גן נעול, בית שני ו׳:י״אGan Naul, House II 6:11
א׳(ישעיה לג, ו) "והיה אמונת עתך חסן ישועות חָכְמַת ודעת יראת ה' היא אוצרו". פירוש "חכמת", ציורי החכמה ומנהגיה. וכדברי הכלל הי"ב. כי הנביא התנבא על ימות המשיח. והחל (לג, ב) "יי' חנֵנו לך קוינו" וגו'. והודיע כי יעשה ה' נפלאות ויושיע ציון כמקדם. ועל זה אמר (לג, ה) "נשגב יי' כי שוכן מרום מלא ציון משפט וצדקה". וכדרך (שעיה א, כז) "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". ובשעת הקלקלה אמר (ישעיה א, כא) "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים", כלומר לא נמצא בה עוד משפט וצדק. וְנִבָּא כי לעתיד ימלא ציון משפט וצדקה. וכבר בארנו בבית הראשון (חדר ב' חלון ב') כי צדק משפט ומישרים הם מכונות החכמה העליונה. וכן אמרנו בכלל הכ"ה כי יראת ה' היא יסוד החכמה, השמירה והעשייה. וקודם ליראה [באה] האמונה, אלא שהאמונה ענין טבעי וקרוב לשקול דעת האדם. כי בהאמינו שֶׁחֻקֵי החכמה נבעו מפי עליון ב"ה מוכרח לדעת שהן הן החכמה הגמורה. וכשתהיה יראת ה' על פניו, יתאמץ ללמוד ולקבל החקים האלו וישמרם בלבו, ויתגבר על טבע לבו המצייר רע וינהג בחכמה. וכן בארנו פעמים רבות שהשגחת השם ב"ה דבקה בחכמים, ושבאמצעות החכמה והדעת יהיה האדם נושע בה' תשועת עולמים. ומלת "חוסן" על התוקף כמו (עמוס ב, ט) "וחסון הוא כאלונים". וכנגד זה אמר "והיה אמונת עתך חסן ישועות חכמת ודעת". כלומר בהיותך בכל העתים תמים באמונת ה', ולא תהיה פעם מאמין ופעם סר ונלוז, תהיה אמונתך תוקף ועוז-ישועות הנמשכים מחכמה ודעת, שע"י כן תנהג כל עת בחכמה. ובתנאי שתהיה יראת ה' חָרות על לבך. כי היראה אוצר לחכמה. ולולי היראה לא תועיל האמונה לבדה בהיותך עז פנים ונשען על שרירות לבבך הרע. וכבר בארנו למעלה (חדר ד' חלון י') פסוק (משלי כא, כ) "אוצר נחמד ושמן בנוה חכם". ועל מה שבארנו שם נשען סוף הפסוק הזה שאמר "יראת יי' היא אוצרו". וכל זה יזכו בעבור כי יעזרם השם ב"ה מקֹדש וימלא ציון משפט וצדקה. וזהו העזר האלוהי שדברנו ממנו בכלל הכ"ד:
1
ב׳(ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח יי' רוח חָכְמָה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'". פירוש "רוח חכמה" רוח אלהים המצייר ציורי החכמה בלב וכדברי הכלל הכ"ז. ומקרא זה נאמר בנבואה על המלך המשיח, יִגָלֶה במהרה בימינו. והודיע שבדרך פלא יחול עליו רוח השם בהפלגה גדולה. והרוח העליון הזה יצייר בלבו ציורי החכמה כולם, וכן ציורי התבונות, וכן ציורי הדעת והעמוקות ביראת ה' ותהלתו. וכדרך (שמות לא, ג) "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת" הנכתב אצל בצלאל. ובארנוהו בחלון א' מחדר זה. וכדרך שנזכר אצל שלמה ובארנוהו למעלה. אלא שהוסיף "רוח עצה וגבורה" לפי שהמלך המשיח צריך ג"כ לרוח עצה וגבורה למלחמה, כי מלחמת ה' הוא נלחם.1רמב"ם, הל' מלכים פי"א ה"ד וכדרך (מל"ב יח, כ) "עצה וגבורה למלחמה" ויתבאר בבית השלישי בעז"ה. וחזר ופירש עוצם סגולת הרוח העליון הנזכר שיחול על בן דוד, שאינו דומה לחול הרוח הזה על שאר חכמי לב לפי שינח עליו הרוח הפלא ופלא. ואמר (ישעיה יא, ג) "והריחו ביראת יי'" כלומר רוח דעת ויראת יי' שתהיה בו תהיינה כל כך נפלאים עד שירח ביראת ה'. ולא אוכל לפרש זה פה. ויתבאר בדברנו על התמשל חמשת כחות הפנימיות לחמשה חושים שבגוף.2יין לבנון, פ"ב משנה ט, וכן סוף פרק חמישי ד"ה עז פנים (מהד' תשס"ג עמ' 150, 494) וכמו שרמזנו על זה למעלה (חדר ד' חלון י"ט). ואמר (ישעיה יא, ד) "ושפט בצדק דלים". וזה נגד רוח חכמה. כי הצדק הן דרכי החכמה, וכמבואר בכלל השני. ואמר עוד (שם) "והוכיח במישור לענוי ארץ", וזה נגד רוח בינה. כי התוכחה בבינה המבררת הדברים כמבואר למעלה. ומלת "יושר" הונח על הבינה, וכמבואר בבית הראשון (חדר א' חלון ה'). ואמר עוד (שם) "והכה ארץ בשבט פיו" וגו' וזה נגד רוח עצה וגבורה:
2