גן נעול, בית שני ז׳:י׳Gan Naul, House II 7:10
א׳(קהלת ט, יג) "גם זו ראיתי חָכְמָה תחת השמש וגדולה היא אלי". פירוש "חכמה" חכמת המנהגים בצדק ובכשרון מעשים. וכדברי הכלל הי"ב. אחר שהודיע שאין טובת החכמה נודעת תחת השמש, כי על הרוב מקרה אחד לכל. וכמו שאמר (ט, יא-יב) "שבתי וראֹה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן, כי עת ופגע יקרה את כולם. כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה, וכצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום". פירוש מלבד מה שאמרתי למעלה (חדר ג חלון ה) (ע"פ קהלת ט, ב) כי מקרה אחד ימצאו הצדיק והרשע, הטוב, הטהור והטמא, והזובח ואשר איננו זובח, הטוב כחוטא, הנשבע כאשר שבועה ירא. שיוצא מזה שהכסילים ידברו סרה על מעשה הצדק והכשרון, על החכמה ועל יראת אלהים. ויאמינו שיותר טוב להשען על השכל ועל הבינה הנטועים בנפש לעשות תחבולות לקנות הון וחיל. כמו (משלי כג, ד) "אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל". ולהשען על הגבורה לעשות מלחמה ולהתגבר על שונאיו. כמו (מל"ב יח, כ) "אמרת וגו' עצה וגבורה למלחמה". ולהשען על קלות הרגלים לרוץ (מתוך) [ולהנצל מפני] הסכנה. כמו (עמוס ב, טו) "וקל ברגליו לא ימלט". וכן כל כיוצא בזה בדרך הטבע הנהוג. ואמר קהלת שגם זה שקר. כי שָׁב עוד וראה תחת השמש שגם אלה לא יועילו לבעליהן. כי לא לקלים המרוץ. ולא לגבורים המלחמה. ולא לחכמים בעלי ההנהגה הישרה וחכמים בחכמת למודיות וטבעיות ובכל מלאכת מעשה הראוים כפי הטבע להיות נשאים על ההמון, ושיתנו להם את לחם חקם. ראיתי שאין להם לחם לאכול והם עטופים ברעב, וכן כולם. וכמו שבארנו למעלה (חדר ד' חלון ה').
1
ב׳וכן אין להשען על הזמן. ולא יבטח האדם ביום מחר, גם אם יהיה בריא אולם. כי לא ידע האדם את עתו. ופתאום יוקש לעת רעה כשתפול עליו. ונתברר מזה שהכל כפי חפץ אלהים הנוהג עולמו בחכמה, נשגבת מדעת האדם. ועל כן אין טוב רק בהשען האדם על השם, וללכת בחכמה ולסבול מקרי העולם ולדום, ולקוות אל השכר הצפון לנפשות החכמות וכמבואר למעלה. והזכיר עתה שראה ג"כ טובת החכמה תחת השמש כלומר שלפעמים יתרון החכמה מן הסּכלות, ויתרון החכמים מן הכסילים, גם בדברים אשר תחת השמש ויביא משל עליו. ונלמד מזה כי החכמה יְקָרָה מכל חפץ. ועל זה אמר (ט, יג) "גם זו ראיתי חכמה תחת השמש". כלומר כמו שראיתי מעלת החכמה על הסּכלות ממעל לשמש וכמו שאמר (קהלת ב, יג) "כיתרון האור מן החשך" ומבואר בחלון ה'. וגם ראיתי מקרה בעלי החכמה שיקרום רע תחת השמש כמו לבעלי הסּכלות. כן ראיתי הטובה הגדולה היוצאת מן החכמה בדברים שתחת השמש. כי מה שלא היה פועל העושר והגבורה, פעלה החכמה לבדה. וזה עֵד גדול על יתרון החכמה על כל אשר תחת השמש. ועל זה אמר (ט, יג) "וגדולה היא אלי" כלומר ראיה גדולה היא על יתרון החכמה. ואמר (ט, יד-טו) "עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים. ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בְּחָכְמָתוֹ, ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא". וכבר פרשנוהו למעלה (חדר ג' חלון ו') שמדבר מאיש חכם נוהג בצדק ובכשרון מעשים ומצא חן בחכמתו בעיני המלך, ומלט את יושבי העיר שלא נהרגו. והנה ראינו כי החכמה תועיל גם תחת השמש. כי בענין כזה אין סגולה בכל אשר תחת השמים שתוכל לפעול מה שפעלה החכמה. כי הגבורה לא תעמוד להם. כי אנשיה מעט, והלוכד מלך גדול. וכן העושר לא תועיל. כי לא יאבה המלך כל כופר לפי שהעיזו להלחם נגדו בהיות העיר קטנה ונוחה להכבש ואנשיה מעט. ואין מדרך מנהגי המלחמה לעשות כן נגד מלך גדול. ועוד אם יהרגום תהיה כל שללה למלך שכבשה. ועתה נמלטה וְהֶחֱיָה יושביה ולא נתנם לביזה. ולמדנו מזה כי החכמה סגולה יקרה מכל אשר תחת השמים. ועל זה אמר (ט, טז) "ואמרתי אני טובה חָכְמָה מגבורה, וְחָכְמַת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים". כלומר למדתי שתים. והוא שהגבורה שהיא גבורת הלב טובה תחת השמש. כי ראינו לפעמים איש אחד שיש בו גבורת הלב יתיצב להלחם נגד מחנה גדול, גם אם אנשיו מעט. אבל לא יתכן לעשות כן אם ההבדל רב ביניהן. על דרך משל שהמחנה האחת מספרה אלף, ומחנה הגבור עשרים [איש]. כי מי יאזור חיל לעשות כן? והחכמה תמלט נפשות מעטות מיד מלך גדול, כמו שראינו במעשה זה. והנה אפשר ביד החכמה מה שאי אפשר ביד הגבורה. וגם ראיתי כי חכמת חכם-מסכן בזויה. כי איש לא זכר את המסכן הזה קודם שאירע המעשה:
2