גן נעול, בית שני ו׳:ה׳Gan Naul, House II 6:5
א׳(מל"א ה, ט) "ויתן אלהים חָכְמָה לשלמה ותבונה הרבה מאד". פירוש "חכמה", שנתן בו רוח חכמה לגלות בלבו ציורי החכמה, וככל חביריו המפורשים בחדר זה. והודיע הכתוב שֶׁמִלֵא השם ב"ה את דברו הטוב ושפך על שלמה את רוח קדשו בחכמה ונגלו בנפשו פתאום ציורי החכמה הרבים. וכן העיר ציוריו על צד הפלא בכל חכמות למודיות ובכל מלאכת מעשה, שהן כולם תחת סוג החכמה וכמו שבארנו פעמים רבות. גם שפך עליו רוח בינה ודעת ונגלו בנפשו ציורי התבונות הרבים, וכמו שיתבאר בספר "מעין גנים" בעז"ה. וכל זה בכלל "הנה נתתי לך לב חכם ונבון" שאמר לו השם ב"ה וכמו שבארנו בחלון הד'. ובכתובים שלאחריו פירש הענין ואמר (מל"א ה, י) "ותרב חכמת שלמה" וגו' ללמדנו שנגלו בו כל ציורי חכמות טבעיות ולמודיות ומלאכת מעשה. ואמר (ה, יא) "ויחכם מכל האדם" וגו' ללמדנו שנגלו בו ציורי חכמת ההנהגה. וכבר בארנו זה למעלה (חדר ה' חלון ב'). אחר כן אמר (ה, יב-יג) "וידבר שלשת אלפים משל וגו' וידבר על העצים". וזה נגד "ותבונה הרבה מאוד". הן תבונות בדרכי חכמת ההנהגה הנרמז בהזכרת משליו ושיריו, והן תבונות בדרכי חכמת הלמודיות וטבעיות הנרמז בהזכרת דברו על העצים ועל הבהמה והעוף וכיוצא:
1
ב׳(מל"א ה, כו) "ויי' נתן חָכְמָה לשלמה כאשר דבר לו. ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם". פירוש שנתן בו רוח חכמה לגלות ציורי חכמת לבו כאשר דבר לו "הנה נתתי לך לב חכם ונבון", כמבואר בחלון ד'. והקדים כתוב זה לסיפור בנין המקדש ולכל הסיפורים שלאחריו להודיע שהחכמה גרמה לו כל הטובה הזאת. שבעבור נגלו בו ציורי חכמת ההנהגה והיה חכם-לב נוהג בצדק ובמשפט, היתה השגחת השם ב"ה דבקה בו והיה לו שלום והשקט מסביב, ולא נתקנאו מלכי דורו בגדולתו ובכבודו אלא גם הם עזרוהו במלאכתו. וכדרך (משלי טז, ז) "ברצות יי' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו". ולכן אמר "ויהי שלום בין חירם ובין שלמה" וגו'. וכן עשה את כל המלאכה הגדולה בבית ה' ובביתו הכל בתבנית ישר ומתוקן בעבור שברכו השם ב"ה בחכמה, ונגלו בו ציורי חכמות טבעיות ולמודיות וכל מלאכת מעשה. וכאומר אל תתמה על החפץ ועל כל פרשת גדולת המלך שלמה שאספר לך, כי מאת ה' היתה זאת לו באמצעות הברכה אשר ברכו בתתו עליו רוחו הטובה בחכמה בתבונה ובדעת:
2