גן נעול, בית שלישי י׳:ד׳Gan Naul, House III 10:4
א׳"כי נטו עליך רעה, חשבו מזמה בל יוכלו" (תהלים כא, יב). פירוש. המשורר מדבר על כת הרשעים הגדולים, אויבי ה' ומשנאיו, כמו שאמר "תמצא ידך לכל אויביך, ימינך תמצא שונאיך. תשיתמו כתנור אש וגו' פִּרְיָמוֹ מארץ תְּאַבֵּד וזרעם מבני אדם" (תהלים כא, ט-יא). הודיע כי ימחה שמם מתחת השמים, ואמר הטעם "כי נטו עליך רעה" (כא, יב), כדרך "ממך יצא חושב על יי' רעה" (נחום א, יא), כביכול שבא לעשות רעה. וכבר בארנוהו למעלה, כמו עמלק וסנחריב והדומים להם מִכַּת החכמים-בעיניהם והרשעים בלבותם. וחלילה חלילה לחשוב שיוכל ילוד אשה להתקומם נגד השם ב"ה, ומי יתייצב נגדו? לכן פירש כי נטית הרעה שהזכיר איננה בפועל חלילה, אבל כפי מחשבתם. ועל זה אומר "חשבו מזמה בל יוכלו" (תהלים כא, יב), כלומר הם חשבו מזמה רעה, והסכימו בציור מחשבת לבם הרע לנטות על ה' רעה, אשר באמת לא יוכלו, כי מה יוכל האדם לעשות? ו"כל הגוים כאין נגדו" (ישעיה מ, יז). ואולם יחול העונש העצום על הרשעים האלו בעבור מזימתם הרעה, כי הם הסכימו הסכמה גמורה במחשבתם לעשות רעה. ולפי שאין פחד אלהים לנגד עיניהם ולא עלה על לבם מחשבת ציור טוב, על כן תאר הסכמתם בלשון "מחשבה". והנה קדמונינו ז"ל (גיטין נו ע"ב) דרשו זה גם על טיטוס הרשע שאמרו "וכסבור הרג את עצמו", והנה לפי מגמתו הרעה נטה רעה. ובאמת לא עשה כלום, והבן. והנה מזכיר בכולם לשון "מחשבה" בבנין הקל, בעבור היות המחשבות האלו מחשבות טבעיות בלב הרשעים הגמורים שהציורים הרעים מושלים בם בתוך [רשעותם], תוצאות מחשבות כאלה בטבע. ונהפוך מהם הצדיקים שיש בקרבם ציורי יראת ה' וחכמה והן תוצאות מחשבות טובות וישרות. וכדרך הכלל שיסדנו על זה.
1
ב׳"הוות תחשוב לשונך, כתער מלוטש עושה רמיה" (תהלים נב, ד). פירוש. אתה, דואג, כל מחשבותיך הם מחשבות הוות, כי בלבך מושלים ציורי הרשעה, ומהם תצמחנה מחשבותיך, ועל פי המחשבות האלו אתה מסכים לעשות. כי לולי שאתה הולך אחר מחשבות לבבך לא היית מלשין על כהני ה' ולא הרגתם. כי ידעת כי לא במרד ולא במעל נתן לו אחימלך. ולכן לא בעצת השכל הסכמת להלשין עליהם, אלא מתוך רֶשַׁע מרמה ושקר. ועל זה אמר "אהבת רע מטוב, שקר מִדַּבֵּר צדק סלה. אהבת כל דברי בלע, לשון מרמה" (תהלים נב, ה-ו). כלומר בלבך מושל הציור הרע להשחית ולהרשיע, ואתה אוהב ציור זה, לא ציור טוב. גם אהבתָּ ציור השקר המושל בלבך, לא ציור הצדק. ואתה אוהב בלע ומרמה, ועל פי מחשבת הרע והשקר עשית מה שעשית, לא בעצת השכל. ולא תוכל להתנצל כי טעית במשפט לבבך כשחקרת על הדבר למצוא מה תעשה. ואין רשע גדול מזה. וכדרך "רשע כגובה אפו בל ידרוש" (תהלים י, ד) בארנוהו למעלה. ולכן אמר "גם אֵל יתצך לנצח" (תהלים נב, ז). ויאמר ראב"ע ז"ל (פסוק ד) "הוות. אמר על הלשון 'תחשוב' בעבור כי הלשון כמו מליץ, ועל ידו תֵּרָאֶה המחשבה. וטעם 'הוות' דברים ההוים כפי מחשבותיך", עכ"ל. ולא ידעתי למה נדחק לומר כי "תחשוב" על הלשון. ואם בעבור שהיה קשה עליו מלת "עוֹשֶׂה" שהוא סימן הזכר, ומלת "לשון" נקבה, ולכן על "לשונך" אמר "תחשוב", ו"עושה רמיה" תאר לדואג. הנה לדעתי אין "עושה רמיה" תואר ל"לשון", אבל הוא תאר התער, ו"תער" זכר. וראיה, מלת "מלוטש".1ולא "מלוטשת" וכך הפירוש. אתה, דואג, חושב רעות, וכמו שבארנו. ועל פי מחשבותיך הסכמת לעשות מעשה להלשין על אחימלך וביתו. וכנגד זה אמר לשונך דומה לתער מלוטש אשר יגלח בו האדם. יעשה התער רמיה. ובמקום שיחתוך השער לבד, יחתוך גם הבשר עמו. והוא משל [מבוקש]2כלומר משל נמרץ לענין דואג. שֶׁדִּבֶר טוב על לב המלך שאול, כמרחם עליו להסיר דאבון לבו, ובדבריו אלה השחית בית אחימלך. ואל תתמה על מלת "רמיה" שיהיה תאר לתער, כי דוגמתו "נהפכו כקשת רמיה" (תהלים עח, נז). כי מלת "רמיה" נופלת גם על דבר שאין בו רוח חיים. ופירוש זה מתוקן. עתה ראיתי לרש"י ז"ל "עושה רמיה, חותך הבשר עם השֵׂעָר", ע"כ. ויפה פירש ותבין דבריו ממה שדברנו.
2