גן נעול, בית שני ז׳:י״אGan Naul, House II 7:11
א׳(קהלת ט, יח) "טובה חָכְמָה מכלי קרב, וחוטא אחד יאבד טובה הרבה". פירוש, הזכיר ראיה שלישית על יתרון החכמה הנראה גם הוא לעינים תחת השמש. כי (ט, יז) "דברי חכמים בנחת נשמעים, מזעקת מושל בכסילים". היא ראיה שניה על יתרון החכמה. ובארנוהו למעלה (חדר ג' חלון ז'). ועתה הזכיר ראיה שלישית על יתרון החכמה. והיא (ט, יח) "טובה חכמה מכלי קרב". כי הנלחמים יחדיו, כל איש ואיש יש בידו כלי קרב, חרב, חנית או כידון בידו להלחם בהן. וזולת הכלים האלו אי אפשר לעשות מלחמה. אבל יש יתרון לגבורת הלב על כלי קרב. כי הגבור האחד בגבורת לבבו ינהיג את כל המחנה ויאמץ לבבם להלחם במחנה האויבים. ואם יפחד שר הצבא ולא יתגבר, תאבד כל המלחמה. ואין כן כלי קרב, כי לא בעבור אנשים מעטים שאין בידם כלי קרב או שאינן נלחמים כהוגן תאבד המלחמה. והנה כבר אמר טובה חכמה מגבורה. כי גם בעתים שאין גבורת הלב מועלת, תועיל החכמה. ועתה יזכיר שגם בענין זה דמתה החכמה לגבורה הטובה מכלי קרב בעבור שגבורת האחד תעשה לפעמים הנצחון. ואילו הגבור האחד כשיפול, תאבד המלחמה. כדרך (שמואל א יז, נא) "ויראו פלשתים כי מת גבורם וינוסו". כן החכמה, כי גם חוטא אחד הבוזה חכמה, יהיה סבה שיהיה קצף על כל העדה. כמו שתראה בשבע בן בכרי בעבור שחטא נגד דוד ונס אל אָבֵל, רדף יואב אחריו ורצה להשחית את כל העיר, לולי שהאשה בחכמתה הצילה את העיר בהשליכה ראשו מעל לחומה. וכן יקרה פעמים רבות בכל דור שבחטאת איש אחד בחכמה תאבד טובת הרבים. ועל זה אמר (ט, יח) "וחוטא אחד יְאַבֵּד טובה הרבה". וזה אות כי החכמה יקרה מכלי קרב וכיוצא. ולכן יקפידו מאד על העובר והחוטא. וזה ההיפך מן "ומלט את העיר בחכמתו". וכן היא חשובה אצל השם ב"ה. כי תראה כי עכן לבדו מעל בחרם, ועל כל העדה היה קצף ולא יכלו להתגבר על אנשי העי. כי רדפו אחריהם והרגום (יהושע ז, ה). וגם בענין זה היא טובה מגבורה וגדולה הימנה. כי על המעט ימצא איש גבור שאנשי המלחמה כולם נשענים עליו ושבחטאו יפלו כולם. והחכמה נוהגת כן בכל איש ואיש. כי הנפש אשר תעשה ביד רמה תסבב רעה אל העדה כולה. וכן אם המושל במדינה חוטא שיסבב רעה גדולה לכל העם ויאבד טובה הרבה:
1