גן נעול, בית שני י״ג:ט׳Gan Naul, House II 13:9
א׳(תהלים קה, כב) "לאסור שָׂריו בנפשו וזקניו יְחַכֵּם". פירוש, זקני מצרים וחכמיה לא ידעו מנהגי החכמה ואיך ראוי להנהיג יושבי המדינה בצדק ובמישרים, כי היו אוילים ונלוזים, כמבואר למעלה (חדר י"ב חלון א'). ויוסף לבדו היה חכם ונבון כי הוא קבל חֻקֵי החכמה מאביו שקבלה מהוריו שנשתלשלה אליהן חֻקֵי החכמה מדור לדור, והיו צדיקים וישרים, כמו שבארנו (חדר ב' חלון א'). וכשבא יוסף למצרים וְשָׂמָהוּ פרעה אדון לביתו ומושל בכל המדינה, היה הוא מחוקק חקים בחכמתו, הן בחכמת ההנהגה, הן בחכמת המלחמה וכל מלאכת מעשה. והשרים הם ראשי העם במלחמות ובמלאכת המלך, והזקנים הם השופטים במנהגים, והיה יוסף מושל על שתי הכתות. ועל האחת אמר "לאסור שָׂריו בנפשו", שאם היו עוברים על מצותו במלאכתם ובתפקידם, היה אוסר שריהם במאסר. וכל שכן ההמון שבמצרים שהיה אוסרם ומענישם כרצונו. ועל השני אמר "וזקניו יְחַכֵּם". שהודיעם דרכי המנהגים הישרים איך ינהיגו את העם ואיך ישפטום, ועל פיו ובעצתו עשו הזקנים. כמו שכתוב (בראשית מא, נה) "לכו אל יוסף, אשר יאמר לכם תעשו". ולפי שהיה הסבה שחכמו זקני מצרים ונהגו כעצתו, נזכר הבנין הכבד "יְחַכֵּם". ובפירוש הראב"ע ז"ל " וזקני פרעה שבו כתלמידים לפניו. 'יְחַכֵּם' כמו (איוב לה, יא) 'ומעוף השמים יחכמנו', ילמדם חכמה הנעלמה מהם" ע"כ. ופסוק שהביא לדוגמא יתבאר בסמוך. וממה שפרשנו תבין כי דבריו קרובים אל הפשט. אבל על הרב רבינו משה [רמב"ם] זצ"ל אני תמה מאד. כי הביא פסוק זה לראיה ששם "חכם" נופל על קנות מעלות המדות, שהזקנה הכנה להם. כמבואר בבית הראשון (חדר א' חלון א'). ואף כי אנכי המלצתי בעדו בענין זה למעלה (חדר ח' חלון ה') באיזו אופן הזקנה הכנה למעלת המדות, אינני מבין דרך הראיה הזאת. כי אין הכתוב אומר שחכמו בעבור זקנתם, עד שילמד ממנו שהזקנה לבדה תַּקְנֶה מעלות המדות. ואולי דקדק הרב ז"ל לפי שראש הכתוב אומר "שריו". ואצל יחכם אמר "וזקניו". להורות כי בעבור שהיו זקנים היה יכול לחכמם בעיני המדות. וכל זה רחוק:
1