גן נעול, בית שלישי י׳:ג׳Gan Naul, House III 10:3
א׳"אשר יחשבו רעות בלב, כל יום יגורו מלחמות" (תהלים קמ, ג). פירוש. שמרני מן האנשים הרשעים החושבים רעות בלב, ומסכימים לעשות מזמה אשר חשבו, כי הם בעלי הציורים הרעים החזקים ואין בהם ממשלת שום ציור טוב. ולכן כל מחשבותם רק רע ולא יצטרכו לעצה מה יעשו. וכנגד המעשה הנמשך ממחשבתם אמר "כל היום יגורו מלחמות. שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה" (קמ, ג-ד). ויש שתי כתי רשעים גמורים. האחד [הקונה] חכמה ומוסר, והוא ג"כ בעל הציורים הרעים להשחית ולהרשיע, והוא הרשע.1רבינו כתב לעיל (חדר ששי חלון י"ג) שאם לפעמים באה לאדם מחשבת רע, ואפילו יחטא ב' וג' פעמים, אין זה מגדיר אותו "רשע" כי "אדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא". אבל כאן מדובר במי שקבועות בלבו מחשבות רעות ואינו נלחם נגדן. והשני הוא איש חמס והוא העושה מעשים שהן ג"כ נגד שקול דעת עצמו, וכופף בחזקה ציורי דעתו, כמו "אל תקנא באיש חמס" (משלי ג, לא) שבארנוהו בבית השני (חדר עשירי, חלון יז), וכמו "עוצה עיניו לחשוב תהפוכות" (משלי טז, ל) המבואר למעלה. וזה רע יותר, כי הרשע לא ירשיע רק כפי טבע ציוריו הרעים. וכנגדן החל "חלצני יי' מאדם רע, מאיש חמסים תנצרני" (תהלים קמ, ב). תאר הרשע "אדם רע" בעבור שעושה כפי ציוריו הרעים ואין פחד אלהים לנגד עיניו, כדרך "יְרָא את יי' וסור מרע" (משלי ג, ז) שבארנוהו בבית השני (חדר עשירי חלון ה). והשני תאר "איש חמסים". והנה הזכיר עליהן לשון "מחשבה" בעבור שהם עושים מעשיהם כפי הסכמת יצרם הרע בלי פחד ובלי עצה, וכדרך "רשע כגובה אפו בלי ידרוש" המבואר למעלה, והבן.
1
ב׳"שמרני יי' מידי רשע, מאיש חמסים תנצרני, אשר חשבו לדחות פעמי" (תהלים קמ, ה). פסוק זה נכתב באותו המזמור. והרשע שהזכיר הוא איש רע הנכתב למעלה. והודיע שאיננו ההולך אחר יצרו ולבו מאמין בה' ובתורתו, כמו "תועבת יי' מחשבות רע, וטהורים אמרי נועם" (משלי טו, כו) המבואר למעלה (חדר ט חלון יב). אבל מדבר על הרשע, שהוא רע והולך אחר מחשבותיו הרעות, וכפי עצת לבו יכין לעשות כן כמו "אשר לא הלך בעצת רשעים" (תהלים א, א) המבואר במקומו. ובקש שישמרהו וינצרהו מהסכמת הרשע ואנשי החמס החושבים לדחות פעמיו, בלי פחד אלהים ועצת הלב. ודומה לפסוק "אשר חשבו רעות בלב" (תהלים קמ, ג) המבואר בחלון זה. והנה ההיפך מן הרשע הוא הצדיק, כדרך "מְאֵרַת יי' בבית רשע, ונוה צדיקים יברך" (משלי ג, לג) שבארנו בבית השני (חדר עשירי, חלון יח). וההיפך מאיש חמס הוא הישר, כי איש החמס כובש בחזקה ציורי הדעת והשכל המתגלים בטבע בלבו. והישר הוא המתאמץ להתבונן ביראת ה' ולהשכיל שכל טוב באמתת השם, כדרך "ולישרי לב שמחה" (תהלים צז, יא). ונאמר "ואת ישרים סודו" (משלי ג, לב). כי השם יאר פניו אל הישרים [לפרש להם] וילמדם דעה והשכל. והוא העזר האלוהי שדברנו עליו בבית הראשון (חדר ה חלון ג). ולכן חתם דבריו "אך צדיקים יודו לשמך, ישבו ישרים את פניך" (תהלים קמ, יד). "צדיקים" נגד "מידי רשע", ו"ישרים" נגד "איש חמסים". ואצל "ישרים" הזכיר מלת "פניך", והמשכיל יבין.
2