אם הבנים שמחה, פרק שלישי ע״זEm HaBanim Semecha, Third Chapter 77
א׳ע"ז) וכן מצינו במדרש תהלים סי' י"ז גבי המגפה ר"ל שהי' בימי דוד שגד הנביא גילה לדוד שבא על עונש שלא תבעו בנין ביהמ"ק ודוד הלך תיכף אחר פסיקת הדבר וקנה מארנון מקום לבנין ביהמ"ק וכתיב בדברי הימים סי' כ"א ויתן דוד לארנון במקום שקלי זהב משקל שש מאות ובספר שמואל בסופו כתיב בכסף שקלים חמשים עיין זבחים דף קט"ז דרבא רמי קראי אהדדי וברש"י דברי הימים שם כתב בזה הלשון שקלי זהב משקל שש מאות ובשמואל כתיב בכסף שקלים חמשים הא כיצד נטל מכל שבט ושבט חמשים שקלים הרי שש מאות שקלים כדי שיהי' חלק לכל ישראל עכ"ד הרי דדוד הי' רוצה בשעת קניית המקום לזכות את כל כלל ישראל כדי לרצות בזה את פני האדון עבור חטא הנ"ל ששהו בתביעת ביהמ"ק ועיין במדרש תהלים הנ"ל דדן קל וחומר מה בימי דוד שעוד לא היתה ביהמ"ק נענשו על שלא תבעו את בנין ביהמ"ק כש"כ אנו שכבר הי' לנו ואבדנו אותה בעונינו על אחת כמה וכמה שח"ו אנו נענשים על ההיסח הדעת מתביעת בנין בית מקדשינו והביא משל על זה מאב שלקה את בנו וחזר ולקה אותו כמה פעמים עד שהבן שאל מאביו למה אתה מלקיני כל כך הרבה פעמים השיבו אביו למה אין אתה עושה מה שצויתך ולכך תקנו להתפלל בכל יום שלש פעמים על שובנו לארצינו ולבנות ביהמ"ק עיי"ש הרי דכל אלו הלוקין שאנו נלקין בגלות הוא מפני ההיסח הדעת משובנו לארצינו א"כ עתה בימינו אחר שפסקו המכות הנוראות שעברו עלינו צריכין אנו לעשות כמו שעשה דוד תיכף בלי איחור לילך ולקנות הארץ והמקום לבנין בית חיינו כדי שלא יחזור העונש עלינו ח"ו וכההוא מעשה דאב דלקה את בנו וחזר ולקה אותו עד ששמע לקול אביו וגם כבר כתבתי לעיל שנוכל ללמוד מדוד שלא די בזה בקניית אנשים פרטים חלקת השדות בא"י רק חוב זה מוטל גם על הכלל שבכללות ישראל ובהשתתפות כולם צריך להתענין בזה ועל כן גבה מכולם וקנה את המקום כדי שיהי' חלק לכל ישראל בזה מזה תדין שחוב על הקהלות בכל אתר ואתר בהשתתפות ציבורי ישראל לסייע בבנין הארץ ואז נרצות את פני האדון ה' עבור החטא שהתרשלנו בזה עד עתה וכן הבאתי לעיל באות א' בשם הגאון בעל עזרת כהנים דעיקר הבנין ודאי על כל ישראל בצירוף כאחד הוטל המשא ואינו כשר עפ"י יחיד ומלאכת רבים הוא והביא ראי' מדוד עיי"ש מה גם כאשר אנו מקוים בעזר השם שאחר שיושבת המלחמה יתנו המלכיות רשות להאומה הישראלית לשוב לארץ ירושתינו ולהחזיק בה אז בודאי החוב מונח ומוטל על הכללות שבישראל והוא עסק צבורי ולא עסק יחידי עיין תשובת רשב"ש בן התשב"ץ שביאר מ"ע דישוב א"י באר היטב וכתב שם דזו מצוה על יחידים לעלות ולא על הכלל כולו כיון דאנו נשבעין שלא נעלה בחומה נגד רצון המלכיות עיי"ש נמצא דאחר דהמלכיות יתנו לנו רשות להחזיק בא"י ולעלות עליה אז שבה מצוה זו להיות מצוה על הכלל וחוץ ממה שכל יחיד ויחיד מחויב להתאמץ בזה עוד הוא חיוב כללי וכמו שנלמד מדוד המלך ע"ה וכמו שאמרתי ובמדרש ובתנד"א אמרו כי על כן לא התחיל הגלות עד בזמן הושע בן בארי כי כל זמן אשר מלכות ירבעם ביטל עליות הרגל בזרוע הי' הקולר תלוי בצאורו לבר (וגם באותו זמן אוהבי ה' מסרו נפשם לעליית הרגל כמובא בתענית דף כ"ח ונזכר להם לדורות עולם) משא"כ בזמן הושע נתבטלו הפרדסאות והי' להם רשות לעלות לרגל ולא עלו אז הי' החטא על הכלל כולו ע"כ נגלו עכ"ד המדרש וכן אנן בדידן בזמנינו דהורשה מטעם הממשלה לעלות החוב הוא על הכלל והוא עסק צבורי ולא פרטי ומחויבים לתמוך מצוה זו מקופת הקהל וכמו שכתבתי לעיל ודוק.
1