גן נעול, בית שלישי ב׳:א׳Gan Naul, House III 2:1

א׳החדר השני ובו ששה עשר חלונות יבאר מה ענין "מחשבה" בנפש. הנחת לשון "מחשבה" על אופנים הרבה. הנחת לשון "מחשבה" אצל השם ב"ה. יבדיל בין "עצה" הסמוכה אצלו ית' ובין "מחשבה" הסמוך אצלו. הנחת "מחשבה" בבנין הקל והוראותיהן. הנחתן בנפעל על שלשה הוראות. אחת מהן יתכן אצל השם ב"ה. יונח בבנין הכבד על שתי אופנים. אופן אחר יתכן אצל השם ב"ה. אין תואר בלשון "מחשבה".
[ראה מקביל לכאן, נוסח ב חדר ב חלון א]
1
ב׳הכלל הראשון. כל "מחשבה" מוצאה מכח פנימי הנעוץ בנפש. וענין זה כך הוא, כבר בארנו בבית הראשון (חדר ג) כי נפש האדם כוללת כחות מעשה בראשית. והכחות בלי ספורות, מקצתן פועלות בגויה, ומקצתן פועלות במדות, ומקצתן אין כדמותן בכל הנפשות והן כח המדע, הבינה והשכל, וכח החכמה והנלוה עמהן. ואלו הכחות אם לא יצטיירו כולם, הן נחות שוקטות ומסתתרות בנפש. וזה ביד האדם לשבת דומם ולא יעלה על לבו דבר. ומיד שיצטייר כח מן הכחות בלב יוליד מחשבה. והמחשבות רבות ומתחלפות בלי מספר, כפי התחלפות הכחות וציוריהן. ויש מחשבות רבות בפעולות הַגְוִיָה, ורבות במדות, ורבות בחכמה ובבינה ודעת והשכל. ומלבד אלו יולידו החושים החיצונים מחשבות בלב, והם בכל המחשבות ההולכות בדרכי העולם ובכל למודיות ומלאכת-מעשה. וכבר בארנו (חדר ד) כי הכחות הפועלות בגויה מתעוררים בטבע הנפש ובהכרח; הרעבון והצמאון, השינה המשגל וכיוצא, ודרכי התעוררותן ג"כ בארנוהו. והם יולידו המחשבות. וכן בארנו כי רבים מן הכחות, הן כחות הפועלות בגויה, הן כחות הפועלות במדות, מתגלים ומצטיירים בכל הנפשות מבלי שיפעל האדם לגלותם ולציירם, כי יוצאים מן הכח אל הפועל בטבע ומאליהן. והנה כולם יולידו מחשבות. וכן אמרנו שגם הכחות שאין כדמותן בנפש שאר בעלי החיים יתעוררו מאליהן בעזרת אחד מן כחות הַגְוִיָה או אחד מכחות המדות, לפי שהן נפעלין מהן. והנה גם אלו יולידו מחשבות. וכן החושים הפועלים בהכרח יולידו מחשבות, כמו העין הרואה בית בנוי, צורה ידועה, תבנית ידועה, האזן השומעת קולות שונים, והחיך הטועם מטעמים שונים, והאף המריח ריחות שונים, והידים הממששים בדברים שונים, כולם יולידו מחשבות. על דרך משל כשהאדם שָׂבֵעַ אז כח הפועל הרעבון שוקט ונסתר בנפש וכמו איננו, ובעת ההיא לא יוליד הכח הזה מחשבה בלב. וכשיפעל הכח הזה וירעב, יצייר ענינו בלב ויוליד מחשבות רבות בעניני המאכלים והמשקים ואז ילך למלאות רעבונו וכל כיוצא בזה. וכן לענין השינה והמשגל וכיוצא, כשהאדם יושב בטח ואין צר הצורר אותו ולא אויב מבקש רעתו, שקטים כחות השנאה והנקמה בנפש, ולא יולידו מחשבות. וכשיקומו עליו מרעים שונאים ורודפים, יצטיירו השנאה והנקמה בלב, ויולידו מחשבות רבות בעניני השנאה והנקימה. וכשיוסיף לחשוב מחשבות איך ינצל מידי שונאיו, ובמה יוכל להן, תהיינה גם כחות השכל והבינה והדעת נפעלים מן הכחות האלו. ויחשוב מחשבות שכליות ויתבונן לדרכים שונים ולהמציא המצאות ותחבולות להצלת עצמו ולהשפלת רודפיו.
2
ג׳וכן כשהוא חכם בלמודיות או בכל מלאכת-מעשה, ויתעוררו ציורי חכמותיו בלבו לבנות בית או לעשות כל כלי מעשה, או לדעת מהלך כוכב מן הכוכבים או סבת [העגולות]1כלומר מהלך עיגול הסיבוב שלהם (אליפסה) או תבנית משולש מן המשולשים וכיוצא, יחשוב מחשבות שכליות והתבונות. וכן החכם בתורה ובמנהגים-ישרים ויצטיירו דברי חכמתו בלבו, יולידו מחשבת חכמה ומחשבת שכל ובינה. וכל אלו המחשבות הן בטבעי הנפשות, ונבדלים בבני אדם כפי הבדלי ציוריהן המושלים בנפש. ולכן מִטֶבַע החכם שהצטיירו בו ציורי החכמה לחשוב מחשבת חכמה, מִטֶבַע בעל הלמודיות ומלאכת-מעשה לחשוב מחשבות בכל מלאכה ובכל חכמה לימודית, וּמִטֶבַע הקנאי לחשוב מחשבת קנאה, וּמִטֶבַע השונא לחשוב מחשבת שנאה. וכן כל כיוצא בזה כפי מציאות כח מן הכחות בלב כן ימהר או יאחר להוליד מחשבות. וכבר בארנו בספר "יסוד עולם" הנחת לשון "רוח", וּלְמַה הונח תואר זה לנשמת האדם. ואמרנו לפי שהוא הכח הגדול הנטוע בנו המוליד הציורים הנטועים בנפש, ולולי הרוח היו כולם שוקטים נחים, והכח הזה יוליד כמה ענינם בלב האדם. כי הרוח מתלבש בכל הכחות ומעלה ממעמקיהם ומצייר עניניהם, ומרחיבם הרחבה גדולה. והן הן המחשבות שהן כחות האדם. כי כשיוליד הציור, מחשבה ירחיב ענינו ויתפשט על כל הכחות ונסב גבולו בגבול ההשכלות וההתבוננות שבלב. ויש חכמה עמוקה בענין זה כאשר בארנו שם וגם בבית הראשון. כי האדם כדמות עולם קטן, ובנין נפשו כדמות בנין העולם בכללו. ואתה רואה שהאור מתפשט באויר העולם, ובאמצעות האויר מצטיירים הצורות כולם לעיני האדם. ולולי שני אלה לא היתה צורה ניכרת. וכן בלב האדם מאיר אור הדעת והשכל והבינה ברוח השוכן בקרבו ומצטיירים בקרבו כל הצורות הפנימיות, והן גלויי הכחות בכללן. גם הצורות החיצוניות המצטיירים ברוח באמצעות החושים. אז יראו עיני הלב בכל הצורות ויבדילו בין צורה לצורה. וע"י כן יָחֵלוּ גם הם לפעול פעולותיהן, ישכילו ויבינו, ימציאו המצאות ותחבולות כמו שיתבארו כולם בעז"ה במקומותיהן. אבל ההארה הראשונה היא ברוח האדם. ומתראה בו בכמה גוונים וצורות מתחלפות, הן המחשבות. כי כל כח וכח יוליד מחשבות רבות. וכן לענין הכחות השכליות והטבעיות כולם יצטיירו במחשבת הרוח, והיא תחלת ההתפשטות עניניהן וציוריהן. ולא נאריך יותר בענין זה כי הדרוש עמוק וראוי לדבר בו בקצרה וראשי פרקים. והמבין מדעתו יבין האמת. הנה בארנו על מה הנחת לשון "מחשבה", שהיא טרם ההשכלה וההבנה ועשות ההמצאות והתחבולות.
3