גן נעול, בית ראשון ו׳:י״גGan Naul, House I 6:13
א׳(שם כו, יב) "ראית איש חכם בעיניו, תקוה לכסיל ממנו". מלת "ראית" קשה בפרושו. למה לא אמר "איש חכם בעיניו, תקוה לכסיל ממנו". וכך הפירוש, החכם בעיניו מדמה שהוא יכול לחוקק לעצמו חקים של חכמה, כפי מראה עיני נפשו ושכלו ובינתו. וכבר בארנו (חדר ה' חלון י') שיש הבדל רב בין תכונת גויות בני אדם. שמקצת הגויות מתפעלות מהרה מכחות הנפש מגויות אחרות. והכל כפי המזגים והלֵחיות והמזונות והמנהגים וטבעי המדינות. ועל כן ימצאו בני אדם שאין יראת אלהים לנגדם. והם בדברים רבים בעלי מוסר ומדות טובות, בעבור שאין הכנה גדולה בגויותיהם שתתפעלנה מן הכחות הנפשיות שתלויין בהן הפעולות הרעות. ומפני שאין יצרם תקפם, יגזרו בשכלם ובדעתם שהן פעולות רעות, ושראוי לאדם להתרחק מהן מפני הכבוד. והעוברים יֵחָשְׁבוּ בעיניהן לנבלים ולנקלים. כמו הניאוף והגניבה והגזלה והחמס וכפיית טובה ולדבר דברי הבל ולצון והגאוה והכעס והשנאה והקנאה וכיוצא בהן. וכמו שתמצא בספרי הקדמונים, שהיו עובדים לכוכבים ומזלות, וקצתן שהיו מכחישים בכל. ובכל זאת חברו ספרים בעניני המוסר והמדות, וחקקו חקים כאשר בדו מלבם. הכל כפי דמיון פנימי, וכפי טבע יצרם וכפי שכלם ובינתם המחליקים להם דרכי יצרם. והיו בהן אנשים פורשים עצמן מן הגנות מן התאוות והחמדות ומשאר מדות רעות. לא בעבור שקבלו חכמה מן התורה והחכמים, אלא בעבור טוב מזגם. והיו הדברים האלו טובים בעיניהם לעניין ההנהגה הישרה. ומלת "כסיל" פירשתי שהוא על הנלוז מן החכמה והולך בשרירות לבו, ובוחר בשקוציו ובגלוליו מתאוה בזדון הלב. והנה כאשר נראה פעולות שתיהן, ידמה לנו כי הכסיל רע מאוד. ושטוב ממנו הרבה זה הנוהג במוסר ובדעת. אבל אם נבין הדבר יתברר כי הכסיל טוב ממנו. כי הכסיל עושה תועבות מתוקף היצר ומרוע לב, ויודע תועבותיו ולכן יש תקוה שישוב מפשעיו. כי האדם בעל בחירה ולבו מושל ברצון. ויוכל להיות שפתע פתאום יעשה לו לב חדש ורוח חדשה, וישליך מעליו פשעיו וגלוליו ויהיה צדיק גמור. וכמו שבארנו למעלה (שם חלון א'). אבל ה"חכם בעיניו" הנה כל מעשיו חושב שהן חכמה. ולא יאמין שיש דרכים טובים מדרכיו, והוא מושחת הדעת. ואין תקוה לעולם שישוב מאולתו, ושיקבל על עצמו מורא שמים חקיו ומשפטיו ית', ונחשב לו כאלו עושה כל התועבות. כי הִמָנְעוֹ מהן איננו ביראת ה', אלא בעבור חולשת יצרו ובעבור כבוד בני אדם. ואם יקרה שיוכל לְהִכָּבֵד ולעלות לגדולה באמצעות עשות תועבות גדולות, אין מעצור לרוחו להמנע מעשייתן. ומלת "ראית" על ראיית השכל והבחינה. כמו (קהלת א, טז) "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת" ומבואר למעלה (שם חלון ז'). ועל זה אמר "ראית" ובחנת ענין האיש החכם בעיניו. אע"פ שאינך רואה שעושה תועבות, תבין שתקוה לכסיל ממנו, ואע"פ שנוהג בכסילות וחפץ בשקוציו. כי אין רע ממדת "חכם בעיניו". והבן:
1