גן נעול, בית שני ו׳:ח׳Gan Naul, House II 6:8
א׳(מל"א י, ד) "ותרא מלכת שבא את כל חָכְמַת שלמה והבית אשר בנה ומאכל שלחנו ומושב עבדיו" וגו'. פירוש "חכמת שלמה", מנהגיו הצדיקים והישרים כפי החכמה, וכדברי הכלל הי"ב. והרב ר' יצחק אברבנאל ז"ל פירוש שכאשר הגיד לה המלך את כל דבריה ראתה חכמתו, בעבור הבינו החידות, גם ראתה הבית אשר בנה. זהו תוכן פרושו. ואין הדבר כן, כי לפתור חידות איננו בחכמה כי אם ברוח מבין. וראיה (דניאל ח, כג) "ומבין חידות". ועוד למה כתוב "ותרא"? ולא "ותשמע" מלכת שבא. כי דברי פה נשמעין ואינן נראין. ואין לפותרו במקום זה על ראות השכל כמו (קהלת א, טז) "ולבי ראה הרבה חכמה", כי אמרה (מל"א י, ז) "עד אשר באתי ותראינה עיני".
1
ב׳ועתה אפרש. המלכה הזאת שמעה בארצה חכמת שלמה כי רבה היא, כי ספרו לה עבדי שלמה וגם האנשים התרים איך שלמה נוהג בכל מנהגיו בחכמה גדולה, עושה צדקה ומשפט והולך בדרכי השם ב"ה, בעבור שרוח אלהים בקרבו לעשות צדקה ומשפט. גם מנהיג את עם הארץ ואת ביתו ואת עצמו בחכמה. וכבר בארנו בכלל התשיעי שאין על החכמה מופתי הדעת, ושיסוד החכמה היא יראת ה'. ולולי כן לא יקבל האדם חכמה ולא ינהג במנהגיה, בעבור שאי אפשר לבררם ולהכריחם במופתים מכריחים. ולכן המלכה ששמעה תפארת חכמת שלמה ואופני מנהגיו ומשפטיו, רצתה לבחון הדבר אם אמת הוא שכל מנהגיו אלהיים ושקולים בחכמה או לא. וכבר אמרנו אע"פ שאין על חֻקֵי החכמה מופתי הדעת, הנה תִּוָדַע מעלתה ותפארתה אם יראה שבעליה הנוהגים במנהגיה שהם אנשי מופת ואנשי אלהים. על דרך משל שמבינים ומשיגים ענינים שאין בכח השכל האנושי להבינם ולדעתם, כמו יוסף שהבין חלום פרעה, ודניאל שהבין חלום נבוכדנצר. ושהבין המכתב שכתב פס ידא על כותל בלטשאצר (דניאל ה, ה). וכיוצא בזה. הנה על ידי כן יִוָדַע בידיעה ברורה שמנהגי האנשים האלו הן אלהיים וחֻקֵי חכמה. כי לולי כן מאין בא להם הענין האלוהי, והם בדמותם ותבניתם כדמות ותבנית יתר בני אדם? וכן קרה למלכת שבא עם המלך שלמה. כשרצתה לבחון אם מנהגיו חכמה או לא? וידעה שלא תוכל לעמוד על סוד הדבר. והיתה עצתה לבוחנו בחידות קשות וסתומות לשמוע אם יוכל המלך להבינם ולהגידם? ואם יוכל, בא האות והמופת שיש עליו ענין אלוהי, ויתברר שכל מנהגיו בחכמה. ועל זה אמר (מל"א י, א) "ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה לשם יי' ותבוא לנסותו בחידות". פירוש המלכה שמעה את שמע שלמה מנהגיו ומעשיו שהן כולם לשם ה' כפי חֻקֵי החכמה העליונה הנודעים ליוצר ית'. ותבוא לירושלים לנסות את חכמת המלך בחידות, שאם יפתרם המלך יהיה מופת שהוא איש אלהים. ואז יתברר שכל מנהגיו לשם ה' כפי החכמה. והנה המלך פתר חידותיה. כמו שכתוב (י, ג) "ויגד לה שלמה את כל דבריה, לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה". ועם זה היה לה מופת שהוא איש אלהים, ונתברר שכל מנהגיו בחכמה כפי חֻקֵי האלהים ותורותיו. ועל זה אמר "ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה" וגו' כלומר אחרי שנודע לה בידיעה ברורה שהוא חכם ונוהג בחכמה אז ראתה בעיניה את כל חכמת שלמה, מנהגיו שהוא נוהג בהן בכל דרכיו, משפטיו וצדקותיו עם בני אדם איך מנהיג את המדינה, "צדיק מושל ביראת אלהים".1מליצה ע"פ שמואל ב כג, ג גם ראתה את הבית אשר בנה בחכמת מעשה גדול ונפלא עד מאד. גם ראתה מאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו, שהן כולם תכסיסי ומנהגי המלוכה וייקר כל זה בעיניה. והודתה בפיה על גודל חכמתו ומעלתו ואמרה "אמת היה הדבר" וגו', וכמו שיתבאר בסמוך:
2
ג׳(מל"א י, ו) "ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חָכְמָתֶךָ". פירוש "חכמתך" מנהגיך שהן בחכמה. וכמו שרמזנו בכלל י"ב. כלומר רואה אני כי אמת הדבר אשר שמעתי מפי מגידים בארצי אשר ספרו לתהלה ולתפארת על דבריך שאתה מדבר חכמה בינה ודעת, מוסר ויראת אלהים. וכענין (מל"א ה, יב-ג) "וידבר שלשת אלפים משל וגו' וידבר על העצים וגו'. מבין חדות. ויתיר קשרים. ומגלה צפונות. וכן אמת מה ששמעתי על חכמתך. שאתה נוהג בצדק משפט ומישרים. ומנהיג את המדינה כפי חכמתך, בחכמת המלכים. ואמרה עוד (מל"א י, ז) "ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הוגד לי החצי, הוספת חָכְמָה וטוב אל השמועה אשר שמעתי". כלומר לא האמנתי לדברים שספרו לי עד אשר באתי ותראינה עיני את מנהגיך הישרים שהן כולם כפי חֻקֵי חכמת השם ב"ה. והנה עכשיו אני רואה שלא הוגד לי החצי. כי הוספת כפלים חכמה וטוב במנהגיך ובטוב טעם ודעת דבריך אל השמועה אשר שמעתי. ואמרה עוד (מל"א י, ח) "אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חָכְמָתֶךָ". כלומר שָׂרֶיךָ ועבדיך אלה מאושרים לא בעבור שעיניהם רואות כל הכבוד הזה, כי לא יועיל להם הראיה הזאת כל כך. כי אתה לבדך מלך, והם לא יעשו כמעשיך אלה כי לא להם יאות ההנהגה הזאת החקוקה לבד למלכים ושופטי ארץ. ואולם הם מאושרים בעבור עמדם לפניך תמיד ושומעים מפיך דברי חכמתך. כי תלמדם חכמה ומוסר לכל אחד כפי דרכו, ותורם את הדרך הטובה ואת המעשה אשר יעשון. כדרך (קהלת יב, ט) "ויותר שהיה קהלת חכם למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משָׁלים הרבה", ובארנוהו למעלה (חדר ג' חלון י). ולכן עבדיך ואנשיך השומעים תמיד דבריך, באחריתם יחכמו. כדרך (משלי יג, כ) "הולך את חכמים יחכם" ובארנוהו למעלה (חדר ה' חלון ז'). וחתמה דבריה (מל"א י, ט) "יהי יי' אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת יי' את ישראל לעולם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה". כלומר הפעם אודה את ה' אשר בחר בך לתתך על כסא ישראל, בעבור כבוד נפשך היקרה המלאה רוח חכמה וכבוד, ובאהבת ה' את עמו ישראל אשר בחר בם להנהיגם למעלה מארחות הטבע הנהוג, בשמרם את חֻקוֹתיו ותורותיו הנשגבים מדרכי הטבע. וכמבואר בבית הראשון (חדר ה' חלון ו'). על כן שָׂמְךָ למלך לעשות משפט וצדקה כפי חֻקֵי חכמתו העליונה, וללמד את העם דעת ויראת אלהים למען יזכו לכל הטובה אשר דבר ה' עליהם. והנה ע"י שלמה נתגדל שם שמים בעולם, ובאו עמים רבים מארצות רחוקות לשם ה' ולמדו תורה ומוסר. ונתקיים מה שהבטיחה תורה "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" וגו'. וכמו שהרחבנו בזה בבית הראשון (חדר ז' חלון ב'). והבן:
3