גן נעול, בית שני ז׳:ו׳Gan Naul, House II 7:6
א׳(קהלת ב, כא) "כי יש אדם שעמלו בְּחָכְמָה ובדעת ובכשרון, ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו. גם זה הבל ורעה רבה". פירוש, אחר שהזכיר שכל הנעשה תחת השמש הבל, ושדרך החכמה אור, והסּכלות חשך, אמר (ב, יז) "ושנאתי אני את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח". כלומר שנאתי הכסילים הדבקים בהבלי העולם. כי רע עלי המעשה שעושים, כי יודע אני שאין יתרון להם בכל עמלם. ואמר עוד (ב, יח) "ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש". כלומר גם מה שעמלתי בבנינים ובנטיעות ובקבוצת הסגולות והחפצים, שספר מהן למעלה. ואע"פי שלבי נוהג בחכמה, וגם לבי שמח מכל עמלי, הנה צר לי מטעם אחר, והוא (ב, יח) "שאניחנו לאדם שיהיה אחרי". ואל תאמר מה לך לחוש על זה? יקחנו מי שיהיה אחרי לכתך אל המנוחה לֵאור באור החיים. לא כן, כי דואג אנכי שיירשנו איש סכל. ועל זה אמר (ב, יט) "ומי יודע החכם יהיה או סכל? וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש, גם זה הבל". כלומר אם יירשני סכל יגעתי להבל. וכמו שבארנו בחדר ג'. ואמר (ב, כ) "וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש". כלומר הייתי סבה במחשבה זו ליאש את לבי ולמאס בכל עמלי שעמלתי תחת השמש. ואמר (ב, כא) "כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו". כלומר זו רעה רבה, שיעזוב החכם, שעמל תחת השמש ונהג בחכמה בדעת ובכשרון, את עמלו חלק לאדם שלא עמל בו. וזה שעמל אין לו יתרון בעמלו. ורק היו כל ימיו כעס ומכאוב. כמו שאמר (ב, כב-כג) "כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו, שהוא עמל תחת השמש. כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו וגו' גם זה הבל הוא". כלומר אם יעמול החכם תחת השמש ואין לבו שמח בעמלו, הרי זה הבל. לפי שאין לו יתרון בעמלו, ואיש אחר יירשנו. וראב"ע ז"ל פירוש "שעמלו בחכמה. שעמל בדברי העולם ברוב חכמתו, והשיג אל תאות לבו שרדף אחריה". ע"כ. וכבר אמרנו שאין הנחת שם "חכמה", רק על חכמת ההנהגה הישרה. ויותר תימה לפרש "בחכמה ובדעת וכשרון" על השגת תאות הלב בדברי העולם. והאמת כמו שפירשנו, וכל הענין מוכיח עליו:
1