גן נעול, בית שני ב׳:ב׳Gan Naul, House II 2:2
א׳[דברים א, יג] "הבו לכם אנשים חֲכָמִים ונבונים וידועים לשבטיכם". פירוש חכמים הנוהגים במנהגיהם כפי החכמה, כמו שרמזנו בכלל י"ב, כי אדוננו משה באר פה את המאורע הנכתב בספר שמות, העצה שנתן לו יתרו לתת שופטים על העם. ושם נאמר (שמות יח, כא-כב) "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע וגו', ושפטו את העם בכל עת". וכל התוארים הנזכרים הם חֻקוֹת החכמה הנשענים על הכחות הנטועות בנפש, כמו שרמזנו בכלל החמישי. "אנשי חיל" תואר מסתעף מכח הגבורה הנטועה בנפש, "יראי אלהים" מסתעף מכח היראה הנטועה בה, "אנשי אמת" מסתעף מכח האמונה הנטועה בה, "שונאי בצע" מסתעף מכח השנאה הנטועה בה. ויש בכל ענין מהם דבר והפוכו. החכם ישתמש בהן בחכמה, והכסיל ישתמש בהן בכסל. כי החכם משתמש בגבורתו להציל עשוק מיד עושקו, לא יגור מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא, וביראתו ישתמש לירוא את השם ב"ה. וכן ישתמש בכח האמת הנטוע בו ולא יחליפנו בשקר. ובשנאתו ישתמש לשנוא בצע ושחד. והכסיל יעשה להפך. ישתמש בגבורתו לאסוף ולכנוס לעשות חיל, וביראתו ישתמש לירוא מבעלי הזרוע ויחנוף הרשעים, יבחר בדרך שקר, ובשנאתו ישתמש לשנוא את הטוב. ולפי שכל אלו הדברים נכללים בחכמה, אמר משה תמורת כל התוארים הללו "אנשים חכמים", כי אין תואר "חכם" נופל אלא על הנוהג במנהגיו כפי החכמה, ובכלל זה הגבורה והיראה והאמת ושנאת הרע וכיוצא בדרכים הישרים והמעלות הנכבדות הצריכות להיות בשופטי ישראל וראשיהן. והנה משה קצר בדבריו ובאר יותר ממה שבאר יתרו בדבריו הרבים, כי ליתרו לא היו נודעים אז חֻקֵי החכמה העליונה, כי היה מִדְיָנִי ובא אל המדבר קודם שנתנה תורה, והוצרך לדבר כפי שקול דעתו, ולכן הזכיר כל התוארים, וכמו שבארנו בכלל י"א שקצת דרכי החכמה נודעו לצדיקי אומות העולם. ומשה רבינו ע"ה לא הוצרך לפרש, שכבר היתה תורת ה' בעולם, שנאמר בה (דברים ד, ו) "כי היא חכמתכם ובינתכם". ולכן הזכיר לבד תאר חכמים, הכולל כל חֻקֵי הצדק והחכמה. ומה שהוסיף תאר "נבונים" לא אוכל לפרש פה, כי יאריכו הדברים, אבל בספר "מעין גנים" שבו יתבארו לשונות של "בינה" יתלבנו הענינים יותר. ולמדנו שתאר "חכם" נופל על הנוהג בכחות נפשו כפי החכמה, ומעתה אין אנו צריכים לדברי ראב"ע ז"ל (על שמות יח, כא) שפירש כנגד יראי אלהים אמר משה "חכמים ונבונים", כי לא יתכן להיות ירא שמים כראוי, רק מי שהוא חכם, וכנגד אנשי חיל אמר משה "אנשים" (שמות יז, ט) "בחר לנו אנשים". וכנגד "שונאי בצע" שהם נודעים ככה למראה עיני האדם אמר משה "וידועים". ודבריו כדמות דרש, ועוד לא מצא בדברי משה תאר כנגד "אנשי אמת". ולא אאריך בתשובות, כי האמת עֵד על עצמו. ובבית השלישי (חדר ד' חלון א') יתבארו דברים רבים בעצת יתרו, ואינן צריכין לעניננו פה.
1