גן נעול, בית שני ב׳:י״בGan Naul, House II 2:12
א׳[ירמיה יח, יח] "ועצה מֵחָכָם ודבר מנביא". פירוש "חכם" שאסף חֻקֵי חכמה ונוהג כן, וכדברי הכלל הי"ב. ודע כי בבית השלישי יתבארו כל לשונות של "עצה", ובתוך הדברים אבאר שכל משפטי התורה ומצותיה, כדת מה לעשות בכל אחד מהן, מתואר בתואר "עצה". ואין פה המקום לדבר על זה כי יאריכו הדברים מאד. ועליו אמר "ועצה מחכם", כלומר העצה ופסק דין החכמה, כדת מה לעשות בדרכי החכמה שיש בכל ענין דבר והפוכו, תלקח מן החכם היועץ טוב בדרכי החכמה, בעבור היות מאסף החכמה בלבו, והוא צדיק נוהג בכל מנהגיו בחכמה, יורה לעם משפט המעשה בקבלתו הנאמנה. ואי אפשר לקחת עצה בענינים כאלו מן הפקח או החוקר באלהיות, בהיות דרכי החכמה ומשפטיה נעלמים ממנו, אם איננו חכם שקבל השמועות הללו באמונה. וכן "דבר מנביא", והוא דבר ה' בעניני הרשות ובמלחמות וכיוצא בהגדת העתידות תלקח מן הנביא אשר עמד בסוד ה', כדרך (עמוס ג, ז) "כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים", וכן (ישעיה ט, ו) "דבר שלח יי' ביעקב" וגו' והבן.
1
ב׳[ירמיה ט, טז] "ואל הַחֲכָמות שִׁלְחוּ ותבואנה". פירוש נשים היודעות דרכי החכמה, הירֵאות ה' ונוהגות בצדק, וכדברי הכלל הי"ב. ואלה הנשים יקראו, והן תבואנה ותשאנה עלינו נהי, כי בחכמתן וצדקתן יגידו האמת בקינתם שגמלנו רעה לנפשינו, כי סרנו ממצות השם וחֻקוֹתיו. בעבור שהן מבינות טעם החרבן, וכמו שפרשנו בפסוק (ט, יא) "מי האיש החכם ויבן וגו' על מה אבדה הארץ". וכשנשמע דבריהם אז (ט, יז) "תרדנה עינינו דמעה, ועפעפינו יזלו מים" על כל חטאתינו, ושנסתלקה השכינה לבָשְׁתֵּנוּ ולחרפתינו, ונחרבה עיר הקדש ומקדש ה', וכמו שאמר (ט, יח) "כי קול נהי נשמע מציון איך שודדנו, בושנו מאד כי עזבנו ארץ". כלומר ראוי לנו להכלם על רוע מעללינו שבעבורן גלינו מעל הארץ, כדרך (ויקרא יח, כה) "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה" וגו'. ורד"ק ז"ל פירוש "חכמות, בדברי הספד וקינה", עכ"ד ז"ל. ומה שפירשנו אמת.
2
ג׳[שמות כח, ג] "ואתה תדבר אל כל חַכְמֵי לב אשר מלאתיו רוח חכמה", (שם לא, ו) "ובלב כל חֲכַם לב נתתי חכמה". (שם לה, י) "וכל חֲכַם לב בכם יבואו ויעשו". (שם לו, א) "וכל איש חֲכַם לב אשר נתן יי' חכמה ותבונה בהמה". (לו, ב) "ואל כל איש חֲכַם לב אשר נתן יי' חכמה בלבו". (לו, ה) "ויעשו כל חֲכַם לב". (לה, כה) "וכל אשה חַכְמַת לב", (לו, ד) "ויבואו כל הַחֲכָמִים העושים את כל מלאכת הקדש". כל אלו נכתבו אצל מלאכת המשכן על בצלאל ואהליאב וחבריהן השָׂרים הנכבדים, והיו כולם שָרֵי אלהים צדיקים וישרי לב, בעלי החכמה ונוהגים כפי החכמה בכל מנהגיהם צדק משפט ומישרים. ובעבור חכמתם וצדקתם זכו לרוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת כמו שהזכיר הכתוב אצל בצלאל (שמות לא, ג) "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת". לכן מתוארים תמיד בתאר "חכמי לב", להורות כי נהיתה בם החכמה לטבע שני, וציוריה מושלים בלבם בכל עת, עד שזכו לרוח אלהים בהפלגה גדולה, גם בכל מלאכת מעשה ובחכמות למודיות שהצטיירו בלבם תבנית כל דבר ותכונת כל דבר, וע"י כן עשו את המשכן וכל כליו כמצות השם ב"ה. וכענין שפרשנו בחלון ז' בפסוק (מל"א ג, יב) "הנה נתתי לך לב חכם ונבון", האמור אצל שלמה. גם בארנו תאר "חכם לב" בכלל כ"ז. ועיקר הדברים בבית הראשון (חדר ה' חלון ה'), ואין צורך לבאר הענין הזה יותר, כי אין טוב לכפול הענינים ללא יועיל. ובזה התבארו כל הכתובים שבהן זכר תארי החכמה בכתבי הקדש, זולתי הנמצאים בספר קהלת, ובספרי תהלים משלי איוב. גם השמטנו מחדר זה מקצת המקומות שנזכר בהם אחד מן תארי החכמה בשאר ספרי הקדש, אשר דרך אחר להם, ויתבארו בחדר י"א וחדר י"ב מבית הזה. ועתה יתבארו הנמצאים מתאר זה בספר קהלת.
3