גן נעול, בית ראשון ג׳:ד׳Gan Naul, House I 3:4
א׳ההבדל השני הוא. שנפש האדם כוללת גם הפוכי הכחות כולם והם נטועות בה, ולא תמצאנה בנפשות שאר בעלי החיים. והרצון בזה, למעלה אמרנו שבכל מין ממיני בעלי החיים נטוע כח ידוע המבדילו משאר המינים כולם. והנה לא תמצא בו לעולם הכח ההפוך מן הכח המבדילו מחבריו. ועל דרך משל אמרנו שהנמלה זריזה ובכח הזה תבדל מכל מיני שקץ העוף. אבל אין בה כח למדת העצלה והתרדמה בענין האסיפה והכניסה. ולכן לא תראה אותה שוקטת בעצלה. היונה קדושה ותדבק לבד בבת זוגה ובזה תבדל משאר המינים. אבל אין בה כח לעשות ההפוך. ולכן לא תראנה מדבקת באחרת. הנמר עז, ובזה יבדל משאר מיני החיות. ואין בו מדת הבושת, ולכן לא תראנו מרפה מלעשות. הארי גבור, ואין בו כח הפחד, ולכן לא יחת מכל. החתול צנוע בתשמיש, ואין בו כח הפריצות, ולכן לא תראנו עושה בגלוי. וכן תקיש על כולם. שבהיות באחד מהן כח ידוע אין בו הכח ההפוך ממנו. ונפש האדם לבדה הכוללת כל הכחות, כוללת ג"כ הפוכי הכחות כולם. נטוע בה כח הזריזות וכח העצלה, כח הצניעות וכח הפריצות, כח העזות וכח הבושת, כח הגבורה וכח הפחד. ואלפים כיוצא בהם. כי הפוכי הכחות אינן העדר הכחות, אלא גם הם כחות עצומות כמו הכחות שכנגדן כמו שיתבאר בספר זה. ובהיות שאין בשום בעלי חיים כח והפך הכח אי אפשר שישתנו פעולותיו. אלא נשאר תמיד על פעולה ידועה כפי פעולות הכח הנטוע בו. ועל כן לא תמצא ארי מפחד, ולא נמר מתבושש, ולא חתול פריץ, ונמלה עצלה. כי אלו הכחות ההפוכות נעדרים מהן. גם לא תוכל לומר אלא כל אישי מין אחד שוין במנהגיהן. כל האריות גבורים. כל הנמרים עזים. כל הנמלות זריזות, וכיוצא בזה. והנה הם מוכרחים במנהגיהן, ואינן פועלים ברצון ובבחירה. זולת האדם שנטועים בו הכחות והפוכי הכחות כנ"ל. הרי יש לפניו בכל ענין שתי דרכים, והברירה בידו לבחור באיזו שירצה. ויוכל להתנהג בענין אחד עצמו, פעם בזריזות פעם בעצלה, פעם בנדיבות פעם בכילות, פעם ברצון פעם בכעס, פעם בגבורה פעם במורך, פעם בענוה פעם בגאוה, וכיוצא בזה. והנה אין מנהגיו בטבע-מכריח אלא ברצון ובבחירה. וטעם ההבדל מתבאר מן המבואר למעלה. שנשמת האדם עליונה, ונברא בעבור החכמה שינהג בצדק ובמשפט ובמישרים. ואי אפשר שינהג בחכמה מבלעדי היות בו הכחות והפוכי הכחות. וכמו שיתבאר עוד:
1