גן נעול, בית ראשון ו׳:ד׳Gan Naul, House I 6:4
א׳עתה הרחיב ה' לנו להבין דברי רש"י ז"ל (שמות לא, ג) שהם לקוחים ממדרשי קדמונינו ז"ל שאמר החכמה היא מה שאדם שומע מאחרים. ושאלנו (חדר א' חלון ג') למעלה, הנה גם הערמות ותחבולות הרעות נוכל לשמוע מפי אחרים וללמדם, התקראנה גם אלו "חכמות" בעבור למדנום מזולתנו? (כי) [אלא] כך הכונה. כל מה שאין האדם יוכל לדעתו זולתי אחר שישמעהו מפי אחרים, הן הן הדברים שהן תחת סוג החכמה, וכמו שהוכחנו שגדר החכמה על הענינים שאין בכח השכל והבינה האנושית להוציאם מעצמן. ואין לטעות עוד לכלול בזה הערמות ותחבולות הרעות, ואפילו חכמת למודיות וחכמת כל מלאכת מעשה וכיוצא באלו שבארנו למעלה (חדר ב'), כי כל אלה יוכל האדם להוציאם משכלו ומדעתו. ואם [איש] זה למדם מזולתו, היה בעבור חוסר שכלו ובינתו או שלא להטריח עצמו להוציאם, ולא בעבור כן יתוארו "חכמה". הואיל והענין עצמו מדרכי השכל הוא. מה שאין כן החכמה הגמורה, לא תולד מן השכל והבינה משום אדם. ואפילו יהיה המשכיל והמבין היותר גדול שבבני אדם ויטריח עצמו בכל עתותיו, לא ישיג חפצו לעולם כמו שבארנו. וכבר אמרנו שכח החכמה נטוע בכל אדם. וכל מי ששומע מפי אחרים דבר חכמה, יוכל לציירו בנפשו פנימה. כי כדמות הדבר שהוא מקבל נטוע בנפש. כי אין חכמה אלא יושר המנהגים, וכל המנהגים תלוים בכחות הנפש, וכלל הכחות נטועים בכל הנפשות. ובעבור כן הוסיפו ז"ל תיבת "ולמד".1רש"י שמות לא, ג כלומר גדר החכמה היא שתשמע מפי אחרים. והנשמע תלמד מן השומע בעבור הגיד לו ענין שנטוע כדמותו בנפשו. וזה הפירוש ברור. וראה כמה עמוקים דברי קדמונינו ז"ל, ואיך כללנו במליצות קצרות הענינים הרחבים מאד. עליהם נאמר שלמה בחכמתו (משלי א, ו) "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם":
1