גן נעול, בית שלישי י׳:ח׳Gan Naul, House III 10:8
א׳"ותאמר אם על המלך טוב, ואם מצאתי חן לפניו, וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו. יִכָּתֵב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך" (אסתר ח, ה). פירוש. הודיעה אסתר תוכן בקשתה ואמרה "אם על המלך טוב" שבחכמתו יחפוץ לעשות כן. גם "מצאתי חן בעיניו" שאני אשה משכלת חן ושכל טוב, והדבר שאני מבקשת "כשר" בעיני המלך שימצאנו ישר ונכון, ואני "טובה בעיניו" שבחכמה אני שואלת לא מפני שנאה ורשעה. איעצך לכתוב ספרים חדשים, וְיִכָּתֵב בהם להשיב אותם הספרים הראשונים מידי מקבליהם, והם הספרים שכתב המן וגזר לאבד את היהודים. לפי שהוא בן המדתא האגגי, ובשנאתו כתב כדברים האלה ושקר ענה בם. כי אם תכתוב ספרים אחרים ותעזוב הראשונים בידי העמים, אעפ"י שהאחרונים יבטלו, הראשונים לא ימלט עַמִי מהיות לחרפה ולשנינה בעיני העמים, מטעם שבארנו. אבל אם תגזור בספרים האחרונים שישיבו הספרים הראשונים לידי שלוחי המלך לפי שהם ספרי-פלסתר ודברי שקר ואין כבוד המלך להניחם, אז יאמינו כל יושבי תבל כי המן כתב כן מדעתו ובשנאה ובשקר. ואמרה אסתר "כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עַמִי, ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי" (ח, ו). בארה שתי הדברים. אם תניח הספרים הראשונים ולא תכתוב טוב על היהודים, אעפ"י שֶׁתִּבָּטֵל גזרת השמד והאבדון הכולל, לא ימלטו עַמִי מצרות רעות רבות. ואיככה אוכל וראיתי "ברעה אשר ימצא את עמי". ואין צריך לומר כי אם לא תכתוב לבטל הגזרה, "איככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי". וכאשר הבין המלך כונת אסתר השיב: "הנה בית המן נתתי לאסתר, ואותו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים. ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך" (ח, ז). כלומר אני עשיתי מה שיכלתי לעשות כי בית המן נתתי לאסתר. גם צויתי לתלות את המן וכן עשו, והכל לפרסם כי לא טוב עשה ששלח ידו ביהודים. ואולם מה שאתם דואגים להעביר השנאה מלב העמים ולבטל הגזרה מכל וכל, מה אוכל לעשות? אם יש בידכם לרפאות המחלה הזאת, עֲשׂוּ כטוב בעיניכם, והרשות נתונה לכם לכתוב בשמי מה שתרצו לטוב על היהודים לבטל הגזרה, גם לגדל שמם בעיני העמים. כי אחשורוש היה דואג מן הספרים הראשונים, ואבדה עצתו במה יתקן את אשר עִוֵת. ולכן סמך על חכמות מרדכי ואסתר ובקש מהם שיכתבו הם כטוב בעיניהם. וכן עשו.
1
ב׳ומצאתי לראב"ע ז"ל בפסוק זה1אסתר ח, ח שכתב "יש לשאול למה כתב מרדכי להרוג שונאי היהודים, ורב לו ולהם שימלטו. דע כי חכם גדול היה. והנה אחשורוש אמר לו 'עֲשֵׂה כל מה שתוכל כדי למלט עַמך. כי הספרים הראשונים שכתב המן נכתבו בשמי ונחתמו בטבעתי, לא אוכל להשיבם'. כי כן דתי מדי ופרס. והעד בדברי דניאל שלא היה יכול דריוש להצילו. והנה הוצרך מרדכי לכתוב כן 'דְעוּ, שהמלך צוה להמן שהיה משנה למלך שיכתוב כתב בשם המלך. ונתן לו המלך טבעתו לחתום בה שיהרגו היהודים את אויביהם בשלשה עשר לחדש אדר. והנה המן הפך הדבר, שיהרגו [את] היהודים ביום הנזכר.2קל מאד להבין מעשה ההיפוך. אם כותבים משפט: "יהודים יהרגו אויביהם", ובלי מלת היחס "את". האם מלת "יהודים" היא הנושא (הם יבצעו באחרים) או הנשוא (יבוצע בהם). כלומר אפשר להטעים את המשפט "יהודים, יהרגו אותם אויביהם". כך היפך הדבר המן בלשון עם ועם. וכאשר ידע המלך מחשבתו הרעה תלהו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים, היפך רצון המלך'. וזה פירוש 'ובבואה לפני המלך' כאשר אפרש. והנה העד הנאמן, שנתלה המן וצוה המלך להכתב ספרים אחרים ונחתמו בטבעתו כרצונו הראשון, וזהו 'ונהפוך הוא', ע"כ.3עד כאן לשון ר"א אבן עזרא ודברי טעם הם, השוים כדברינו. גם כתבו מרדכי ואסתר דברי כבוד וגדלות ואין בזה ספק. וכל זה להעביר רעת המן האגגי מלב העם. וראיה, "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" (אסתר ח, יז). ועוד כתוב "וכל שרי המדינות וגו' מנשאים את היהודים" (ט, ג). ובהיות הספרים הראשונים ספרי פלסתר ושקר אין ספק כי לקחום הרצים והשיבום אל מרדכי שהוא משנה למלך והורם המכשול. ולא ידעתי למה אמר רש"י ז"ל בפסוק "הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על העץ" (ח, ז). [זו לשונו:] "ומעתה הכל רואים שאני חפץ בכם, וכל מה שתאמרו יאמינו הכל שמאתי הוא. ולפיכך אין צריכין אתם להשיב הספרים, אלא כתבו ספרים אחרים כטוב בעיניכם", ע"כ. ואמר עוד "אין להשיב" (ח, ח) "אין נאה להשיבו ולעשות כתב המלך בזיוף", ע"כ. ולפי הסברא יותר מגונה למלך שיתחרט מן הקצה אל הקצה. ודברי ראב"ע ז"ל עיקר, ואין זה גנאי למלך אם משנהו פרש וכתב פלסתר נגד רצונו, וכשנודע לו תלה אותו שחיבר הספרים הראשונים, להסיר מכשול מעל ישראל כמו שבארנו, ונכון הכל.
2