גן נעול, בית שני י״ב:ד׳Gan Naul, House II 12:4
א׳(יחזקאל כח, ג) "הנה חכם אתה מדניאל, כל סתום לא עממוך". פירוש, הנבואה הזאת נאמרה על מלך צור שהיה מִכַּת ה"חכמים בעיניהם" המנאצים את השם בגאותם. שכן אמר (כח, ב) "יען גבה לבך ותאמר אֵל אני, מושב אלהים ישבתי בלב ימים. ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים". כלומר גבה לבך עד להֶשְׁחֵת לאמר אֵל אני. ואתה ידעת בחוש ובמושכל ראשון שאתה אדם ולא אֵל. אך גאותך בעבור לבך. כי מלת "לב" הונח על השכל והבינה הנטועים בנפש, כמבואר בבית הראשון (חדר ד' חלון א'). כלומר בעבור היותך רב השכל והבינה בעיניך, גדול מערך ומתורת האדם, לכן דמית היות בך לב כלב אלהים מלא חכמה ובינה. ועל זה אמר כמלעיג על גאותו "הנה חכם אתה מדניאל?" כלומר התאמר בלבבך שאתה חכם מדניאל איש חמודות. שהוא חכם לב ונוהג בצדק במשפט ובמישרים? הלא תודה כי דניאל איש חכם ולא אתה. ואם יש בעולם אדם שהוא חכם ממך, והוא אדם בעיניו ובעיניך, איך תתגאה על עצמך? שמעלת חכמתך קטנה ממנה עד שלפי האמת אינך חכם כלל לחשוב שאתה אֵל? וכבר בארנו בכלל הט', שאין על דרכי החכמה מופתי השכל והבינה. ולכן הכסיל ידַמה שדרכיו חכמה. וכן חירם הרשע דמה דרכיו לחכמה, ולא דרכי דניאל. ואולם בארנו (חדר ו' חלון ח') שהמופת הגמור על מנהגי האדם, אם הם בחכמה ובדרך אלוהי, יתכן להיות על ידי הַרְאוֹת בו ענין אלוהי וכח נפלא הנראה לזולתו. ואז יתברר שכל מנהגי האדם הזה חכמה ואלהיים. וכדרך (דברים ד, ו-ז) "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו'. כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו", וכדרך (מל"א י, א) "ותבא לנסותו בחידות" כמבואר למעלה, שכשראתה מלכת שבא שאין דבר נעלם מן המלך, ידעה שיש בו כח אלוהי בחכמה בתבונה ובדעת, ופתרון החידות הסתומות הנסיונות, והמופתים הגמורים. והיה גם זה בדניאל כמו שנאמר (דניאל ד, ו) "די רוח אלהין קדישין בך וכל רז לא אנס לך". ונאמר (שם ה, יב) "כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו, מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בֵּה בדניאל". ולא היה הענין הזה בחירם מלך צור, כי היה רשע אויב חרף ה', גם [היה] מן הזרע אשר לא נחלו הסגולות העליונות האלו, כמבואר בבית הראשון (חדר א' חלון ו'). וזה מופת כי דניאל חכם ולא חירם. ועל זה אמר "כל סתום לא עממוך". כלומר האם נהירו ושכלתנו השתכחת בך שאתה מגיד פתרון החידות ומתיר הקשרים כמו שעושה דניאל? הנה ככה לא תוכל לעשות, ובעיניך אתה רואה דניאל עושה כן, והוא אדם. ואיך תאמר על עצמך "אֵל אני ולבי כלב אלהים"? ומלת "עממוך" כמו "כל רז לא אנס לֵה". זהו פירוש הכתוב לפי דעתי. ובפירוש רש"י ז"ל "קנתורין הן שקנתרו, כלומר שמא חכם אתה כדניאל שנאמר בו כל רז לא אנס לֵה". ע"כ. ויפה פירוש. והנה היה חירם בעל הלמודיות וכל מלאכת מעשה ובעל שכל ובינה בטבע, וחוקר בטבעיות ואלהות כדרך המתפלספים הנשענים על בינתם. והיה נבון נגד פניו וכל דרכיו חכמה בעיניו. וכדרך שבארנו ענין זה למעלה. לא כדברי רד"ק ז"ל שפירש "הנה חכם אתה בעיניך מדניאל". ע"כ. ולא כן הדבר. כי כל מקום שנזכר התאר סתם לא יתפרש על "חכם בעיניו", זולתי אם נכתב אצלו בעיניו. כמו (משלי כו, יב) "ראית איש חכם בעיניו". או שנזכר בכנוי וכמו שבארנו. אבל הפירוש הנכון שהן דברו קנתורין ותוכחה ולעג וכמו שפרשתי. והבן.
1