גן נעול, בית שני ט׳:ט״זGan Naul, House II 9:16
א׳(משלי כד, ג-ד) "בְּחָכְמָה יבנה בית ובתבונה יתכונן. ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים". פירוש "בחכמה", בדרכי החכמה צדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. ולפי פשוטו של מקרא יאמר שבזכות ההנהגה בחכמה יִבָּנֶה בית האדם. וכדרך (תהלים קכז, א) "אם יי' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו". כי בעבור החכמה השגחת שם ב"ה דבקה באדם ויעש לו בית. ואם אין השגחת ה' ב"ה על האדם תהיה עמלו לשוא. הוא יבנה, וה' יהרוס. בית יבנה ולא יחנכנו, כי בחכמה יבנה בית. בעבור החכמה שהוא נוהג בה יעזרהו השם ב"ה לבנות הבית, ובעבור התבונה שהיא מעלה נוספת על החכמה וכמו שיתבאר בספר "מעין גנים", יתכונן הבית. ובעבור הדעת, הנפלאה יותר מן התבונה, ימלאו חדרי הבית הון ועושר. ועל הנלוז מן החכמה נאמר (ירמיה כב, יג) "הוי בונה ביתו בלא צדק, ועליותיו בלא משפט". (שם כב, טו) "התמלוך? כי אתה מתחרה בארז" וגו'. ועל דרך המשל הטוב, מלת "בית" על בית הנפש. וכדרך (משלי יד, א) "חכמות נשים בנתה ביתה". וכדרך (ט, א) "חכמות בנתה ביתה" המבוארים למעלה. והודיע כי אי אפשר שתהיה הנפש מתוקנת ודומה לבית בָּנוּי זולתי על ידי החכמה. שבהיות הנפש בעלת החכמה תתקן כל כחותיה שתפעלנה בחכמה. ומלת "יתכונן" על התכונה הנפלאה הנעשה בבית מלבד הבנין עצמו. כאילו תאמר יסוד הבית וקירותיו עליותיו וגגו יבנו בחכמה. ודומה לזה כחות הנפש שמסתעפים מהן המנהגים; באיזו ישתמש ובאיזו לא ישתמש, הכל כפי החכמה. ואולם מדת החדרים ויופין וסדריהן, הכל בתבונה. וכן סדרי ההנהגה לאדם ותפארת מעשיו וחסדו והפלגת טובו הכל בתבונתו. ותמצא מליצת "כונן" תמיד על התבונה. ומליצת "תבונה" תמיד אצל מעשה השמים. כמו (משלי ג, יט) "יי' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה". וכן (ירמיה י, יב) "ובתבונתו נטה שמים". (תהלים קלו, ה) "לעושה השמים בתבונה". וכן נזכר על יופי מקדש השם ב"ה כמו (שמות טו, יז) "מקדש אדני כוננו ידיך". ואין פה המקום לדבר עליו. ואולם ב"דעת", שאם הנפש בעלת דעת אלהים שהיא הסגולה היותר עליונה, הנה על ידה חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים. כמו (מל"א ו, ז) "והבית בהבנותו" כפי החכמה, והתכונן כפי התבונה. אז צריך שימלאו חדריו כלים יקרים לתשמיש בעל הבית, מטות ושלחנות כסאות ומנורות, וכלי כסף וכלי זהב וכיוצא. כן הנפש העשויה והמתוקנת כשתזכה ל"דעת אלהים" אז תמלאנה חדרי הנפש כל הון יקר ונעים; ידיעות הסודות הנפלאות הנפלאות והעמוקות, ולא יערכם זהב ורב ופנינים. ומלת "יקר" כמו (משלי ג, טו) "יקרה הוא מפנינים". ומלת "נעים" כמו (משלי ג, י"ז) "דרכיה דרכי נעם". ומלת "הון" כמו (שם ח, יח) "אתי הון עתק וצדקה".
1
ב׳ומה נכבדה המליצה הכתובה בתורה אצל המילדות העבריות! (שמות א, כא) "ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים". התבונן בה עתה! הודיע כי הנשים הטובות הללו זכו בצדקתם לעזר האלוהי, ויזכה האדם אליו ביראתו ובצדקתו. כי היראה יסוד החכמה, וכדברי הכלל הכ"ה. ואם האדם ירא את ה' ומתאמץ ללכת בדרך הטוב, יִלָוֶה אליו העזר האלוהי ממרומים, וכדברי הכלל הכ"ז. ומלת "ויעש" על התקון והתכונה כמו (בראשית א, ז) "ויעש אלהים את הרקיע". וכן הונחה התיבה הזאת על תקון הנפש בהיותה מתוקנת כפי החכמה כמו (יחזקאל לו, כז) "ועשיתי את אשר בחקי תלכו", וכמו שבארנו ברחבה בבית הראשון (חדר ה' חלון ט'). ומלת "בתים" על הנפשות הבנויות בחכמה כמו (משלי ט, א) "חכמות בנתה ביתה". (שם יד, א) "חכמות נשים בנתה ביתה", ומבואר למעלה. ועל זה אמר שכאשר יָראו המילדות את האלהים והלכו בדרך טוב, ברכם אלהים ועשה להם בתים. ונלוה אליהם העזר העליון. ולפי שהיתה נפשותם מלאת כבוד ועוז, היו מוכנות להוציא מחלציהם שָׂרֵי קדש וְשָׂרֵי אלהים. ומה יפו עתה דברי רבותינו ז"ל שאמרו (סוטה יא, ב) "'ויעש להם בתים', בתי כהנה ובתי לויה ומלכות"! כי בהיותם בעלי הנפשות הזכות יצאו מהן (ישעיה סא, ט) "זרע ברך יי'" משה ואהרן. כדרך (ירמיה ב, כא) "ואנכי נטעתיך שורק, כולה זרע אמת". וכענין (סנהדרין קז, א) "ראויה היתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית". וממנה יצא שלמה ידיד ה'. והבן:
2