גן נעול, בית שלישי י׳:ב׳Gan Naul, House III 10:2
א׳"בגאות רשע ידלק עני, יתפשו במזִמוֹת זו חשבו" (תהלים י, ב). פירוש. הרשע בגאותו ובגבה אפו ירדוף העני הצדיק. ולדעת ראב"ע ז"ל "טעם יתפשו הרשע שהוא הפקיד וחביריו עמו" ע"כ, כלומר יתפשו באותן המזימות אשר חשבו לתפוש העני בהן. ולדעת רש"י ז"ל טעם "יתפשו. נתפשים הם העניים במזימות שהרשעים חושבים עליהם". ע"כ. ולשני הפירושים נאמר כי אין הרשע שוקל בדעתו אם נכון לעשות כן. כי איננו חושב פן יראֶה ה' ורע בעיניו. גם אין בו מחשבת חנינה ורחמים עד שיצטרך לְהִוָעֵץ מה יעשה, אם ירדוף העני או לא. אבל הוא הסכים לרודפו במחשבת ציור הרשעה, כי היא חזקה בנפשו, ואין מחשבה הפוכה ממנה בנפשו. וציור הרשעה שבלבו יחשוב מחשבות אם לרודפו על דרך זה או להכאיבו על דרך אחר. ובין כך כל מחשבות לבו רק רע צומחות כולם משרש ציור הרשעה. ודוד עצמו באר כן בשירו. ואמר "כי הלל רשע על תאות נפשו" (י, ג), כלומר הרשע יהלל בהשיגו תאות נפשו ומזמתו אשר חשב. וזה אות כי דרכו נכון בעיניו, ואין בקרבו מחשבה צומחת מציור אחר הפוך מן הרשעה. כי אם היה נבוך בין מחשבות סותרות זו את זו לא היה מתהלל במעשהו. והיה דואג פן יקרנו רע, כדרך העושים על פי עצת נפשם שהם דואגים פן תהיה עצתם מכשלה להם, ובעבור שהם יודעים כי יש דרכים רבים בדבר ההוא ואין העצה בגבורת מופתי הדעת כמו שהודענו (חדר א חלון ו). ואין כן זה הרשע החושב רֶשע ופשע, שהוא בוטח במעשהו ויהלל בו. וזה אות שאין בו מחשבת פחד אלהים ויראתו. כי לפי מחשבתו אין ה' רואה, ועל זה אמר "רשע כגובה אפו בל ידרוש, אין אלהים כל מזִמוֹתיו" (י, ד). לפי דעתי כך הפירוש. מרוב גבה לבו והשענו על דעתו לא ידרוש ולא יחקור בלבו אם נכון לעשות כן או לא. ואינו מבקש עצה כי אין אלהים בכל מזִמוֹתיו, או כל מזִמוֹתיו אומרים אין אלהים. ולפי שאין בו פחד אלהים ואמונת הלב אומר "מי אדון לי?", ועושה כפי מגמת מחשבתו הרעה, כי אין מחשבה מנגדת אליה. הנה מבואר כי הוא מדבר מן העושה רשעה כפי מעלות מחשבותיו הצומחות מציור הרשעה שבלב מבלי דרישה וחקירה ועצת הלב, והבן. ומלת "מזמה" יתבאר בעז"ה בספר "באר מים חיים".
1