גן נעול, בית ראשון ג׳:ג׳Gan Naul, House I 3:3
א׳ההבדל הראשון רמזנו עליו למעלה, והוא שנפש האדם כוללת כחות כל מעשה בראשית, אבל שאר הנפשות אינן כוללין אותן. והרצון בזה, כל הכחות הנמצאות והנודעות, ושרבים מהם מפוזרים במספר הרב מנפשות בעלי החיים, הנה נפש האדם כוללת כולם. אבל בשאר בעלי החיים הם מחולקים, מה שקבל זה לא קבל השני. כי כל אחד מהן קבל חלק הנאות למינו ולמצבו לא יותר. ועל דרך משל אמרנו למעלה שהנמלה זריזה. הנמר עז. והארי גבור. וכן החתול צנוע. והיונה תדבק לבד בבת זוגה, וכיוצא בזה. הנה כל אחד מאלו נבדל מחברו באותו הכח המיוחד לו. כי אין הזריזות לאסוף ולכנוס בנמר ובארי. ואין העזות והגבורה בנמלה. ולא הצניעות בשלשתן. ולא מדת כולן ביונה, וכיוצא בזה. אבל נפש האדם כוללת הכל. נטוע בה כח הזריזות העזות והגבורה הצניעות והקדושה, ואלפים כיוצא בהן. וכן התפשטות הכחות בחלקים, שאע"פ שיש בכל נפש מן בעלי החיים כח ידוע לא יתפשט הכח הזה בכל החלקים הנמצאים, זולתי כחות נפש האדם שכל כח מהן מתפשט בכל החלקים. על דרך משל כח הזריזות שבנמלה לא תפעל רק לאסוף ולכנוס. כדרך (משלי ו, ח) "תכין בקיץ לחמה" וגו'. עזות הנמר וגבורת הארי לא תפעלנה רק לטרוף טרף. וקדושת היונה איננה רק שלא תדבק אלא בבת זוגה. וצניעות החתול שלא תשמש בגלוי. ואין כן כחות האדם בזריזות בעזות ובגבורה בצניעות ובקדושה, המתפשטים לפעול בענינים לאלפים ולרבבות. וכן לעניין כח התאוה והחמדה וכיוצא, וכמו שיתבאר עוד. וטעם כל זה, לפי שנפשות כל בעלי החיים מן הארץ כמו שאמרנו (בחלון א'). כי היוצר ב"ה שם כח נפשות בעלי החיים ביסודות שהן תחת השמש, ורצה לברוא מינים רבים כפי ארחות חכמתו העליונה הנשגבת משקול דעת האדם. ולכן הכין חומר כל אחד מהן לקבל צורה ידועה בכח פרטי המבדילו במינו ממין אחר, ואלו הם הכחות שזכרנו. כי גבורת הארי, ובמה תתפשט גבורתו, היא צורת הארי. עזות הנמר ומנהג עזותו היא צורת הנמר, וכן כולם. ועל כן מה שהטביע בנפש מין זה מנע מנפשות מין שני. זולתי נפש האדם האצולה ממרומים, צורה טהורה חצובה ממקום מבוע הכחות כולם, נבראת בעבור החכמה שתנהג תחת השמש בצדק במשפט ובמישרים. לכן כוללת הכחות, וכל כח מכחות מתפשט בפעולותיו בכל הענינים כולם. וכל בני אדם ישתוו בסגולה הזאת אין ביניהן הבדל עצמי, לפי שכל הנפשות מן השם ב"ה נבראו ולא יִבָּדְלוּ רק בין רב למעט כפי גדול הכחות ומשקלם הנבדלים בכל הנפשות. ואלו הדברים ארוכים ורחבים יתבארו למטה. והן יסודות התורה, אלא שאין כאן המקום לדבר בזה. ובעבור היות נשמת האדם לבדה עליונה שָׂמָהוּ השם ב"ה מושל בכל מעשה בראשית, כמ"ש (בראשית א, כו) "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים" וגו'. והמשורר אמר (תהלים ח, ו-ז) "ותחסרהו מעט מאלהים וגו' תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו" וגו'. התבאר מזה שמלבד הבדל המין שיש בין נפש האדם לשאר הנפשות, יבדלו ג"כ בעצם, שנפש האדם כוללת הכל. ואין כן שום נפש משאר הנפשות. וההבדל הזה מושג לחוש. שהרי האדם כשירצה יוכל להתנהג בכל הדרכים שיחפוץ, ואין זה רק בעבור שנטוע בנפשו כח כל דרך ודרך אם רב אם מעט, ובכח זה יעשה כחפצו. והבן:
1