גן נעול, בית שני ב׳:ז׳Gan Naul, House II 2:7
א׳[שמואל ב כ, טו] "ותקרא אשה חֲכָמָה מן העיר" פירוש "חֲכָמָה" במנהגי החכמה נוהגת בצדק וביראת ה', כמו שאמרה על עצמה (כ, יט) "אנכי שלומי אמוני ישראל", כלומר אני מן השלמים שבאמוני ישראל. ואמרו קדמונינו1בראשית רבה, פרשה צ"ד שהאשה היתה סרח בת אשר, וְהִתְפַּאֲרָה "אני השלמתי נאמן לנאמן, על יָדִי נגלה ארונו של יוסף למשה, אני הגדתי ליעקב כי יוסף חי", וכל מה שדברה אל יואב היה כפי חכמת התורה, כי אמרה (כ, יח) "שאול ישאלו באבל וכן התמו", ופרשו קדמונינו ז"ל (בראשית רבה צד, ט; קהלת רבה ט, כט) כאן תמו דברי תורה? אני למדתי בתורת משה רבינו ע"ה (דברים כ, י) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום", והדין הזה נוהג בערי העמים וכל שכן בערי ישראל. ואתה מבקש להמית עיר ואם בישראל? למה תְּבַלַּע נחלת ה'? והשיב יואב שהיה ג"כ חכם מאד, ואמר (שמואל ב כ, כ) "חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית", ובחדר ט' יתבאר עוד.
1
ב׳[מלכים-א ג, יב] "הנה נתתי לך לב חָכָם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך וגו'". פירוש לב חכם, שיצטיירו בו ציורי החכמה, ולב נבון שיצטיירו בו ציורי התבונות. ולפי שיהיה לבו מצייר תמיד ארחות החכמה, וימשלו בו הכחות הנוטות לטובה, ינהג כל ימיו בחכמה, כי לבו שמח בחכמה. וזהו מתת אלהים ליראיו ולחושבי שמו, שבזכותם ישיגו המתנה הזאת, וע"י כן ארחות החכמה בלבם כמו דעת קבועה, לא ישתנו מהיות נוהגים כן בכל עת, וכמו שפרשנו בחלון ו' בדברי התקועית. וכן קרה לשלמה, אלא שדרך פלא חל עליו העזר האלוהי בשעור רב מה שלא היה לפניו ולאחריו, ולכן היה חכם מכל אדם, וכמו שכתוב (מל"א ה, יא) "ויחכם מכל האדם", ויתבאר בחדר החמישי בבית זה. וכן אמר על עצמו (קהלת ב, ג) "ולבי נוהג בחכמה", ויתבאר בחדר שביעי מבית זה. גם נודעו בלבו פתאום כל החכמות הטבעיות והלמודיות וחכמת כל מלאכת-מעשה שגם עליהן נופל לשון "חכמה", אעפ"י שבעבורן לא יתואר "חכם" סתם, וכדברי הכללים ט"ו וט"ז. ועל זה אמר (מל"א ה, י) "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם" וגו', ויתבאר בחדר הששי בבית זה. וכן נגלו לו כל עניני תבונות בסוד השם ב"ה ודרכיו עד להפליא, ונתוסף בו כח שֵׂכֶל ובינה גדולה, וכמו שכתוב (שם ט') "ורוחב לב כחול אשר על שפת הים". וכל זה הוא מַתַּת אלהים והעזר האלוהי שדברנו ממנו בכלל הכ"ד, ולכן אמר (מל"א ג, יב) "הנה נתתי לך לב חכם ונבון". ולהיפך נאמר על דור המדבר (דברים כט, ג) "ולא נתן יי' לכם לב לדעת" וגו', לפי שלא זכו במעשיהם למתנה זו, והיו פעמים רבות נלוזים מדרך החכמה, לפי שלא זכו להיות חכמי לב. אבל שלמה שזכה למתנת לב חכם בעבור צדקתו וחכמתו, כמו שהעיד עליו הכתוב (מל"א ג, ג) "ויאהב שלמה את יי' ללכת בחֻקוֹת דוד אביו", לכן לא בא לכלל חטא, לולי מה שקרה לו לעת זקנתו, ועל זה נדבר במקומו בעז"ה, ובארנוהו בספר "רוח חן".2חכמת שלמה, פרשה ז פסקא כט (עמ' 118) וכבר בארנו ענין חכם לב בכלל הכ"ז, ועל הכלל הנזכר נשען הכתוב הזה.
2