גן נעול, בית ראשון ו׳:י״בGan Naul, House I 6:12
א׳(משלי כו, ה) "עֲנֵה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו". פירוש "כסיל" הוא הנלוז מדרך החכמה בעבור תאותו ורשעתו. ולפעמים הוא בטבע בעל כח שכל ובינה, ועל ידי שמתחזק יום יום בדרכי התאוה והרשעה, יגיע באחרית לידי אולת ושעמום הדעת, ויתחיל לחלוק על האמת בטענות וְהֶקֵשִׁים כפי שכלו התועה. ויתאר דרכי כסילותו לחכמה, והחכמה תבוז בעיניו. והחכם השומע אולתו חייב לענות מענה ישרה להשיבו מאולתו, ולגלות טעותו על פניו. כי אם יחריש יתחזק הכסיל יותר בטענותיו, ויאמין שהם ענינים ברורים שאין להשיב עליהם. ואז יהיה "חכם בעיניו" מִכַּת המשחיתים והמנאצים. ועל זה אמר "עֲנֵה כסיל כאולתו". כלומר ענהו בדברים דומים לדברי אולתו, ותשיב כהלכה. על דרך משל הכסיל ירבה טענות של אולת שראוי לאדם להיות נוהג בגבה לב. ענהו עתה בטענות ישרות כי שקר דִבֵּר, וְהָשֵׁב על טענותיו לבטלם. ותן לו טענות שדרך הענוה ושפלות הרוח ישר כפי החכמה. אבל אל תענהו בדברים שאינן כענין. על דרך משל שתקללו ותחרפהו בעבור טענותיו, כי זה לא יועיל כלום כל זמן שאינך מבטל דבריו ומקיים דרך החכמה. ואמר "פן יהיה חכם בעיניו", כלומר אם לא תנצחהו בטענות, יש לחוש שיתחזק יותר עד היותו חכם בעיניו, ואז אין תקוה שישוב לדרך החיים. ובפסוק שלפניו אמר (כו, ד) "אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה". וזה בדברי חול (עיין שבת ל, ב) שאינן נוגעים בדרכי החכמה. שאם תענהו כאולתו, תשוה לו בכסילות. על דרך משל אם יקללך הכסיל ויחרפך באולתו, דום וסבול. כי אם תענהו כאולתו, והוא שתשוב חרפתו על חיקו, קללה תחת קללה, הנה תשוה לו להיותך נוהג כמדתו. ושלא נטעה לומר שהוא דרך שוה בכל הענינים. לכן סמך לו "ענה כסיל" וגו'. להורות שאין הדבר כן לעניין החכמה. כי בדברו אולת על דרך החכמה. צריך שתשיב ולומר "שקר דברת", ולגלות טעותו וסכלותו. ולא תהיה שוה לו. כי הוא דובר אולת. ושפתיך תדברנה מישרים. ובתלמוד אמרו (שבת ל, ב) "רבא רמי כתיב אל תען כסיל וגו' וכתיב ענה כסיל וגו'. ומשני כאן במילי דשמיא כאן במילי דעלמא". ודבריהם ברורים ממה שאמרנו:
1