גן נעול, בית שני ז׳:י״גGan Naul, House II 7:13
א׳(קהלת ז, י) "אל תאמר מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה. כי לא מֵחָכְמָה שאלת על זה". פירוש "לא מחכמה", לא ממנהגי החכמה וחֻקוֹתיה האסופים בנפשך. וכן ממנהגי השם ב"ה שהן בחכמה הנודעים לך שאלת על זה, וכדברי הכללים הי"ב והי"ד. כי אחר שהזהיר (ז, ט) "אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח". שאם יראו הכסילים תמורות העולם ולא ישיגו תאותן, יכעס לבם וירגזו ויחשבו בליעל על ה'. ואין כן החכם כי הוא ארך-רוח ולא גבה רוח. ולכן ידע כי לאלהים פתרונים. והוא ב"ה יודע אחרית כל דבר, לא האדם. ועל כן לא יבהל ברוחו לכעוס על צרותיו וְעָנְיוֹ, והעושק אל יהוללהו, ולא יאבד לבבו. וכמבואר למעלה (חדר ג' חלון ד'). הזהיר עתה שֶׁבְּצַר לו לאדם וירד מגדולתו, או ישמע מאבותיו שהם היו בטובה והוא ברעה, אל יתלה שנוי במצבו מטוב לרע בימים, וישאל מה היה הסבה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי זו שאלת סכלים. כי החכם יודע שאין תמורת העולם והשתנות עתיו תלויות בזמן. כי כל מנהגי השם ב"ה תמימים ולא ישתנו בעת מן העתים. וכדברי הכלל הרביעי. כי הכל בצדק כפי סוד החכמה העליונה. וכפי השתנות מצב המקבלים ישתנו נגדם מחשבות החכמה העליונה. כדרך (ירמיה יח, ז) "רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד, ושב הגוי ההוא מרעתו וכו' ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו" והוא מבואר בדברי ירמיה. וכדברי הכלל השלישי. והנה בעל החכמה והנוהג במעשיו כפי דרך החכמה האסופה בו, גם הוא ישנה המעשים כפי המקבלים, הכל בחכמה. ובעבור שיש בו חכמה, יבין כדמות המנהגים האלו בדרכי השם. וחלילה חלילה שמנהגי העולם והשתנות עתיו, במקרה כפי הזמנים. ויותר רע חלילה לחשוב שיש שנוי רצון אצל השם ית', ויתרומם לאין תכלית מזה. והכתוב אומר (מלאכי ג, ו) "אני יי' לא שניתי". כי אדם לבד בעל ההשתנות בלי טעם רק ברצון. אבל מנהגי השם עומדות לעד והכל בחכמה. וכמו שנהג עם יצוריו בימים הראשונים, כן מנהגיו עמהם עתה, וכמבואר בבית הראשון (חדר א' חלון ב'). ולכן החליט קהלת ואמר "כי לא מחכמה שאלת על זה". כי השואל כן, נתן אות שאין בו חכמה ואינו נוהג בדרכיה, ולא ידע ערכה. והחכם יבין האמת. ואעפ"י שאינו מבין עיקרי הדברים וסוד דרכי השם למה יעשה כך ולמה כך. כדרך (קהלת ה, יז) "וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא" וכמבואר בכלל הל"ב. הנה בעבור חכמתו ישען על השם שהוא צדיק וישר, ויאמין שכל מנהגיו צדק ומשפט. ובפירוש הראב"ע ז"ל הזהיר ש"אל יאמר החכם 'מה היה', כמו שיאמרו הכסילים שירדו מגדולתן שנהפך העולם. כי המבין ידע כי הימים שוים, והמערכות העליונות הם הם. רק המקבלים ישתנו איש איש כפי חלקו" ע"כ. וצריך להוסיף שכפי השתנות המקבל בצדק וברשע, כן ישתנה לעומתו מנהג השם לטוב או לרע, והכל בחכמה. ומי שהוא נוהג בחכמה יודע זה וכמו שאמרנו:
1