גן נעול, בית שלישי י״א:ד׳Gan Naul, House III 11:4
א׳"כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי, נאם יי'" (ישעיה נה, ח). אמר ראב"ע זצ"ל "אתם חשבתם שאגמול לכם רע אעפ"י שתשובו אלי. על כן לא מחשבותי מחשבותיכם, כי במחשבותי להטיב לכם. וככה לא דרכיכם דרכי, כי דְרָכַי ישרים הם" ע"כ. וכבר רמזנו שמלת "דרך" נופל על ארח קבועה בחכמה, כמו שתאמר מדת החסד, מדת החנינה, מדת הרחמים וכיוצא. ומלת "מחשבה" נופל על פרטי הענינים המסתעפים מכל דרך ודרך, ומבואר בבית זה (חדר שני חלון א). והנה לפי פירוש הרב ז"ל יהיה ענין הכתוב מאמר אחד, שעל כן מחשבותי לא כמחשבותיכם, לפי שאין דרכיכם דרכי. ואני התבוננתי בפירוש הפסוק [יש] שני מאמרים, ועתה אפרש. הנביא מוכיח שתי כתות רעות, כת הרשעים וכת אנשי און, שכן אמר "יעזוב רשע דרכו, ואיש און מחשבותיו" (תהלים נה, ז). ומלת "רשע" נופל על בעל הציורים הרעים, ועל פיהן מסכים להרשיע. וציורים המושלים בלבו כולם הפוכים מציורי החכמה. וכבר רמזנו עליו (חדר י' חלונות ב-ג) בבית זה. ותאר "איש און" בדעות ובאמונות, בדברים שאין בהם מעשה, וגם על זה רמזנו למעלה. והנה יסוד רשעת ה"רשע" בעבור דרכיו הפנימיים. על דרך משל, שמושל בלבו מדת הגאוה, מדת הכעס, מדת האכזריות, מדת העזות וכיוצא באלו שמסתעפים מהן כל הרשעיות. אבל יסוד רוע "איש האון" איננו בנוי על הדרכים והציורים הפנימיים, כי הוא חושב מחשבות נגד שִׁקול הדעת שאין להם יסוד בנפש שיסמכו עליו, כי כל מחשבותיו ענינים שכליים ואם1ואעפ"כ הוא תועה מדרך השכל. וכבר הודיע סדר זה עצמו הנביא מלאכי (ב, יז), כי הזכיר ג"כ בספרו דברי אנשי און, וְסִפֵּר שאומרים "כל עושה רע טוב בעיני יי' ובהם הוא חפץ, או איה אלהי המשפט?". וְסִפֵּר עוד שאמרו "שוא עבוד אלהים, ומה בצע כי שמרנו משמרתו? וכי הלכנו קדורנית מפני יי' צבאות. ועתה אנחנו מאשרים זדים, גם נבנו עושה רשעה, גם בחנו אלהים וימלטו" (ג, יד-טו). ואלה הם דברי אנשי האון שבראותם רשעים יפרחו ויציצו כל פועלי און, וצדיקים ישיגו יגון ואנחה; יחשבו על ה' תועה וידברו סרה: "עולם של הפקר הוא, ואין יי' רואה". או שהוא משַׁנה מדרך לדרך חלילה, פעם אוהב צדיקים, פעם אוהב רשעים.2עד כאן דבורי אנשי און יתברך ויתרומם עילוי רב מזה, כי הוא ב"ה איננו בעל שנוי מרע לטוב, ומטוב לרע כדרך האדם שמחשבותיו משתנות בכל עת ובכל רגע. אבל שופט כל הארץ כל דרכיו משפט, הכל בארחות החכמה, והם קבועים לעד לעולם. ולא אאריך כי היטב בארנוהו בבית הראשון. והתשובה הזאת עצמה השיב הנביא על דבריהם ואמר "הנני שולח מלאכי וגו' וקרבתי עליכם למשפט" (מלאכי ג, א-ה), כלומר לא כמו שאתם סבורים שנשתנו דרכַי, אלא אני אני הוא, ומה שגזרתי עליו מראשית כן אעשה. ואמר בפירוש "כי אני יי' לא שניתי" (ג, ו), הודיע שאינו משתנה מרצון לרצון, ומה שאהב מקדם יאהב לעד, וכן מה ששנא מקדם ישנא לעולם. ויפה אמר רש"י ז"ל "אעפ"י שאני מאריך אפי, לא שינה דעתי עלי מבראשונה לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב" ע"כ. והודיע הנביא כי יבוא יום לה', ובו יראו בעיניהם שכר הצדיקים ופורענות הרשעים. והעריך על זה פרשה בפני עצמה, ואמר בה "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע" (ג, יח).
1
ב׳והנה דבר ה' אמת בפי כל נביאיו, כי הנביא ישעיה ע"ה באר פה ג"כ ענין זה, אלא שהוא בסגנון אחר, כי אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד3סנהדרין פט ע"א לעולם. כי אחר שהודיע ענין הטובות שישיגו ישראל באחרית הימים, וראה בנבואה כי יִמָצְאוּ בכל דור ודור אנשים רשעים בוזי חכמה ומוסר, ובעבור רוב פשעיהם הם מתיאשים מן הרחמים, והיאוש הזה גורם שאינן שבים בתשובה. והטעם שהן מתיאשים לפי שלבם מלא רע והוללות, ומושלים בו ציורי רֶשַׁע כמו השנאה והקנאה והאכזריות וכיוצא. ולכן לא יאמינו בטוב ה', ושדרכיו ית' רחמים וחסד וחנינה, ושהוא אֵל טוב וסלח, כי כדמות הציור המושל בלב כן יבין בזולתו. ורמזנו על זה בבית השני (חדר יא, חלון ב)4וכן הזכיר שם בחדר ב חלון ו' אצל האשה התקועית, ויתבאר יותר בבית הד' בעז"ה.5כאן הזכיר רבינו כי בדעתו עוד לכתוב בית רביעי, בספרו זה וכן ראה בנבואתו הכת השניה שהן אנשי און, והם החושבים נגד שקול הדעת בדעות ובאמונות. וכשיראו צרת הצדיקים ושַׁלְוַת הרשעים, יחשבו תועה שהוא ב"ה משתנה ממחשבה למחשבה וכמבואר. ולכן עָרַךְ תוכחתו נגד שתיהן, ל"רשע" אמר "יעזוב רשע דרכו" (ישעיה נה, ז), כלומר שיעשה תשובה, ויעזוב דרכו הרע ולא ירשיע עוד, כמו שאמרנו למעלה שיסוד רשעת הרשע בנוי על דרכיו הפנימיים המושלים בלבו. ול"איש האון" אמר "ואיש און מחשבותיו", כלומר שיעזוב מחשבותיו הנשחתות ויהיה איש אמונים. וכמו שאמרנו למעלה שאין רוע איש האון בנוי על דרכים פנימיים, אלא במחשבות הרוח לפי שכלו התועה. אחר כן אמר "וישוב אל יי' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח" (ישעיה נה, ז). וזה [נאמר] לשתי הכתות שיאמינו כי דרכי ה' טובים, ואם ישובו ירחם עליהם ויסלח להם. ובא בכתוב שלאחריו לפרש דבריו, והחל באחרון לאמר "כי לא מחשבותי מחשבותיכם", והוא נגד מחשבות "איש און" החושב כי השם ב"ה משתנה ממחשבה למחשבה ח"ו. אמר שאין הדבר כן כי לא אדם הוא להתנחם,6ע"פ שמואל א טו, כט כי מחשבות השם ב"ה בארחות החכמה קבועות לעד לעולם, והוא אוהב טוב ושונא רע גם עתה כמקדם. ונגד ה"רשע" אמר "ולא דרכיכם דרכי נאום יי'". כלומר איננו נוהג כמנהגי בני אדם שיצר לבו רק רע, נוקם ונוטר בעל חמה ואכזר. אבל דרכי ומדותי נשגבות עד להפליא ואני רחום וחנון ורב חסד כמו שנזכר בתורה ובספרי הנביאים. ועל כן הנני מצוך שתשוב אלי בתשובה ואז טוב לך.
2