אם הבנים שמחה, פרק שלישי ע״טEm HaBanim Semecha, Third Chapter 79

א׳ע"ט) ראיתי בספר דרישת ציון שהקשה על דברי הרמב"ן שכתב על דברי ישעי' הנביא נאם ה"א מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו פירוש שמתחלה יקבץ רבים מנדחי ישראל ולא כולם ואחר מלחמת גוג אמר עוד אקבץ עליו לנקבציו שיקבצו שנית על הנקבצים מכבר וקאי על האובדים בארץ אשור דהם עשרת השבטים דהם יקבצו שנית והקשה על זה ממה שכתב הרמב"ן בעצמו בשה"ש דעשרת השבטים יקובצו תחלה וכתב דשניהם אמת כי אם יקבצו קהל גדול מן האובדים בארץ אשור אטו יבואו לארץ שממה וחרבה בלי ספק יוקדם להם ולפניהם להוציא לחם מן הארץ ואח"כ יבואו כולם אל ארץ מלא ברכת ה' וממדבר יהי' הכרמל מלא שדות וכרמים ביד ישראל וכן מבואר בהושע גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי עכ"ל הפסוק ונדחקו מאד בהבנתו ויובן היטב לדרכי כי ידבר שם עם אפרים שהם מעשרת השבטים בכל הקאפטל ואמר לכו ונשובה וכו' ביום השלישי פרש"י על בנין בית השלישי ואח"כ מאריך בתוכחה ואמר מה אעשה לך אפרים וגו' ואח"כ חוזר על דבריו הראשונים שאמר ביום השלישי יקימנו ויבא כגשם לנו על זה אמר לאפרים גם יהודה שת לך קציר בשובי שבות עמי אפרים בטרם יבא קהל גדול יעשה יהודה קציר לך ויכון לפניך ארץ נושבת ואח"כ יהי' הקבוץ הגדול ואח"כ בלי ספק יבא משיח בן יוסף וימלוך בירושלים ואח"כ יבא גוג אשר בו יתקדש שמו הגדול ויהי' ה' אחד ושמו אחד וכלם שפה אחת לעבדו שכם אחד אמן עכ"ד הגאון ר' צבי קאלישער ז"ל בספרו הנ"ל.
1
ב׳הנה מה שחידש הגאון ז"ל מדעת עצמו שיהודה יהי' תחלה בביאה לארץ כדי להכין הארץ לפני השבטים וסמך דבריו בקרא הנ"ל גם יהודה שת לך קציר וכו' וכתב דרבים נדחקו בבאור הכתוב אבל לפי דרכו מובן היטב.
2
ג׳הנה אני מצאתי בפירוש במדרש כן שיהודה יהי' תחלה לשוב לארץ דנחום אומר הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך (נחום ב׳:א׳) ואמרו על זה בילקוט שם ובתנחומא פ' במדבר את מוצא בכל מקום יהודה תחלה לחנייה יהודה תחלה והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לנסיעה יהודה תחלה ונסע דגל מחנה יהודה לקרבנות יהודה תחלה ויהי המקריב ביום הראשון נשיא לבני יהודה למלחמה יהודה תחלה שנאמר מי יעלה לנו אל הכנעני ויאמר יהודה יעלה וכשיבא המבשר יהודה יבשר בתחלה שנאמר חגי יהודה חגיך עכ"ל המדרש היינו על כרחך שהוא יחזור תחלה לארץ ויחוג בתחלה חג בואו בארץ ואז יבשר בתחלה את הגאולה לישראל שוב ראיתי שהדבר מפורש בזכריה ב' פסוק יו"ד-י"א הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם ה' כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה' הוי ציון המלטי יושבת בבל ועיין רש"י ומצודות שפירשו הוי הוי יאמר על הגאולה העתידה וכאלו יקרא אליהם אתם בני יו"ד השבטים שגלו לארץ אשור העומדת בצפון צאו משם במרוצה לשוב אל ארצכם כי כארבע רוחות השמים כמו שארבע רוחות השמים המה רחוקים זו מזו כן פרשתי אתכם לארץ מרחק ולכן מהרו ולכו לפי רוב המרחק הוי ציון המלטי כאלו יקרא ליהודה ויאמר את עדת יהודה שגלית מתחלה לבבל לשבת ביניהם המלטי ממקום שאתה עתה לבא לציון עכ"ד, הרי דקרא בקריאה מיוחדת ליהודה שנגלה תחלה וכן ימהר עתה לחזור מתחלה וכדברי המדרש הנ"ל שבכל דבר יהודה תחלה ע"כ גם בהחזרה ושובה לארץ יהי' יהודה תחלה א"כ דברי הגאון הנ"ל כנים ואמתיים בבאור הכתוב הנ"ל ואילו הי' זוכר ממדרש הנ"ל הי' שמח ואני מוסיף על דבריו דעל זה כיון הושע כאמרו (הושע יו"ד) יחרוש יהודה ושדד לו יעקב דוק והבן.
3
ד׳עכ"פ אנו רואין דיהודה הוא תחלה בכל דבר ודבר וגם הוא יהי' תחלה בשעת הגאולה לחזור להארץ ע"כ אנו דאנו מבני יהודה ובנימין ע"כ עלינו החיוב להיות תחלה בבנין הארץ ואח"כ יתגלו העשרת השבטים ויהי' קיבוץ שלם אמן כן יאמר ה' בב"א ואחר שירחיב ה' גבולינו ויתן לנו מנוחה מאויבינו מסביבותינו אשר סבבונו כדבורים בעקציהם שעקצו לנו באכזריות גדולות ה' ינקום את נקמתינו מהם אז נתחיל בעזה"י להתעסק בזה כלנו יחדיו כי ב"ה נתקיים בנו נביאת נחום הנביא פתוח נפתחו שערי ארצך (נחום ג׳:י״ג) ולא נביט על החירות שנתן לנו מחדש פה ולא נשתמש בה להשאר ח"ו עוד כאן כמקדם כי אז ח"ו יחזור חלילה לחיצת העמים עלינו וכמאמר הנביא (בעמוס ו׳:י״ג-י״ד) השמחים ללא דבר האומרים הלא בחזקנו לקחנו לנו קרנים כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם ה' גוי ולחצו אתכם עכ"ל הנביא הרי דכל לחיצת הגוים אותנו הי' רק מפני דהיינו שמחים בחלקינו פה בגלות והרגשנו עצמינו לחזקים ושיש לנו קרנים לנגח בהם ימה וצפונה ונגבה וקדמה והראה ה' לנו כי היינו שמחים ללא דבר וכל גדולתינו פה כחלום יעוף ע"כ נשכילה ממה שעבר עלינו לידע איך להשתמש בהחירות שנתן לנו מחדש לעשות תנועות גדולות מכל שדרות עמנו לעלות לציון ברנה ובשמחת עולם ואז יקיים ה' מאמרו שאמר לנו ע"י נביאו ויקנא ה' לארצו ויחמול על עמו (יואל ב׳:י״ח) אכי"ר.
4