אם הבנים שמחה, פרק שלישי ח׳Em HaBanim Semecha, Third Chapter 8
א׳ח') שנית אני מתמה על הגאון בעל מגילת אסתר שחושב בדעת רבינו הרמב"ם דס"ל דעתה בזמן הגלות אין מצוה כלל לעסוק בהתיישבות הארץ ולא רק דאין מצוה בזה אלא עוד יש איסור בזה וכמו שכתב שם בדבריו תמה תמה אקרא עליו ועל דבריו האיך אפשר לומר כן בדעת רבינו הרמב"ם צא ולמד ממה שכתב הרמב"ם בספר המצות במצות עשה דקידוש החדש מצוה קנ"ג אחא שכתב דאין חשבוננו בארצות הגולה כלום רק אנו סומכין על חשבון דא"י וחשבונינו הוא רק גילוי מילתא בעלמא כתב בזה"ל ואני מוסיף לך באור אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מא"י חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל ולא יהי' שם ב"ד ולא יהי' בחו"ל ב"ד שנסמך בארץ הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים לפי שאין לנו לחשב חדשים ולעבר השנים בחוצה לארץ אלא בתנאים הנזכרים כמו שביארנו כי מציון תצא תורה עכ"ל הקדוש והעתקתי כל לשונו בזה כי ממנו נקח השגה שלמה להשיג בדעתו איך הוא סובר וחושב לעיקר גדול עסק הישוב בארץ הקדושה כי מלשון רבינו יש ללמוד איך קשור חיי האומה הקדושה בכללה לישוב הארץ עד שאם הי' האפשרות שיעדרו ח"ו ישראל מארץ ישראל יהי' נמחה האומה בכללה וכן כתב בשמו המפורש בפ"ה מה' קה"ח הי"ג וזה לשונו ונאמר שאם יאבדו ח"ו ישראל מארץ ישראל יתברך השם על זה שהבטחנו בתורה שלא תכלה האומה זו כלל עכ"ל הרי דגם הוא הבין בדעת רבינו שאם לא ישבו ישראל בא"י הרי הוא כליית האומה ח"ו והם דברים המבהיל כל רעיון האדם והטעם היא לדעתי כי ארץ ישראל הוא לב האומה כמבואר בספר הקדוש אור נערב לרבינו איש אלקים מקורדאוואריא וכמו שהבאתי לעיל וכבר כתב הח"צ בתשובה דבלא לב אי אפשר לשום בריה לחיות וממילא דבלא יהיו ישראל בארץ ישראל הוי כניטל הלב דבטל כל החיות ועוד יש להסביר הדבר עם דברי חז"ל במדרש תחומא פ' ראה דאמר הקב"ה ישראל הם חלקי דכתיב כי חלק ה' עמו וארץ ישראל היא חלקי דכתיב ארץ אשר ה"א דורש אותה תמיד יבא חלקי וישרה בחלקי היינו דכל התקשרותם של ישראל עם הקב"ה הוא דוקא ע"י ארץ ישראל דנפל לחלקו של הקב"ה ומה גם לפי דברי הצרור המור לחמיו זקנו של רבינו הב"י בפ' מסעי דארץ ישראל בא תיכף אחר שי"ת בעצמו ועל כן אמרה התורה גבי כלב וימלא אחרי אחרי ממש עיי"ש ע"כ כל קשר של ישראל עם הקב"ה הוא דוקא ארץ ישראל וע"כ אמרו ז"ל כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלקי והבן הדברים כי המה מיוסדים על אדני האמת על כן שפיר מובן למה ארץ ישראל היא לב האומה הישראלית אשר שמה היא מקור חיותם ועפי"ז תבין היטב את דברי מאור עינינו הרמב"ם שכתב שכל נימי חיי עם הישראלי קשור בארץ ישראל עד שאם יעדרו ח"ו ישראל מארץ ישראל הרי היא ח"ו כמחיית האומה בכללה מפני שהוא כבריה בלא לב דבטל כל החיות וממילא יש לדון דביוחזק הישוב בארץ ישראל יוחזק לבן של ישראל ויסגי ויופרא לעילא ולעילא ועתה אחרי שרבינו הרמב"ם מגדיל כל כך ענין הישוב בארץ ישראל עד שעושהו לנשמה של האומה הישראלית וכמו שכתב שאם ח"ו יעדרו משם בני ישראל הוי כנמחה מכל וכל איך יש לצייר כלל בדעת האדם בר שכל שלדידיה אין חיוב בזה"ז לעסוק בהתיישבת הארץ ולא עוד אלא שיש עוד איסור בדבר חי נפשי שאני הרגשתי בזה מעצמי זה כמה מעת עסקי בזה ועתה אחרי בואי לכאן עיר הבירה הזמין ה' לידי ספר נפלא הפלא ופלא מגדול אחד מדינאבורג מו"ה יונה דוב בלומבערג שעשה וחיבר ספרו עוד בשנת תר"ן שם העמיק והרחיב הדבור להסיר השגת בעל מגילת אסתר מעל הרמב"ן וכל גאוני מדינתו הפליאו את דבריו שקולעין את מטרת האמת שם ראיתי שקדמני בזה וכתב שם בזה"ל מפני שכל מיתרי חיי האומה קשורים ואחוזים בהארץ הזאת דוקא כמ"ש רבינו במצות קה"ח וז"ל שם ואני אוסיף לך באור אלו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מא"י חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה הישראלית מכל וכל ח"ו ולא יהי' שם ב"ד וכו' הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום וכו' המעיין בדבריו יראה כי המלים ממלות חלילה עד מכל וכל הם אינם שייכים כלל לעצם הענין שמדבר ממנו והי' די בכתבו אלו הנחנו דרך משל שבני א"י יעדרו מא"י ולא יהי' שם ב"ד הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום והמלות הנ"ל המה רק מאמר מוסגר בדברי רבינו רק מפני שהוציא מתחת עטו הקדוש המלים "יעדרו מא"י" נסוג כמעט אחור מדבריו מפני יראת ה' החופפת על צדיקו של עולם זה והשתער ממורא ומפחד ה' כמו מי שמזכיר לתכלית דבריו איזה ענין נורא או מלה נוראה ותוך כ"ד יסוג אחור מדבריו ויאמר ח"ו שכך יהי' כן הוא ממש כאן לכל מי שיעיין היטב הלא שער תאחוז כל איש הוגה דעה ישרה האיך התחלחל והזדעזע הרמב"ם ז"ל למלים נוראים בעיניו כאלה יעדרו בני ארץ ישראל מא"י עד ששב וכתב וסגר בדבורו מאמר מיוחד חלילה וכו' שלא ימחה אותות האומה וכו' ונשער נא בנפשינו האיך הרמב"ם אחזתו שער ואנחנו לא נזדעזע כלל ולא איכפת לן כלל אם יהיו ישראל בא"י או להיפך ח"ו ודי לחכימא הרי דמשל ההעדר של ישראל מא"י בכל העתים הוא בציור דעת קדשו של רבינו ז"ל כמו מחיית האומה הישראלית מכל וכל ח"ו וא"כ כל יסוד קיום האומה אך בה תלוי ואין מבלעדה לצייר כלל תקומת האומה הישראלית בכל העתים והזמנים והגאון הנ"ל פירש בזה המדרש רות פסוק אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול וכתוב אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב כאן בחו"ל וכאן בא"י בחו"ל הוא עושה בשביל שמו ובארץ ישראל הוא עושה בשביל עמו ונחלתו ע"כ המדרש והוא כדברי הרמב"ם הנ"ל דבא"י הוא עושה בעבור עמו ונחלתו שלא ימחה ח"ו האומה ע"י שיעזוב את ישראל שם בארץ ישראל כי יען עיקר יחס מעמד הלאום והעם הישראלי הוא בהווייתם בא"י די לו להקבה"ו לעשות בא"י בגלל אומתו זו לבדה משא"כ בחו"ל שאין תלוי קיום העם בם הוא עושה רק בעבור שמו הגדול ודפח"ח ועיי"ש דבזה תירץ דעת הרמב"ם שלא מנה מ"ע דישוב א"י בתרי"ג מצות אף דגם לדידיה הוי מן התורה והוא עפ"י הכלל שהשריש בשורש הרביעי מספר המצות שלא למנות צוויים הכוללים כל התורה כולה א"כ כיון דישוב א"י הוא מצוה יקרה כל כך שהוא כלולה מכל המצות וכוללת כל התורה וכל קביעת המועדים ור"ח וכל מצוותיה תלויין בה וכמו שכתב הרמב"ם שם על זה כי מציון תצא תורה (עיין באוה"ח ה"ק בפ' נצבים שכתב ג"כ דישיבת הארץ הוא מצוה דכוללת כל התורה כולה עיי"ש) וכן כל חיית האומה תלוי בה א"כ הוא מצוה כוללת ולא פרטית ע"כ אינה באה בחשבון המצות שבאה לחשוב רק מצות פרטים והוא דומה למה שכתב הרמב"ן במצוה ח' על מצות תמים תהי' בטעם הרמב"ם מדוע לא חשבה במנין המצות משום דהיא מצוה כוללת ולא פרטית כמו כן הוא במ"ע דישוב לדעת הרמב"ם שהגדילה כל כך וכנ"ל ע"כ הוא מצוה כוללת דאינו בא בחשבון המצות עכ"ד הנוגע לעניננו והאריך שם נפלאות בדבריים אמיתיים ומצוה לכל בר ישראל לעבור על ספרו בדיוק ויאיר עיניו ושכלו במצוה גדולה הזו ולבבו יבין שלא לזלזל מהיום והלאה במצות ישוב א"י ואז יעמוד לנו זכותם דא"י לחלצני ממיצר וכמו שהבאתי בהקדמה ראשונה בשם רבינו התניא ז"ל עכ"פ זכיתי לכוון לדעת הגדול בראי' נפלאה הנ"ל מרבינו הרמב"ם הנ"ל בקה"ח ואכפול הדברים שאיך נוכל לצייר כלל ולומר כדברי המג"א הג"ל בדעת הרמב"ם שאין להתעסק עתה בישוב הארץ ובבנינה כיון דכל חיי האומה תלוי בה אתמהה!
1