גן נעול, בית שני א׳:ט׳Gan Naul, House II 1:9
א׳הכלל הכ"ט. אע"פ שהכחות נטועות בכל הנפשות, אין נפש נעדרת אחת מהן, וכמו שאמרנו בכלל הה' אינן נוטעות בם במשקל אחד, אבל נבדלין בהן הנפשות בין רב למעט. יש נפש יקרה שכחותיה נטועות בה מראשית ומעת היותה במשקל גדול, ונפש אחרת שנטועות בה הכוחות במשקל קטן. ובאלה יבדלו הנפשות הבדלים רבים עד שתוכל לאמר כח גבורה ואומץ הלב שבנפש פלוני גדול ד' או ה' פעמים מכח הגבורה הנטועה בנפש פלוני, וכח השכל הנטועה בנפש בעל הגבורה המעוטה, חזק כמה פעמים מכח השכל הנטועה בנפש בעל הגבורה הגדולה. וכן בכל הכוחות הנטועות בנפש. וכמו שהבדיל השם ב"ה בין כל המעשים שעשה, כמו שכתוב במעשה בראשית, כן הבדיל בין הנפשות והכל בחכמה, צדק משפט ומישרים. אלא שאנו מסכלין1כלומר אין אנו יודעים עיקרי הדברים וטעמיהן. וכמו שבארנו (חדר ד' חלון ב). וכמו כן נבדלין בני אדם בתכונות גויותיהן ומזגיהם שמסתעף מהן הכשר הנפש אל החכמה. ומטבע מזג אחד להתפעל יותר מכח ידוע, מטבע מזג אחר. וכמו שבארנו (חדר ה' חלון י').
1
ב׳הכלל הל'. מן הכלל הקודם נמשך שכמו שנבדלין הנפשות בכוחותיהם, כך נבדלין בעליהן בפעולותיהן לטוב ולרע. בהיות שאמרנו בכלל החמישי שהכחות הנפשיות הן נושאי החכמה, וכל פעולה של חכמה תשען על אחת מהן, תבין שכפי עוצם הכח הנטוע בנפש, תסתעף ממנו עוצם המעשה. עד שבעל הגבורה הגדולה יאזור חיל להיות שר צבא וללחום מלחמת ה', ובעל הגבורה החלושה אפילו חרב שלופה אינו יכול לראות. בעל השכל הגדול והבינה הגדולה יורה דעה יבין שמועה, ואם יפלא דבר למשפט יוציאנו לאור בבינתו. ובעל השכל החלש לא יבין אפילו שמועה פשוטה. וכן בכל הכחות הרבות שיתחלפו בהם הנפשות, כן יתחלפו בעליהן בענין המעשה וכמו שבארנו (שם חלון ג').
2
ג׳הכלל הל"א. לעמת זה נערכים משפטי התורה מצותיה ואזהרותיה. כי צדיק ה' וצדקות אהב, ואינו מצוה על הנפשות לעשות דבר שאין בכחם לעשותו; ואינו מזהיר מדבר שאין ביכלתם להזהר ממנו. והנה כל מצות התורה נערכים במשקל ישר כפי שתוכל לסבול כל נפש ונפש, וכמו שבארנו (בחדר התשיעי). וְהִשְׁמִיטָה התורה מצוות רבות ואזהרות רבות, ולא הזכירם בפירוש בעבור שלא יתכן לצַווֹת עליהם ולהזהיר מהם לכל הקהל כולו, בעבור הבדל נפשותיהם. ורבים שאין בטבע נפשותם היכולת לעשות מה שצוותה לעשות, ולהזהר ממה שהזהירה ממנה. וחלילה לאל מרשע לענוש מי שמקצר באלה. כי מה יוכל חלוש הכח לעשות, אם לא לו ניתן הכח למלאות המעשה או שנמנמע ממנו האזהרה? וכמו שבארנו (חדר ד' חלון ג', וחדר י' חלון ו') והניחה כל אלו הדברים סתומים במאמר "והלכת בדרכיו", שהיא המצוה המשלמת כל חֻקֵי התורה שלא באו מבוארים מטעם הנזכר, והודיע למשה פה אל פה סוד דרכיו העליונים, ואיך צריך האדם להשתוות אליהן כפי ערכו. ומשה מְסָרָם לאנשי דורו, וכן מדור לדור קבלו אלו הקבלות הנאמנות, וכמו שבארנו בכלל היו"ד. ומראשי הדור קבלו החכמים והנבונים ובעלי הנפשות היקרות משפטי החכמה הצרייכם להן. כמו המלך שהוא בעל נפש יקרה, וכן הכהן הגדול וכן שר הצבא ויתר השרים והשופטים, שרי קדש ושרי אלהים, שכל אחד מהן חייב ללכת בחכמה בדרכי ה' ולעשות מעשים כפי ערך נפשו היקרה. וכמו שהארכנו בזה (בחדר השמיני, חלונות ז-ח; וחדר הי' חלון ז'). כי החכמה תחוקק חֻקֵי המלוכה למלכים, לרוזנים, לשרים ולשופטים; חֻקֵי הכהונה והלוים, וחֻקֵי אנשי הצבא ושרי המלחמה וכמו שבארנו (חדר ב' חלון ג'). ולעומת מצב כל נפש ונפש קבעה החכמה נתיבותיה וארחותיה וכמו שבארנו )חדר ח' חלון ב').
3
ד׳הכלל הל"ב. אע"פ שההנהגה העליונה שבה מנהיג השם ב"ה את עולמו הכל בחכמה, וכמו שאמרנו בכלל הי"ד, וגם הודיע דרכיו למשה עלילותיו לישראל, וציונו שנלך בדרכיו; אל תחשוב שיש ביכולת האדם להבין עיקרי הדברים שברא, למה כך ולמה כך, וכן הגזירות היורדות מן השמים לטוב ולרע, טעם הדברים הנעשים, ולדעת שטובה פלונית היא כפי דרך זה מן החכמה הנודעת לנו; ורעה פלונית באה כפי דרך זה מן החכמה הנודעת לנו. אלא יסוד הדברים ועיקרן נעלם מלב כל חי. ואפילו החכם שבחכמים אם יאמר לדעת, לא יוכל. בשל אשר יעמול האדם למצוא לא ירד לתכלית הדברים. ואם על דרך כלל ברור לנו באמונת הלב שכל מעשה השם ב"ה והנהגותיו בחכמה, הכל צדק משפט ומישרים, הנה אין ביכלתנו לבאר הדברים ולדעתן בידיעה ברורה. וכמו שהארכו לבאר ענין זה (שם, חלון א')
4