גן נעול, בית שני ב׳:ח׳Gan Naul, House II 2:8
א׳[מלכים-א ה, כא] "ברוך יי' היום אשר נתן לדוד בן חָכָם על העם הרב הזה". פירוש חכם שנוהג בחֻקֵי החכמה, וכדברי הכלל הי"ב. כי אם תסתכל במכתב ששלח שלמה לחירם לא תמצא בו המצאה או תחבולה, ולא רמז מחכמת למודיות או ממלאכת מעשה. ומה ראה בו חירם שהתעורר לברך את השם ב"ה על חכמת שלמה? אין זה אלא לפי שנתברר לו כי שלמה נוהג שחֻקוֹת החכמה. והבין חירם זה מדברי המכתב, ממה שאמר (ה, יז) "אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם יי' אלהיו מפני המלחמה אשר סבבוהו עד תת יי' אותם תחת כפות רגלי". והיה זה התנצלות לכבוד דוד אביו שלא בנה המקדש בימיו, כי לא יכול לבנותו בעבור כובד מלחמה, והתורה אמרה (דברים יב, י-יא) "והניח לכם מכל אויביכם" וגו' "והיה המקום אשר יבחר וגו' שמה תביאו". לא שהיה צדיק בעיניו יותר מאביו, וזה אות על עַנְוַת שלמה. והענוה בדרך זה היא כפי דרכי החכמה. עוד כתב (מלכים א ה' י"ט) "והנני אומֵר לבנות בית לשם יי' אלהי כאשר דבר יי' אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי". וזהו התנצלות אחרת לכבוד דוד, כי אולי יאמר אדם לא טוב עשה דוד שנלחם מלחמות רבות והתעצל מלבנות בית ה'. והלא עברו על דוד ג"כ עתים של מנוחה ושל שקט ובטחה, ומדוע לא התעורר אז לבנות הבית? וכמו שנזכר בספר שמואל. אלא שהשם ב"ה מנעו מזה, וצוהו שהבן אשר ישב על כסאו אחריו הוא יבנה הבית לשמו. וזה אות ששלמה מכבד הוריו ומוריו, שהוא דרך מדרכי החכמה. עוד כתב (ה, יח) "ועתה הניח יי' אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע", שתים זו שמענו. הא', שהוא אוהב שלום ורודף שלום, כי לבו שמח שהניח ה' לו מסביב, לא כדרך מלכים שתפארתם להלחם לעשות שם ולהרחיב גבולם, או בעבור קנאה ושנאה, ושלמה לא חפץ באלה. שנית, שיחס מנוחתו לחסד השם ב"ה, וזה אות שאיננו מתפאר בחכמתו ובגבורתו, לאמר "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה",1דברים ח, יז ושתיהן מדרכי החכמה. עוד הבין חירם כי שלמה ירא את ה' מאד ונכנע למצותיו, שהרי מזדרז לעשות מלאכת ה' הגדולה הזאת בשמחה ובטוב לבב, וזהו דרך החכמה. עוד ראה שהוא נדיב לב, כי כתב לו (ה, כ) "ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר", וגם זה מדרכי החכמה. עוד ראה שהוא אוהב אמת ומודה על האמת, כי כתב לו (שם) "כי אין בנו איש יודע לכרות עצים כצידונים", ולא התפאר שעבדיו יודעים, אלא שאינו רוצה שיתעסקו המה במלאכה זו; אבל הודה על האמת, וגם זה דרך החכמה. ובעבור שהבין חירם כל זה מדברי המכתב ברך את השם ב"ה אשר נתן לדוד בן חכם נוהג בכל מנהגיו בחכמה.
1
ב׳[דברי הימים ב ב, יא] "אשר נתן לדוד בן חָכָם יודע שכל ובינה". דומה בפירושו לפסוק שבארנו, אלא שהוסיף "יודע שכל ובינה", ונתבאר בספר "מעין גנים", שכפי המכתב שנזכר בספר דברי הימים שיש בו תוספת דברים של עניני שכל ובינה, שלא נזכרו במכתב שנזכר בספר מלכים, הוצרך להוסיף במענה חירם "יודע שכל ובינה", ושם בארנוהו על נכון.
2