לנבוכי הדור ט׳For the Perplexed of the Generation 9
א׳דקדוקי מצות, בדרך כלל, יש להם שני יסודות. האחד הוא, שאחד מהדברים העקרים שיוצא מפעולת קיום התורה והמצוה על האדם, הוא מה שמתעלה למעלה רוחנית רמה על ידי שהמעשים שהם נעשים בתור עבודה להשי״ת פועלים עליו להרשים בו תכונת הכרת כבוד אלהים. והתכונה המוסרית הזאת תקבע בכל שכלולה רק על ידי קיום דבר אלהים על ידי הזהירות המדוייקת מאד, שיראה בה יתרון בהנהגתה מאופן הזהירות הראוי לכל חק מסודר מכל נגיד ומצוה ומחוקק נימוס. על כן ראוי מאד לדייק תיבותיה ואותיותיה של תורה ולעשות המצות כפי המובן המדוייק ביותר.
1
ב׳ולהיפוך, אם נעזוב את עבודת הדיוק אז יהיה הרושם של עזיבה זו פועל הפעולה ההפכית ויועם אור של כבוד האלהים בלבבות, ותשקע מעלת האדם המוסרית בחומריות וגסות הרעיון עד מאד.
2
ג׳אמנם מצורף אל עבודת הדיוק מצד רוממות כבוד עליון, עוד ראוי למצא גם כן שכל דין היוצא מדיוק פרטי יתאים עם רוח התורה בכלל, וינהיג להדרכה טובה בזיכוך מדות ודעות, ויפעול גם כן לטוב בחיי החברה, והבראת הגוף וחיזוק כחות הנפש בכלל האומה ובפרטיה.
3
ד׳וזהו היסוד השני, שחז״ל ביחוד בהיות האומה מבונה על מכונה, ובית דין הגדול עמד במקום אשר בחר ד׳ שממנו יצאה תורה לכל ישראל, או אפילו בתי דין מרכזים שבגולה, כל זמן שהיה סדר ההלכות נפסק ממקורה של תורה שבכתב, שהדרכים רחבים מאד, והמדות שהתורה נדרשת בהן צריכות שיקול דעה גדולה שלא יטה הדורש מן המסלה הראויה, היה היסוד השני לעינים תמיד לראות ערך הפעולה הטובה היוצאת מדקדוקי המצוה על פי הדרישה, ואז תתאמת ביותר בהיותה עם הפקתה אל שמירת דיוק התיבות והאותיות שבתורה, פועלת גם כן הוספת הדרכה טובה, או איזה יסוד מועיל בכלל האומה, בארחותיה החומריים והמוסריים, וחוזק החיים המדיניים גם כן.
4