גן נעול, בית ראשון ו׳:י״דGan Naul, House I 6:14
א׳(משלי כו, טז) "חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם". פירוש. המלך שלמה ע"ה גנה בספרו מדת העצלה עד מאוד. והענין יקר מאוד, כי העצלה התחלה לְהֶשְׁחֵת הנפש, לנליזה מן החכמה ולכל דבר רע. כדרך שאמר (משלי כד ל-לא) "על שדה איש עצל עברתי וגו' והנה עלה כלו קמשונים, כסו פניו חרולים" וכיוצא בזה. כי לקנין החכמה צריכה זהירות וזריזות גדולה. וכמו שאמר ר' פנחס בן יאיר בברייתא שלו (ע"ז דף כ, ב), שהזהירות קודמת לכל. כמו שתבין ממה שכתבנו למעלה (חדר ג חלון י). ולכן העצל גם הוא מוכן להשחת השחתה גדולה להיות חכם בעיניו. כי להנצל מטורח החכמה לאספה לשמרה ולעשותה, ידמה דמיונות רעות שאין האדם צריך לכל אלה, ודי לו בחלקו ובדרכי שכלו ובינתו, והם יורוהו בכל עניניו, ויתחזק בדעתו מעת לעת עד שיהיה "חכם בעיניו". וכל כך תשתרש המחשבה הרעה הזאת בקרבו שיהיה חכם בעיניו משבעה משיבי טעם. והם שבעה חכמים המשיבים טעם אחד ודברים אחדים כפי החכמה האסופה בנפשם. והעצל הזה יחלוק בדעתו על שבעתם, ויבטל דבריהם ויחזק בסכלותו כפי העולה על רוחו. ועיקר מליצת "משיבי טעם" יתבאר בספר "מעין גנים" בעז"ה בדברנו על מלת "טעם". ולפי שהעצלה סבה לכל הרשעה הגדולה הזאת, הזהיר אזהרות גדולות שנשתמר ממדה הגרועה הזאת. וחתם דבריו בפסוק זה, כלומר דע שתכלית העצל שיהיה "חכם בעיניו". ואת נפשו הוא חובל. ואין בספר משלי אחר פסוק זה, זכרון העצל וענינו. והבן, כי הפסוק הזה מבאר תכלית העצל, ומה רע אחריתו:
1
ב׳(משלי כח, יא) "חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו". פירוש. יש מן הכסילים שנשחתו בדעתם והיו חכמים בעיניהם, בראותם עצמם מצליחים בדרכי כסילותם, וראו כי לא לחכמים לחם, ותופשי התורה עשוקים ורצוצים. והתאמרו בלבם שדרכם ומנהגם חכמה, וע"י כן שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ1ירמיה ה, כח גם גברו חיל. ומאסו בדרכי חכמי התורה, באמרם איך יאמרו "חכמים אנחנו", ובביתם אין לחם ושמלה? ועל זה אמר "חכם בעיניו איש עשיר". כלומר פעמים שהעושר סבה לרעה הגדולה הזאת. ודע שאע"פ שאין מופתים על דרכי החכמה, והכסילים יריבו עם החכמים כמבואר למעלה, אין הדבר כן בעניני הבינה. כי בעל כח הבינה יוכל להראות גלוי לכל, שהוא בעל בינה יותר מחבריו, וכמו שיתבאר בספר "מעין גנים". גם בחדר השביעי יתבאר מעט מזה. כי בעל הבינה יגלה תעלומות וחידות צפונות ויבין תכונת ונטיית הנפשות. מה שלא יבין מי שאין בו כח בינה גדולה. ולכן יש להפלא על עוצם הֶשְׁחֵת דעת העשיר שהוא "חכם בעיניו", ומדמה ששכלו ובינתו יחוקקו דרכים ישרים יותר מדרכי החכמים, ושבאמצעותן השיג גם עושר גם כבוד. ובעיניו יראה איש דל והוא מבין, וראיה על גודל בינתו כי יחקרנו ויבין תעלומותיו, ובכל זאת הוא דל. ואם היה החכמה תלויה בדרכי בינת האדם היה ראוי שיהיה הדל המבין עשיר גדול. כי הוא יודע דרכי העשיר ומנהגיו, ובינתו רחבה הרבה, וזה לא יוכל העשיר לכחש. ועל זה אמר "ודל מבין יחקרנו". כלומר הִפָּלֵא והשתומם על רשעת העשיר הזה החכם בעיניו. והמופת בין עיניו בדמיונות שוא והבל, בראותו "איש מבין יחקרנו" והוא דל ואביון. והיה לו לשום על לבו שאין העושר אות על חכמתו. ושיגיע לרשעים כמעשה הצדיקים, ולצדיקים כמעשי הרשעים, כי דרכי השם ב"ה נשגבים מדעתנו וכמו שיתבאר בעז"ה. אבל ברוב השחת דעתו יאמין דברים שהן נגד שקול הדעת ונגד החוש. כך נראה בעיני. וראב"ע ז"ל פירוש ודל מבין יחקרנו. יוכל לחקור בדבר שהוא חכם בעיניו ע"כ, ולפירושו לא למדנו דבר מזה. והבן:
2
ג׳ויותר מאלו לא מצינו בכתבי הקדש תאר "חכם בעיניו". והנה התבארו כולם. ובספר "מעין גנים" יתבאר ענין "נבונים נגד פניהם" כי שם מקומו. ובספר זה יתבארו עוד בעז"ה מקצת לשונות של חכמה הבאים בכנוייהן, שגם הם על שוא ותהו ודרך "החכמים בעיניהם". ובאלו המקומות יתבאר כל הענין באר היטב. כתר לי זעיר:
3