גן נעול, בית ראשון י׳:א׳Gan Naul, House I 10:1
א׳חדר העשירי ובו עשרים ואחד חלונות יבאר איך קיום המצווֹת תבדלנה כפי הבדל הנפשות. יבאר מצות קבלת מלכות שמים. מצות הייחוד. מצות היראה. מצות האהבה. מצות הדבקות בו ית'. מצות והלכת בדרכיו. מצות תלמוד תורה. מצות קדושת השם. יבאר כי שמונה אלה נוהגים בכל עת ובכל רגע. הן עמודים לקיום שאר המצווֹת. יבאר מצות תפלה קריאת שמע וברכת המזון. ספור יציאת מצרים וקדוש היום וזכירת מעשה עמלק. יבאר מצות התוכחה. מצות התשובה והוידוי. מצות ואהבת לרעך כמוך. מצות אהבת גרים. מצות כבוד חכמים וזקנים. מצות כבוד אב ואם ומורא אב ואם. ומצות לקדש זרע אהרן הכהן:
בחדר התשיעי בארנו שהשם ב"ה נתן תורה ומצוה ומשפט אחד, לזרע יעקב ולגר הגר בתוכם. ולא הבדיל ביניהן במעשה המצווֹת והתורות והאזהרות בשום הבדל. זולתי קצת המצווֹת והאזהרות שנתיחדו בהן משפחות הכהנים והלוים, וקצתן שנצטוו עליהם המלכים. וזולת זה אין הבדל בין הנפשות בקיום התורה. ושבעבור כן נערכים חקי התורה במשקל צדק לעמת כל הנפשות כדי שלא תכבדנה על שום נפש, וכמו שהראנו בברור מכלל המצווֹת והאזהרות שהצגנו בחדר הנזכר. ואולם כבר אמרנו שיש הבדל בין הנפשות בכחותיהן. ואם תשאל אם הנפשות נבדלו בכחותיהן, ומה שיכבד על הנפש הזאת יקל על נפש אחרת, איך יתכן שצוה השם ב"ה החקים והמשפטים והתורות, שקיום כולם מסתעף מן הכחות הנטועות בנפש לכלל ישראל על דרך אחד ועל משפט אחד, ויש בינהן כת נביאים, כת חסידים, כת קדושים, כת חכמים נבונים ומשכילים, גבורי כח גבורי חיל וכדומה להן? ואיך יתכן שתהיינה הנפשות היקרות הללו שוין בעבודתם לאל עליון, לעבודת איש אחד מן הפחות שבהמון? כי תדע שכל המצווֹת והאזהרות כתובות בתורה בלי גדולות ובלי הפלאות, רק בלשון רכה הסובלת כל מדרגת ההמון. וכמו שאמרנו (חדר ז' חלון יב) כי התורה כמראה מלוטשת ובהירה, יראה בם כל אחד צורתו. ואחד מן ההמון המסתכל במצוה ממצותיה, יסתכל בה כפי דרכו וכפי כחו. והגדול ממנו יסתכל באותה המצוה עצמה כפי גדולתו. והגדול עוד ממנו כפי גדולתו, הקדוש כפי קדושתו, והצדיק כצדקתו, החסיד כפי (חסדו) [חסידותו], והחכם כפי חכמתו, והנבון כפי תבונתו, והגבור כפי גבורתו, והנביא והמלובש ברוח הקדש כפי רוחו הטובה, והמלך והנגיד כפי הודו והדר נפשו. וכן שאר הכתות כולם ובעלי הנפשות המתחלפות, כולם עושים מעשה מצוה אחת ונזהרים מאזהרה אחת, וכל אחד כפי דרכו. ועל זה שב המאמר (במדבר טו, טז) "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם". כי החסיד שבחסידי ישראל והנביא אשר בתוכם, שוה במעשה התורה והמשפט, לא לבד עם האזרח מישראל מדלת עם הארץ הכורמים והיוגבים, אבל גם עם הגר הנלוה אל ה' לעבדו מעמי הארצות. וכן נאמר באמת (דברים לג, ד) "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" כי כל הקהל שוין במצות התורה ואזהרותיה. ואולם הקטן שבהם, יעשה כפי פשט המצוה הכתוב בתורה, והגדול כפי גדלו. ולכן הנני בא בחדר הזה לברר כונתינו ולהציג קצת מן המצווֹת לדוגמא, ולהאריך מעט בביאור ענינם להעמידך על תוכן הענין היקר הזה. ולולי כי תלאות הזמן ועול בני אדם מעכבים, הייתי תר ומחפש בכל מצוה ומצוה ובכל אזהרה ואזהרה שבתורה, לברר ענינה ואיך היא נבדלת בקיומה כפי הבדל נפשות מקיימיה. אבל לא הספיק הזמן בידי לדרוש ולחקור על כולם. ולכן יספיק המעט שנכתוב בעניניהן, להיות לאות ולמופת על חביריהן שלא יתבארו עתה. ואם יצוה ה' עלי חסדו ויניח לי מסביב, אוסיף שנית ידי לגמור הענין כולו בעזרו ית'. וקצתן שיתבארו, אערוך בכל מצוה משל או שתים, שעל ידיהן יפורש הדבר. וכנגד המשָׁלים שאערוך, אסדר איזו מליצות שהשתמשה בה התורה, לחזק אמתת המשָׁלים שהערכתי. וכבר הזכרנו למעלה (חדר ט' חלון א') כלל המצווֹת הנטועות בשקול הדעת או הקרובות לשקול הדעת. וקצתן תולדות שניות יוצאין מן המושכלות הראשונות הנטועות בדעת. ובאלה יבדלו בני אדם כפי הבדל משקל ציורי דעתם, ומשקל כח בינתם ושכלם. וההבדל הזה הוא להם מתחלת אצילות נפשותיהן כמו שבארנו (חדר ד' חלון ב'). ועוד נבדלים בהן כפי רוב צאת ציוריהן מן הכח אל הפועל. וכמו שבארנו (שם חלון א' וחדר ה' חלון ב'). ולכן כפי רוב משקל הכחות האלו ורוב צאתן אל הפועל, כן גודל קיום המצוה והתפשטותה בלב ובמעשה בערך זולתו, שהכחות האלו חלושים בנפשו ומיעוט צאתן אל הפועל. שאע"פ ששניהן יעשו המצוה ושתיהן ישתמרו מן האזהרה, יתחלפו ויתרחקו מרחק רב בענין הקיום ובענין השמירה. וכמו שיתבאר:
בחדר התשיעי בארנו שהשם ב"ה נתן תורה ומצוה ומשפט אחד, לזרע יעקב ולגר הגר בתוכם. ולא הבדיל ביניהן במעשה המצווֹת והתורות והאזהרות בשום הבדל. זולתי קצת המצווֹת והאזהרות שנתיחדו בהן משפחות הכהנים והלוים, וקצתן שנצטוו עליהם המלכים. וזולת זה אין הבדל בין הנפשות בקיום התורה. ושבעבור כן נערכים חקי התורה במשקל צדק לעמת כל הנפשות כדי שלא תכבדנה על שום נפש, וכמו שהראנו בברור מכלל המצווֹת והאזהרות שהצגנו בחדר הנזכר. ואולם כבר אמרנו שיש הבדל בין הנפשות בכחותיהן. ואם תשאל אם הנפשות נבדלו בכחותיהן, ומה שיכבד על הנפש הזאת יקל על נפש אחרת, איך יתכן שצוה השם ב"ה החקים והמשפטים והתורות, שקיום כולם מסתעף מן הכחות הנטועות בנפש לכלל ישראל על דרך אחד ועל משפט אחד, ויש בינהן כת נביאים, כת חסידים, כת קדושים, כת חכמים נבונים ומשכילים, גבורי כח גבורי חיל וכדומה להן? ואיך יתכן שתהיינה הנפשות היקרות הללו שוין בעבודתם לאל עליון, לעבודת איש אחד מן הפחות שבהמון? כי תדע שכל המצווֹת והאזהרות כתובות בתורה בלי גדולות ובלי הפלאות, רק בלשון רכה הסובלת כל מדרגת ההמון. וכמו שאמרנו (חדר ז' חלון יב) כי התורה כמראה מלוטשת ובהירה, יראה בם כל אחד צורתו. ואחד מן ההמון המסתכל במצוה ממצותיה, יסתכל בה כפי דרכו וכפי כחו. והגדול ממנו יסתכל באותה המצוה עצמה כפי גדולתו. והגדול עוד ממנו כפי גדולתו, הקדוש כפי קדושתו, והצדיק כצדקתו, החסיד כפי (חסדו) [חסידותו], והחכם כפי חכמתו, והנבון כפי תבונתו, והגבור כפי גבורתו, והנביא והמלובש ברוח הקדש כפי רוחו הטובה, והמלך והנגיד כפי הודו והדר נפשו. וכן שאר הכתות כולם ובעלי הנפשות המתחלפות, כולם עושים מעשה מצוה אחת ונזהרים מאזהרה אחת, וכל אחד כפי דרכו. ועל זה שב המאמר (במדבר טו, טז) "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם". כי החסיד שבחסידי ישראל והנביא אשר בתוכם, שוה במעשה התורה והמשפט, לא לבד עם האזרח מישראל מדלת עם הארץ הכורמים והיוגבים, אבל גם עם הגר הנלוה אל ה' לעבדו מעמי הארצות. וכן נאמר באמת (דברים לג, ד) "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" כי כל הקהל שוין במצות התורה ואזהרותיה. ואולם הקטן שבהם, יעשה כפי פשט המצוה הכתוב בתורה, והגדול כפי גדלו. ולכן הנני בא בחדר הזה לברר כונתינו ולהציג קצת מן המצווֹת לדוגמא, ולהאריך מעט בביאור ענינם להעמידך על תוכן הענין היקר הזה. ולולי כי תלאות הזמן ועול בני אדם מעכבים, הייתי תר ומחפש בכל מצוה ומצוה ובכל אזהרה ואזהרה שבתורה, לברר ענינה ואיך היא נבדלת בקיומה כפי הבדל נפשות מקיימיה. אבל לא הספיק הזמן בידי לדרוש ולחקור על כולם. ולכן יספיק המעט שנכתוב בעניניהן, להיות לאות ולמופת על חביריהן שלא יתבארו עתה. ואם יצוה ה' עלי חסדו ויניח לי מסביב, אוסיף שנית ידי לגמור הענין כולו בעזרו ית'. וקצתן שיתבארו, אערוך בכל מצוה משל או שתים, שעל ידיהן יפורש הדבר. וכנגד המשָׁלים שאערוך, אסדר איזו מליצות שהשתמשה בה התורה, לחזק אמתת המשָׁלים שהערכתי. וכבר הזכרנו למעלה (חדר ט' חלון א') כלל המצווֹת הנטועות בשקול הדעת או הקרובות לשקול הדעת. וקצתן תולדות שניות יוצאין מן המושכלות הראשונות הנטועות בדעת. ובאלה יבדלו בני אדם כפי הבדל משקל ציורי דעתם, ומשקל כח בינתם ושכלם. וההבדל הזה הוא להם מתחלת אצילות נפשותיהן כמו שבארנו (חדר ד' חלון ב'). ועוד נבדלים בהן כפי רוב צאת ציוריהן מן הכח אל הפועל. וכמו שבארנו (שם חלון א' וחדר ה' חלון ב'). ולכן כפי רוב משקל הכחות האלו ורוב צאתן אל הפועל, כן גודל קיום המצוה והתפשטותה בלב ובמעשה בערך זולתו, שהכחות האלו חלושים בנפשו ומיעוט צאתן אל הפועל. שאע"פ ששניהן יעשו המצוה ושתיהן ישתמרו מן האזהרה, יתחלפו ויתרחקו מרחק רב בענין הקיום ובענין השמירה. וכמו שיתבאר:
1