אם הבנים שמחה, פרק שלישי ע״בEm HaBanim Semecha, Third Chapter 72
א׳ע"ב) עכ"פ מזה יבינו כל עובדי אדמה שבארץ ישראל שעבודתם אינה עבודה חומריית רק עבודה רוחניות ושיש במעשה ידיהם קדושת ורוחניית אלקינו בכל פעולה ופעולה שעושין בישוב הארץ ואפשר שעל זה כיון הנביא ישעי' באמרו אמרי לערי יהודה הנה אלקיכם שלעיל באות ל"א (עיין מה שכתבתי שם) נתקשיתי בהך הנה אלקיכם דמה כיון בזה ומלבד מה שכתבתי לעיל יש לומר עוד דכוונתו היתה לומר בזה כמו שכתבתי פה דעל כל פעולה ופעולה שעושין בערי יהודה שורה עליו קדושת ורוחניות אלקיכם מפני שכל פעולה ופעולה הוא מצוה כשאר מצות התורה וגם הארץ מתקדש על ידו בקדושת השם וכמו שביארתי לעיל באות ל"א עיי"ש וכיון שכן צריך כל פועל להכין את לבו ואת דעתו ואת שכלו ואת השגתו לעבודה הקדושה ומעולה כזו וישליך את דעה הזרה מלבו מה שהביא אתו עמו מחוץ לארץ בעבודה זו ויעורר את נפשו לרוחניות שבה אז יהי' בטוח שה' ישלח עזרו מקודש וישלח ברכה במעשה ידיהם והישוב יתגדל ויתרחב ייתרבה עד שנגיע לתכלית ולהשלמת הגאולה בב"א ולזאת נחוץ שיתקרבו עצמם אל היראים ויקבלו לקח ולימוד מחכמי הדור לעשות הכל ברוח התורה וברוח חדשה זו של התורה תלכו ותמלאו תעודתכם שבשבילה באתם לארץ לבנותה ולעודדה הכל כמו שעשיתם בחוץ לארץ רק בשינוי לטובה כי שם הי' ברוח זרה רוח העמים וכאן תהי ברוח התורה וברוח ה' צבאות ובעיניכם תראו כי חפץ ה' יצליח בידכם וכל הברכות המבוארות בספרי נביאות ישוגין אתכם וכמו שהבאתי בסוף פתיחת הספר מרש"י זאת ברכה שכל כסף וזהב שבעולם יזוב לארץ ישראל אם יהי' התנהגות הארץ ברוח התורה עיי"ש ותבנה ותכונן ארצינו הקדושה בטעמפא מהירית כל כך עד שבעצמינו נהי' מתפלאים על זה שבזמן קצרה נתרחבו גבוליה וה' יהי' בעזרינו בכל מפעל ומפעל ומלאכים מן השמים יבואו לסייענו כמסופר במדרש קהלת מעשה בר' חנינא בן דוסא שראה בני עירו מעלין לירושלים נדרים ונדבות ואני אינו מעלה דבר, מה עשה יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת ושכבה וסיתתא ומורקה (עיין מ"ר שכבה לשון שבירה כדאמרינן פרק ר"ע ומירקה עשאה חלקה ובהירא כד"א תמרוקי הנשים) ואמר הרי עלי להעלותה לירושלים ביקש לשכור לו פועלים נזדמנו לו ה' בני אדם אמר להם מעלין לי אבן זו לירושלים אמרו לו תן לנו חמשים סלעים ואנו מעלים אותה לירושלים ביקש ליתן להם ולא נמצא בידו הניחוהו והלכו להם זימן לו הקב"ה חמשה מלאכים בדמות בני אדם אמר להם אתם מעלין לי אבן זו אמרו לו תן לנו ה' סלעים ואנו מעלים לך אבנך לירושלים ובלבד שתתן אצבעך עמנו נתן ידו ואצבעו עמהם ונמצאו עומדים בירושלים ביקש ליתן להם שכרן ולא מצאן נכנס ללשכת הגזית ושאל בשבילם אמרו לו דומה שמלאכי שרת העלו אבנך לירושלים עכ"ד המדרש ומדרש הזה איתא ג"כ בראש מדרש שה"ש ולכאורה יש להכליא כיון דהי' לו ליתן ה' סלעים בעד שכר מלאכה למה לא הביא שלמים בעדם הלא בעד ה' סלעים הי' יכול ליקח בהמה לשלמים אלא שרצה להראות שכל המסייע לבנין העיר או להחזיק בדקה עולה לרצון לשי"ת כעולה וכקרבן ע"כ העלה דוקא אבן לירושלים ששייך לחומת העיר ומן השמים היו מסייעין אותו שהרי באו מלאכי שרת ונשאו את האבן ומה שבקשו ממנו ליתן אצבעו למשא האבן אף דהם נשאוהו ומה הועיל למשא זו אצבעו הכי היו צריכים לו? נראה לי דהוא עפ"י שראיתי בספר אחד שהביא בשם הגאון קדוש ישראל ר' ישעי' מושקאט ז"ל אבדק"ק פראגא אצל ווארשא במה שאמרו חז"ל הארון הי' נושא את נושאיו ואעפי"כ צוה ה' לשאת אותו הוא משום דשי"ת רוצה להתעוררת דלמטה וכמ"ש הזוה"ק דבאתערותא דלתתא אתער אתערותא דלעילא עכ"ד כמו כן רצו המלאכים דההתעוררת דלמטה יעשה הוא באצבעו ואח"כ יבא הסיוע מן השמים כמו כן אהוביי! אם עבודתכם יהי' נעשה הכל עפ"י רוח התורה והמסורה בעצת חכמי התורה ומנהיגיה בטחוני חזקה שה' ישלח עזרו מקודש ומציון יסעדכם וכפירוש המדרש מקדושת מעשים שבכם ומציון מעשים שבכם ותלכו מעלה מעלה בעבודתכם הקדושה ותתברכו ממעון הברכות ויקוים בכם כל הברכות הכתובים בפ' בחקותי ובפ' תבא וה' יאמר אלינו אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים (היינו מארץ שהיינו במיצר ובדוחק) מהיות להם עבדים ואשבור מוטות עלכם ואולך אתכם קוממיות אכי"ר.
1