע ולהבין כי בלי היראים לא יובנו ערי ציון ורק ברוח ה' יבנה ערי יהודה ואם כי עלה ביד חלק מהמון להתחיל בבנין הארץ אל יחשבו שזה הוא מעשה ידי אדם לחוד רק נעשה הכל בסיעתא דשמיא ועפ"י סיבת כל הסיבות שסיבב בידם לעשות ההתחלה על ידם דוקא וכמו שביארתי למעלה בארוכה אבל עדיין צריכים לסיעתא דשמיא על להלאה להלוך למעלה מעלה בעבודה זו ולפתחותה עד שיוגמר בשלימות ובלי עזר ח"ו מן השמים יוכל כל הדבר להתבטל וכמו שהי' אצל הנשיא דון יוסף שרמזתי לעיל וביום אחד יכלו לאבד כל יגיעתם שיגעו עד עתה אם לא יהי' מרצון השם ח"ו עיין לעיל אות ל"ג מה שהבאתי בשם המקובל אלקי בעל הון עשיר שאם אינו כפי רצון השם יוכל להיות ח"ו אחרית שמחה תוגה עיי"ש, ע"כ יתאמצו לעשות הכל כרוח התורה ועפ"י עצת חכמי הדור וכמו שכתבתי בפתיחה ואז יעלה לרצון לפני אדון כל ומן השמים יסייעו לזה והעיקר שבאתי עתה לעורר את רבת ההמון שבאו לארץ ועובדים עבודת האדמה ועבודת חומה לבנות בתים וכדומה מעבודת הבנין והישוב שאל יחשבו שעבודת האדמה והישוב בארץ הקדושה היא רק עבודת חומריית גרידא כעבודת האדמה והישוב בחוץ לארץ שקורין באדען-קולטור שהיא רק לתכלית החומריית שבה לבד וכמו שהרגילו וחינכו בהיותם בחוץ לארץ בקולטור של אומות העולם וכמו שכתב המדרש בשה"ש על פסוק שמוני נטרה את הכרמים וכרמי שלי לא נטרתי שמוני נטרה את הכרמים לכבוד האומות וכרמי שלי זה הקב"ה לא נטרתי וזה למוסר השכל ולתוכחה מגולה לאחב"י שבגולה שנתנו כל כחותיהם הרוחניית להקולטור של אומות העולם להגדילה ולהרימה ולהביא אותה על רום המעלה בכל מדינות איירופא כי רוב מדינות אלו שהגיעה קולטור שלהם על ראש הגבעה הי' רק ע"י התפתחותן של ישראל שנתנו כל כוחותיהם הרוחניות לזה וכלפי שהי' להם להחזיק טובה על זה וליתן להם חלק בראש בטובת הנאה של הקולטור עוד גזלו מהן זכותם ונשלכו חוצה מכל נתח טוב ואחרים אוכלים את יגיעתם זאת גורל אחב"י שנזורו אחור מלנטור כרם ה' צבאות והלכו לנטור כרמי הגוים עכ"פ השבעו נפשם בקולטור הגוים וכשבאו לארץ והתחילו בעבודתם שהרגלו בהם בחוץ לארץ צריך להודיעם כי עבודה זו שהרגלו בהם בחוץ לארץ ששם נחשב לעבודה חומריית לבד בארץ הקדושה לעבודה רוחניות היא נחשבה מפני שכל עבודה ופעולה שעובדים ופועלים בעבודת הארץ כמו לחרוש ולזרוע וליטע אילנות ולבנות בתים ולעשות דרכים וכדומה וכדומה מן הפעולות שנצרכים לישוב הארץ למצוה יחשב והוא כמו מי שעושה תפילין ולולב וסוכה ושאר מכשירי מצוה וכמו שכתב רבינו הח"ס בחידושיו לסוכה שהבאתיו לעיל אבל כבר קדמו בזה הגאון קדמון בשו"ת הרשב"ש בן התשב"ץ סי' א'-ב'-ג' שביאר דין זה באורך מאד ומסקנת דבריו שהישיבה בארץ הוא מצות עשה מן התורה כדעת אביו תשב"ץ וכדעת זקנו הרמב"ן אלא דעיקר מצוה היא הישיבה היא הדירה והיא תליא בשתי סיבות, הא' הוא העליה שאם לא יעלה איך ידור שם, וסיבה הב' היא הישוב, והישוב הוא כמו נטיעת גנות ופרדסים ואילנות וקניית שדה לבניית בתים ושאר צרכי האדם שכל זמן שימצא מזון ומדור תמצא הישיבה ועליה הוא השגת הישיבה והישוב הוא צורך קיום הישיבה וכן שנה ושלש שם דבריו ומסיק בזה"ל על כן אני אומר שהישוב והעליה שתיהן סיבות המצוה אלא שהאחת מקדמת והאחרת מגעת היינו הישוב מגיע ומקיים אותו בקיום המצוה והמה מכשירי מצוה כמו תפילין וסוכה ולולב שמגיע את האדם לקיום המצוה עכ"ד בקצרה (ובאמת נפלא בעיני על הגאון בשד"ח שכל רז לא אנס ליה איך לא ראה את הרשב"ש הנ"ל שביאר את מצוה זו באורך והוא לא ציין כלל עליו ואולי לא הי' ספר זה בידו) עכ"פ אנו רואין שהעבודת הישוב בארץ המה מכשירי מצוה כמו עשיית סוכה ולולב ותפילין ומזוזה ובאמת לולי דמסתפינא מחביריי וביותר מרבותיי שיחכו עלי הייתי אומר דבר חדש דכמו שאמרו חז"ל בסוכה מ"ו ובמנחות דף מ"ב דהעושה לולב לעצמו או סוכה לעצמו מברך שהחיינו כמו כן מי שהתחיל בארץ ישראל בעבודת האדמה לעצמו או בבנין בית לעצמו יברך שהחיינו בפעם הראשונה שמתחיל לבנות ואולי דגם כשאינו לעצמו דיש לחלק בין סוכה ולולב ובין ישוב הארץ דהמצוה לעשות את הארץ ראוי לישוב א"כ אינו צריך שיהי' דוקא לעצמו ואפילו לאחרים סגי כיון דראוי גם לו וקצרתי בסברא ועיין בתוס' סוכה שם דמסתפקו למה באיזה מצות תיקנו שהחיינו ובאיזה מצות לא ומסקו דבמצוה שיש עליה שמחה מברכין והיכא דליכא שמחה אין מברכין ובנ"ד דודאי איכא שמחה ודאי דהי' מן הראוי לברך שהחיינו כל הבא בראשונה להתחיל בעבודת הארץ ובבנין הארץ ולא באתי אלא להעיר ולא להלכה וכש"כ למעשה עד שיסכימו אתי גדולי הדור ודוק.
1