גן נעול, בית ראשון ז׳:י׳Gan Naul, House I 7:10
א׳עוד תבחין כי תורת ה' תאיר עיננו, להודיענו סדר הזמנים מיום ברוא אלהים אדם על הארץ. ואחריה ספרי הנביאים, כולם משלימים הסדר עד יום גלות הארץ ולכתם לבבל ושובם לארץ. ומזכירים דור אחר דור הכל בסדר ישר ובקוצר נפלא, ותורת ה' לבדה תודיע זאת. כי המודיע הוא ראשון והוא אחרון ה' צבאות שמו. ולא תמצא בכל קצוי הארץ ספר דברי הימים הנכתב קודם מתן תורת משה רבינו ע"ה. גם אחרי כן לא היו כותבים עד בוא הצורים ואחריהם כשדים ופרסים, והיה זה לערך בימי מלכות דוד המלך ע"ה. ודעת האדם תכריחנו לרומם כבוד התורה ולהאמין בכל דבריה בעבור כל זה.
1
ב׳ועוד תבחין ענין הקבלה והשתלשלותה מדור לדור, שהיא חזקה מכל חזקת המופתים. כי נוכל לחשוב סדר הקבלה מימות משה ע"ה עד עכשיו.1כפי שהעתיק רמב"ם בפתיחה לספר"משנה תורה" עד זמן חתימת התלמוד כי עד עזרא הכהן מפורשים הדורות ואנשי הקבלה בכתובים. וממנו ואילך היה המקבל הראשון משיירי אנשי כנסת הגדולה שמעון הצדיק הכהן הגדול. ומלבד התפרסם ענינו בתוך האומה הישראלית, הנה כתוב [ענינו] על ספרי היונים.2ספרו של יוסיפון, על תולדות עם ישראל ומה שקרה לו עם המלך הגדול אלכסנדר מוקדון בלכתו לכבוש את ירושלים (יומא סט, א) ואחריו אנטיגנוס איש סוכו. ואחריו יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים ושאר הזוגות המפורשים במסכת אבות.3בפרק הראשון ואחריהם רבן יוחנן בן זכאי אחר החורבן, ואחריו חמשה תלמידים שהיו לו המפורשים באותה המסכתא.4פרק שני ואחריהם ר' עקיבא בן יוסף וחבריו. ואחריהן ר' מאיר ור' יהודה וחבריהן. ואחריהן רבינו הקדוש ובית דינו. ואחריהן דורות האמוראים המפורשים בתלמוד. ואחריהן דורות רבנן סבוראי. ואחריהן דורות הגאונים ואחריהן דורות הרבנים. כמו שכתוב הכל באמת ובצדק בספר קבלת הראב"ד ז"ל. והיה זה כמו לפני שמונה מאות שנה. ואחריהן חכמים בכל דור ודור, כמו הרמב"ם ז"ל, ואחריו בעלי התוספות ז"ל ואחריהן הרשב"א ז"ל. ואחריו הרא"ש ז"ל. ואחריו בנו ר' יעקב בעל הטורים, ואחריו תלמידיו דור אחר דור עד יום גלות ישראל מארץ ספרד. הכל כמו שכתוב ב"ספר יוחסין".5של ר' אברהם זכותא, דוס ראשון קושטא שכ"ו, אח"כ קראקא ש"מ ואחר כן דור אחר דור חכמים בארץ המזרח ובארץ פולוניא ואשכנז ובעהמען6בוהמיה ועסטעררייך7אוסטריה יש לנו ספרים שחברו. האחד מעיד על חבריו שהיו בדורו. כולם קבלו זה מזה עד למשה מפי הגבורה. והשתלשלות כזה חזקה כברזל. אין חולק על זה זולתי העז פנים ואיש משחית. ועוד תבחין כי התורה נאמרה לששים רבוא בני אדם חכמים וצדיקים גבורים ואנשי חיל, מלבד פחותים מבן עשרים, ויתרים מבן ששים, מלבד הנשים והטף. ואין האבות הרבים דור שלם מורישין שקר לבניהם אחריהם, ולא יקבלו כל בני הדור מפי משה דבר שהיו יודיעם בטולו ח"ו. ולפי שנכתבו בתורה האותות והמופתים שקרו לעיני כל ישראל במצרים ועל הים ובמדבר, אילו לא היו יודעים בני הדור ההוא שכן קרה להם באמת, איך היו מקבלים כולם כאחד דברים המפורסמים להם לשקר והיו מורישים אותם לבניהם? ויותר מכל הפליאה הגדולה ממתן תורה, הכתוב בתורה שלא היה בזה צד תחבולה ומעשה ידי אדם, כי שמעו קול אלהים חיים. ראו כבודו וגדלו, וההר עָשֵׁן ובוער באש. גם נחה עליהם הרוח הטוב להשכילם ולהבינם. ומשה אומר (דברים ה, ד) "פנים בפנים דבר יי' עמכם בהר מתוך האש". (ה, ג) "לא את אבותינו כרת יי' את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים". שמא תעלה על דעתך שכל זה לא קרה? ואיך היו שותקים כל אנשי הדור ההוא, והיו סובלים [לשמוע] דברים כאלו והורישום לבניהם אחריהם? החושב כן בשגעון ינהג. אבל המעמד הנבחר שראו בעיניהם וידעו אמתו, קבלו עליהם ועל זרעם אחריהם להקים את כל דברי התורה שיצאה מפי הגבורה, ודור לדור הודיעוהו אב לבנים ספרוהו. כמו שנאמר (דברים ד, ט-י) "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני יי' אלהיך בחורב" וגו'. ומן האבות נמשך לבנים נשתלשל עליהם דור אחר דור עד היום הזה.
2
ג׳ומי שיש בו דעת אדם, יירא כבוד האבות שהיו בכל דור ודור עד האבות הראשונים שהיו כולם אנשים טובים וצדיקים, ומגמתם להטיב עם בניהם, ולהודיעם דברי אמת. וכמו שאמרה תורה (דברים לב, ז) "זכור ימות עולם, בִּינוּ שנות דור ודור. שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". ועל משפטי התורה והמצוה והקבלה הנאמנה שבכל דור ודור אמרה (דברים יז, יא) "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". והמלך שלמה אמר ברוח הקדש (משלי א, ח) "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך". וכל זה בכלל (ויקרא יט, ג) "איש אמו ואביו תיראו". ו[כל אלו] בכלל סעיף היראה הנטועה בשקול הדעת כמבואר למעלה (חדר ו' חלון ז'). ואם ימצא איש אחד בדור, המעיז פניו נגד קבלת האבות והזקנים כולם בזדון, הוא משחית נפשו ומכחיש בשקול דעתו. ולפי שהוא ענין מדעי לבני ישראל שקבלו אמונתם מאבותיהם דור אחר דור. לכן אחר שהודיע [הקב"ה] שיהיה התורה חכמת ובינת ישראל לעיני העמים, בעבור שיראו העמים כי ה' קרוב אליהם בכל קראם אליו כמבואר למעלה, וידע כי לא יאריך הדבר הזה עד עולם. כי מַהֵר יסורו מן הדרך ויגלו מעל אדמתם, ויהיו בהסתר פנים. וחשש פן בדורות הגלות יעזבו בני ישראל את התורה, כי יאמרו מאין נודע לנו כי התורה עליונה ושהנוהגים בה [הם] חכמים ונבונים? הלא עינינו רואות כי תופשי התורה הולכים שבי לפני צר, ואין כבוד ואין הדר בישראל. חזר הכתוב לדבר עם ישראל, ואמר להם מה שאמרתי שהתורה תגדלכם ותרוממכם, וגדולתכם ותפארתכם יעידו על תפארת התורה שהיא עליונה. אין זה רק בעבור העמים, כי אם תישרו ארחותיכם, מלבד שאתם תהיו העם אשר בחר לו השם לכבוד ולתהלה, אבל גם העמים ישובו ליראה את ה' בראותם תפארת אנשי התורה הזאת, וכמבואר למעלה (חלון ב'). אבל אתם בני ישראל חייבין לשמור התורה וללכת בדרכיה, גם בעת שפלותכם ובצר לכם. כי אתם יודעים שהיא תורתי ושנתונה לכם מן השמים, שהרי פנים בפנים דברתי עמכם, כאשר ספרו אבותיכם הרואים לבניהם, ובניהם לבניהם עד עולם. ומי בכם איש דעת ידע זאת באמת. ועל כן סמך ואמר (דברים ד, ט-י) "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני יי' אלהיך בחורב". כלומר אע"פ שאמרתי מגדולתכם המעידה על התורה, השמרו לכם משכוח המדע הזאת שקבלתם מאבותיכם, והוא ששמעתם בחורב את דברי ובעבור כן תדעו שהיא עליונה. לא בעבור גדולתכם, כי אם תרדו מגדולתכם לא תשמרוה עוד, ואתם חייבים בשמירתה לעד לעולם, בעבור דעתכם כי היא תורת השם ב"ה. ולכן הזכיר אחרי כן פרשת (דברים ד, כה) "כי תוליד בנים ובני בנים". ונזכר הגלות והשפלות, והודיע שבכל זאת יתחזקו בתורת ה' כמו שאמר (ד, כט) "ובקשתם משם את יי' אלהיך ומצאת". כלומר שישובו לתורה ולעבודה. ונאמר אחריו (ד, לב-לה) "כי שאל נא לימים ראשונים וגו' השמע עם קול אלהים וגו' אתה הראת לדעת" וגו'. כלומר מדרך המדע חייבין אתם להיות מחזיקים בתורת ה':
3