גן נעול, בית שני ו׳:ט׳Gan Naul, House II 6:9
א׳(דהי"ב ט, ג) "ותרא מלכת שבא את חָכְמַת שלמה" וגו'. (ט, ה-ז) "אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חָכְמָתֶךָ. והנה לא הוגד לי חצי מרבית חָכְמָתֶךָ וגו'. אשרי אנשיך וגו' ושומעים את חָכְמָתֶךָ". ארבעתן בדברי הימים בספור מלכת שבא. ואין הבדל בין שני הספורים. זולתי כי שם אמר "חצי מרבית חכמתך", כלומר לא הגידו לי החצי מחכמתך הָרַבָּה שאני רואה עתה בעיני. איך אתה נוהג בהנהגת עצמך ביתך ועמך. ויתר הדברים מבוארים ממה שבארנו בחלון שמיני. ואין נחת בהכפל הדבר האחד פעמים:
1
ב׳(מל"א ג, כח) "וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויִּראו מפני המלך כי ראו כי חָכְמַת אלהים בקרבו לעשות משפט". פירוש "חכמת אלהים", שהוא מלא רוח חכמה ונגלו בנפשו ציורי החכמה וכדברי הכלל הכ"ז. ור"י אברבנאל ז"ל כתב "ראו שחכמה המיוחדת לאדון הכל ית' שמו לבחון לבבות ולחקור כליות היו בקרב שלמה. ולכן יראו ממנו. כי אמרו מי יחשוב מחשבה בלבו ותסתר מן המלך?" ע"כ. כי הרב ז"ל פירש שמיד כשבאו שתי הנשים לפני המלך הבין מחשבתם, וידע מי משתיהן דוברת אמת ומי שקר והגיד לזקנים היושבים עמו. ולפי שירא כי לא יאמינו לו עשה תחבולה מענין החרב. ויצא לאור משפט, ונודע לכל כי המלך מבין מחשבת בני אדם. ואין עסקי עתה לברר מה שאינו הכרחי לעניננו, כי גם אם הדבר כן הוא, איננו בחכמה, כי אם ברוח מֵבִין. ואם הוא כפשוטו שבתחבולה עשה, גם זה ברוח מבין כמו שיתבאר בס' שני. ועוד הכתוב אומר "כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט". ולא אמר "כי חכמת אלהים בקרבו" סתם. ואם פחדו לבד בעבור הבינו המחשבות, אין זה לענין הריב והמשפט לבד. אבל הפירוש הנכון "חכמת אלהים" כמו (דברים לד, ט) "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה". כי בנפש שלמה נגלו כל ציורי החכמה בכל ההנהגות בדרך פלא, וכמבואר למעלה (חדר ב' חלון ז'). ועתה ראו כי הוא מלך שופט בצדק ובמישרים כפי דרכי השם ומוציא לאור תעלומה. וכל חפצו להצדיק צדיק ולהרשיע רשע, ולשבר מְתַלְּעוֹת עַוָל.1איוב כט, יז ופירש שם המלבי"ם שהם השיניים הטוחנות ולכן כששמעו את משפט המלך שהתאמץ לעשות משפט גם בין שתי נשים זונות, ושפט הפלא ופלא, יָראו העם מפניו לעשות עול ועושק במדינה, כי ידעו כל העם שבבוא הריב לפני המלך יציל הצדיק מיד הרשע ויושיע דל ואביון. כדרך (משלי כ, ח) "מלך יושב על כסא דין, מזרה בעיניו כל רע". וגם ידעו כי מנהגי חכמתו במשפטיו על צד הפלא כי ה' עמו, ורוח אלהים בקרבו לעשות משפט צדק. ועֵד בליעל לא יוכל להליץ משפט בפניו, ועל זה אמר (מל"א ג, כח) "ויִּראו מפני המלך". כלומר כל ישראל ייראו מפניו לעשות עָוֶל ועשק איש לרעהו כי ראו על ידי המעשה הזה כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט, שהוא נוהג בחכמה להיות שופט צדק ושחכמתו אלהית להבין הכל ברוח אלהים אשר בקרבו; ולכן אין מידו מציל. ועל זה אמר בספר משלי (משלי כט, ד) "מלך במשפט יעמיד ארץ". כי בראות ההמון שהמלך חכם ושופט בצדק את עם הארץ, ישמרו מעשות גזל ועשק במדינה. והבן:
2
ג׳(מל"א יא, מא) "ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וְחָכְמָתוֹ הלא הם כתובים על ספר דברי שלמה". פירוש יתר דבריו ממה שקרהו בימיו. "וכל אשר עשה", מעשיו הנכבדים בבנינים וכיוצא. "וחכמתו" הנהגתו בחכמה תורותיו ומוסריו הנפלאים, הם "כתובים על ספר דברי שלמה":
3