אם הבנים שמחה, פרק שלישי ע״חEm HaBanim Semecha, Third Chapter 78
א׳ע"ח) נראה לי בעזה"י ללמד את הנודבים נדבות לבנין ארצינו הקדושה שיאמרו בשעת ההפרשה הריני נותן נדבה זו לצורך בנין ארצינו לקיים בזה מצות עשה דישוב הארץ שצונו הבורא כל עולמים לתקן את שרשו במקום העליון ובזה ישרה על הנדבה קדושה דלעילא ולא יהי' כח לסט"א לעשות איזה קלקול במעשה הבנין ולא להיות לו חלק בזה והכל יהי' נעשה בקדושה וכפי רצון העליון ומקור לזה למדתי מדברי המגיד מישרים בפ' תרומה שכתב בזה"ל והלא בפרשתא קדישתא דא אמר ועשו לי מקדש וכן אמר ויקחו לי תרומה למירמז דבמילי קדישא איבעי למימר האי מלה לקדושה בכל עובדא די עבד לימא הכי האי לשם קדושה כי היכא דבעי בכורסייא דמניחין בברית אליהו דאיבעי דלימא האי כורסייא לאליהו עכ"ד המלאך שהגיד לרבינו הב"י ונראה לי להוסיף דעל זה רמז רש"י ז"ל בדבריו שכתב על ויקחו לי, לי לשמי היינו דיאמר בשעת הפרשת המעות וכמו שכתב רש"י על ויקחו לי יפרישו לי ממונם נדבה והיינו דבשעת הפרשה זו יאמר בפיו הריני מפריש זאת לשם קדושת המשכן ודברי רבינו רש"י עם דברי המלאך עולים בקנה אחד שוב מצאתי בשל"ה בשער האותיות אות אלף שהביא בשם הראשית חכמה שער אהבה פ"ט שהביא מזהר ויקהל שכתב בזה"ל ת"ח וכל הנשים אשר נשא לבן בשעתא דהוי עבדין עבידתא הוו אמרין דא למקדשא דא למשכנא ודא לפרוכתא וכן כל אינון אומנין בגין דשריא קדישא על ידייהו ואתקדש האי עבידתא וכד סליק לאתריה בקדושא סליק עכ"ד וכן הביא עוד זהר וז"ל א"ר אליעזר בכל עובדי דבר נש בעי ליה דלהוי כולהו לשמא קדישא לאדכרא בפומיה שמא קדישא על כל מה דאיהו עבד דכולא היא לפלחנא ולא לישרי עלוי סטרא אחרא בגין דאיחו זמין תדיר לגביה בני נשא ויכול לאשראה על ההיא עבידתא עכ"ל ועיי"ש בשל"ה דכתב דיאמר בכל פעולה לשם יחוד קנה"ו ושכינתיה ע"י ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל וכל זה הוא כדברי המגיד הנ"ל ע"כ ראוי לעשות כמו שאמרתי בכל נדבה שמפרישין לצורך בנין הארץ ומה גם אם יאמר כל פועל קודם פעולת הבנין או החורש או הזורע וכדומה מן הפעולות יאמר כנ"ל יעשה בזה תיקון גדול ולא יהי' כח לחיצונים לאחוז בשום פעולה מפעולת הבעלי מלאכה שעוסקים בבנין ובישוב הארץ אך צריך לדעת דכל מה שאמרתי אינו מעכב בגוף המצוה של הישוב ואף העובד ופועל סתם אף בלי אמירה כנ"ל ובלי כונה כלל קיים כל פועל מ"ע הנ"ל וכן משמע מדברי האוה"ח שהבאתי לעיל באות ל"ג וכמו דקיי"ל במקום דאיכא מעשה אין הכונה מעכב ואפילו מצוה הבא בעבירה איני מזיק היכא דהמעשה כבר נעשה ואי אפשר למיהרר וכמו שכתב הרשב"א ביבמות דף ק"ג עיי"ש אך למצוה מן המובחר בודאי נכון לעשות כמו שכתבתי ויתקלס עילאה לעילא ולתת אכי"ר ודוק.
1