גן נעול, בית שלישי י׳:י״בGan Naul, House III 10:12
א׳"כי עלי חשבו מחשבות, נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים, ושמו לא יזכר עוד" (ירמיה יא, יט). פירוש. ירמיה צועק על אנשי ענתות שהם חושבים עליו מחשבות רעות, לא בדעת ולא בהשכל ולא בעצה, אלא ברשעת לבבם להכריתו מן העולם. ושואל, מה היא מחשבתם? והוא "נשחיתה עץ בלחמו". ותרגם המתרגם "נִרְמֵי סמא דמותא במיכליה". ומלת "נשחיתה" קשה לפי זה, שהיה לו לומר "נָשִׂימָה" או "נשליכה". גם שיהיה מלת "עץ" על סם ממית לא מצינו לו חבר במקרא. ורד"ק ז"ל פירש כדעת המתרגם ז"ל והוסיף שֶׁ"מִלַת "נשחיתה" במקום "נשִׂימה", כי התשומה הזאת היתה השחתה" ע"כ. ודבריו רחוקים. ואמר עוד "עץ פירושו עץ מות, כלומר עץ שהוא סם המות, וכן 'ויורהו יי' עץ' (שמות טו, כה) אמרו שהוא עץ מר. והיה נס בתוך נס" ע"כ. וגם זה רחוק, כי לא אמרו ז"ל שהיה עץ מות, אלא עץ פרי והפך המר למתוק, וזה נכון. אבל סם המות בלשון עברי "מות", כמו "ויאמרו מות בסיר" (מל"ב ד, מ). ופירוש הכתוב לדעתי כך הוא. אנשי ענתות היו מבקשים להרוג את ירמיה בעבור דברו בשם ה', ודבר באזניהם מוסר ותוכחה דעה והשכל. וכן נאמר בפירוש "לכן כה אמר יי' על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יי' ולא תמות בידינו" (יא, כא). למדנו שבעבור נבואתו בקשו להרגו, וזה עון פלילי מאד, ושילום רעה תחת טובה, כי הוא מבקש להחיות נפשם באור החיים על ידי שישמעו לתוכחותיו בחכמה ובדעת. והם מבקשים להמית נפשו בעבור זה? למה הדבר דומה? לאילן עושה פירות טובים, ובא בן בליעל והשחית האילן, ושאלוהו מדוע עשית כן? וענה בעבור שמצמיח פירות. כמו כן אנשי ענתות האומרים שהם מבקשים להשחית נפש הנביא בעבור שהוא מטיב להם, דהרי חכמתו להחיות נפשם. וזהו המשל שהביא הנביא באמרו "נשחיתה עץ בלחמו", כלומר אנשי ענתות חושבים להשחית עץ בעבור שנותן לחם, ואות בי"ת "בלחמו" בי"ת הסיבה וכדומה לו רבים במקרא. כמו "באהבתו אותה" (בראשית כט, כ), בסיבת אהבתו. והמשל נכבד מאד. כי החכמה נמשלת ללחם, כמו שבארנו בבית הראשון (חדר חמישי חלון ו)1וכן שם בתחילת הספר, הכוונה החמשית, והכוונה העשירית. ומלת "לחם, כולל כל מאכל, כמו "בלשאצר מלכא עבד לחם רב" (דניאל ה, א), ונופל גם על פירות האילן. והנה אין תועבה יותר גדולה מזאת, וכמו שאמר במקום אחר "הישולם רעה תחת טובה" (ירמיה יח, כ). ולכן התמרמר הנביא מאד עליהם והודיע בפסוק זה כי לולי שהשם גלה לו סודם שהם מבקשים להרגו בעבור נבואתו, לא היה פשע כזה עולה על לבו כלל. כי איך יחשוב שישחיתו עץ בעבור לחמו? ומטעם זה נזכר לשון "מחשבה", כי לא היה ענינם בדעת והשכל [שיתכן] על הסכמתם לשון "עצה". גם לפי דעת המתרגם ז"ל שבחרו להמיתו בסם המות, לא יתכן על זה לשון "עצה". כי הכונה להודיענו שהם מבקשים להמיתו יהיה איך שיהיה, ולא נזכר בפסוק זה מחשבות "רעות", כי אין צורך להזכירו, בעבור שפרט מה שחשבו, והבן.
1
ב׳"לכו ונחשבה על ירמיה מחשבות" (ירמיה יח, יח). פירוש. ירמיה צועק על רשעים דורש רעתו, שהם חושבים עליו מחשבות רעות לא בדעת ובהשכל ובעצה. אבל מסכימים להרגו בתוקף יצר רשעתם ובאֵין פחד אלהים לנגד עיניהם לשקול הדבר בפלס דעתם. רגילים הם במחשבות רעות ואינן טורחים במחשבותיהם רק למצוא [אופנים] יצליחו ברשעתם; ובחרו להם להכותו בלשונם הרע, כמו שנאמר "לכו ונכהו בלשון" (יח, יח), כלומר שיעלילו עליו בלשונם אל המלך, והמלך ימיתהו. וצעק הנביא "הישולם תחת טובה רעה? וגו' זכור, עָמְדִי לפניך לדבר עליהם טובה, להשיב חמתך מהם" (יח, כ). פירוש מה גדלה חטאתם שבחרו ברעה שהם עושים. כי אני בלשוני הצלתים ואשא עליהם תפלה להשיב חמתך, והם מבקשים להמיתני בלשון. וזה הפירוש נכון. לא כדברי רד"ק ז"ל שאמר שהכתוב רומז על סם המות שרצו להשקותו. והנה למעלה דבר על הטעם למה בקשו להמיתו שהוא בעבור נבואתו, וכנגדו אמרו "נשחיתה עץ בלחמו". ובכתוב הזה מדבר על מין אחר של רעה שבחרו להמיתו בה, והוא בלשון הרע. והמליצות מתאימות מכל צד. ונכון שנזכר בזה לשון "מחשבה".
2