גן נעול, בית ראשון ב׳:ד׳Gan Naul, House I 2:4
א׳כלל גדול אשמיעך. ואם תשימהו על לבבך תדע בכל דבר הבא לפניך אם הוא מכלל הדברים שנופל עליהן לשון "חכמה", או הוא מכלל אותן שהן תחת סוג בינה ודעת. והצעת הכלל כך הוא. כל דבר שתמצא בו שני דרכים, האחד הפוך מחברו, ושתי הדרכים במציאות, אז יונח עליו לשון "חכמה" או "סכלות". כי הדרך האחד שבאותו הדבר, חכמה, והפוכו סכלות. וכל דבר שלא תמצא בו רק דרך אחד, ואין הפוך הדרך ההוא במציאות נמצא, אזי יונח עליו לשון "בינה" או "מדע" כפי הראוי לאותו דבר. והנליזה מן הדרך יונח עליו לשון "שוא ואפס". ואין הרצון לבאר פה שרשי "שכל בינה ומדע", כי אלה התבארו בספר "מעין גנים" ברחבה. ורק הכונה במקום הזה לבאר ההבדל האמיתי שיש בין ענין של חכמה ובין ענינים של שכל בינה ודעת, כי זהו הצריך לפנינו. ואתן לך משלים להבין כונתינו. כשיסתפק עליך אם העניו יתואר בתאר חכם או משכיל או מבין וכיוצא. ואם הענוה מחקות החכמה או מעניני הבינה והדעת. צא וראה אם יש דרך הפוך ממנה נמצא בנפש במציאות קיים. ואם יש, תדע כי הוא מחקי החכמה, שבעליו יתואר "חכם". והדרך ההפוך מן הענוה ידוע והיא הגאוה. הרי ששתי הדרכים נטועים בנפש, ונמצא שבכל אחד מהן חכמה וסכלות. הנוהג בענוה עם הטובים נוהג בחכמה. והמתנהג עמהן בגאוה נוהג בסכלות. והנוהג בגאוה עם רשעי ארץ ומנאצי ה' נוהג בחכמה. והנוהג עמהן בענוה ומשפיל עצמו לפניהן נוהג בסכלות. כי בהיות שתי דרכים במציאות, תורֶה החכמה באיזו דרך ילך כפי העת והמקבל. וכן הבושת והעזות. הנדיבות והכילות, וכיוצא בכל אלה. שיש בכל דבר ב' דרכים זה לעמת זה, הכל תחת סוג החכמה. וכן בכחות פועלות בגויה כמו האכילה והצום. שהן שני דברים הפוכים נמצאים במציאות. והנה האוכל בשבתות ומועדי ה' נוהג בחכמה. והצם בהן נוהג בסכלות. והצם ביום הכפורים נוהג בחכמה. והאוכל בו נוהג בסכלות. וכן הקדושה והטומאה בעריות, וכל כיוצא בזה הכל תחת סוג החכמה. בהיות בכל דבר שני דרכים הפוכים זה מזה במציאות ומתחלפים כפי העתים במשפט החכמה. וכל ענין שלא תמצא בו רק דרך אחד ואין הפוכו במציאות כלל.1היא לא נקראת "חכמה"
1
ב׳זה לך המשל. כשיברר לך האדם שהארץ עגולה. ותסתפק אם הגיד לך דבר חכמה או דבר בינה ודעת, צא וראה אם יש דרך הפוך ממנו במציאות או לא. ואם אין, תדע כי הוא מדברי בינה. ושבעליו יתואר "מֵבִין". והנה אין בענין זה דרך הפוך במציאות קיים. שהרי אי אפשר שיהיה לארץ כי אם תמונה אחת. וכשעלה בידך המופת שהוא עגול אי אפשר שיהיה ג"כ בתמונת המשולש או המרובע או שטוח כקערה. ואין הדרך הזה במציאות כלל. ואם יבא אחר ויאמר שהוא משולש או מרובע לא דרך בדרך כלל אלא דִמָה מה שאינו ישנו, וחשב שוא ואפס. ולכן הוא דבר בינה. וממציאו "מבין" ולא "חכם". ומזה תקיש על כל החקירות שהן בנמצאים שמתחת לגלגל הירח. שכל הנודע באמת מענינם הן דברי בינה. וממציאם "מבין". וכן בחקירות תכונת השמים ומהלכי המאורות. תמיד כשנמצא האמת בחקירתנו נאמר "אנחנו מבינים זה" או "יודעים זה". לפי שאין בכל אלה דרך הפוך במציאות כלל. וכן הדבר הולך ונוהג בכל הצבאות הרבות בשמים ממעל, שהן כולן ענינים שאינן תלויין בבחירתנו, ונוסדים על מציאות קיימת שאין לה תהפוכות והתנגדות. וכן הדין בהשגת הענינים האלהיים, בהשגות בצחות בעולמות הנבדלים. וגבוה מעל גבוה אדון הכל ית' שמו. על דרך משל לדעת שהוא מצוי מציאות אמתי. שהוא אחד אמת. שאינו גוף ולא כח בגוף. שיכלתו בלתי בעל תכלית. וכל כיוצא באלו הדעות הטהורות והנאמנות שהן כולם עניני בינה ודעת, לפי שאין הפך מכל אלו נמצא במציאות. כי המכחיש באחת מכל אלו לא תוכל לומר שדרך בדרך סכלות. כי לא הלך בדרך כלל. אבל דִמָה דבר שאינו נמצא כלל. וחשב מחשבות און ואפס. ומזה תקיש על הכל:
2