גן נעול, בית שני י״ב:ה׳Gan Naul, House II 12:5
א׳(שופטים ה, כט) "חֲכְמוֹת שרותיה תענינה, אף היא תשיב אמריה לה". פירוש, החכמות שבשרותיה ענו ואמרו. אף אֵם סיסרא ענתה. (ה, ל) "הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים" וגו'. והדבר למד מענינו שאינו מדבר בחכמת המנהגים. כי מה שאמרו היה על דרך הגדת העתידות והתעלומות. כי מנין ידעו? ושמא מת או נשבה? אבל היה כפי חכמת מלאכת השמים או בחכמת הכשפים. והיו רואות בחכמתם במזלות השמים או בכשפים מראה אדום במחנה סיסרא, ודנו כי "רחם רחמתים לראש גבר" והוא דם בתולים. וכן "שלל צבעים רקמה" אדומים. וטעו טעות גדולה כי רמז על דם חללים. וכן לא תוכל לומר שתארם "חֲכָמוֹת" בעבור שכלם שהמציאו דברי תנחומים כאלו. כי כל השרות היו יכולות לנחם כן. כי המאחר במלחמה עושה כן לשלול שלל ולבוז בז ולהשלים הנצחון. ובתרגום יונתן ז"ל "אוף היא בחוכמא מתיבא ואמרה למימר להון". הוסיף מלת בחכמא לומר שלא דברה כדרך המנחמים תנחומי הבל ודברי תקוה, אלא בחכמה כפי מה שראתה בחכמתה. ואם לא תאמר כן, מה חכמה יש בזה? כיון שטעו ודנו שקר.
1
ב׳(ישעיה יט, יא-יב) "איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני, בן מלכי קדם. איה איפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יי' צבאות על מצרים". פירוש הנביא מלעיג על חכמי פרעה, שהתפאר כל אחד מהם ואמר "בן חכמים אני". ממשפחת החכמים הוברי השמים וחכמי המזלות היודעים להגיד מראשית דבר אחריתו. מבני מלכי קדם שהיו חכמים גדולים בחכמה זו. כמו שכתוב (מל"א ה, י) "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם". ואמרו קדמונינו ז"ל (במדבר רבה יט, ג) "שהיו ערומים בטייר ויודעים במזלות", כמבואר למעלה (חדר ג' חלון ב'). ואמר איפה הם עתה חכמים אלה שהיו נחשבים בעיניך חכמים מגידי העתידות? יגידו נא לך העתידות. ואם חכמים הם, יֵדעו מה יעץ ה' על מצרים? אך שקר התפארו, כי אינם יודעים עצת ה', ולכן נתנו לך עצה נבערה מדעת ותהיה לך למכשול ולפוקה. כמבואר שם בפרשה.
2
ג׳(ירמיה ה, ח) "איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת יי' אתנו". פירוש אנשי הדור ההוא היו חכמים בטבעיות ולמודיות וכל מלאכת מעשה. גם למדו חֻקֵי התורה והחכמה, אבל סרו מדרכיה ולא אבו הלוך בה. ובעבור שהיו יודעים התורה, והיו חכמים בכל חכמה, תארו עצמם "חכמים" סתם. וזה שקר, כי לא הונח התואר הזה רק על הנוהג כפי החכמה. ולכן מלעיג עליהם הנביא ואמר "איכה תאמרו חכמים אנחנו"? הנה בדבר יי' מאסו וחכמת מֶה להם? כלומר אם לא הלכו בדרכי החכמה יען מה יתוארו חכמים? האם בעבור המדידה או המספר, או בעבור יודעם התורה? כל זה רחוק מהניח עליו תאר "חכם" הנכבד. וכבר דברנו בזה בבית הראשון (חדר ז' חלון ג').
3
ד׳(ירמיה ח, ט) "הובישו חכמים חתו וילכדו". פירוש כל זה בדרך לעג, חכמים כמותכם הובישו. כדרך (ישעיה א, י) "שמעו דבר יי' קציני סדום", כלומר אלה שהם חכמים כמוכם יבושו, כי אינם חכמים באמת. וגם זה בארנוהו בבית הראשון (שם שם).
4