גן נעול, בית שלישי ב׳:ט״זGan Naul, House III 2:16
א׳הכלל הט"ז. בשורש "חשב" לא שָׂם בעל הלשון שם התואר כמו שֶׁשָׂם בשרש "יעץ" כי התואר "יועץ" כמבואר למעלה, אבל בענין המחשבה אין שם תאר במציאות כלל. והטעם נקל למשכיל לדעתו, כי כל התוארים הם מונחים על כח פנימי כשיהיה עצום כפי השיעור הנכון הראוי לתאר מן התוארים, שיהיה משקלו גדול בנפש מתחלת אצילות הנפש ההיא. ושיצטייר בשיעור ידוע בלב מן הכח אל הפועל, כמו שבארנו בבית הראשון. ובהן נבדלים בני אדם ולכן על מקצתן יונח התאר, ועל מקצתן לא יונח. ועל כן תאר "יועץ" הונח על מקצת בני אדם שכח-העצה גדולה בנפשו, גם בחרו בו בני אדם לעשות על פיו בעבור שציורי נפשו מתוכנות וטובות כראוי לאותן הדברים שהן שואלין ממנו, כמבואר למעלה (חלון א). ויפה יתואר בעל כח-העצה הנותן עצות כפי משפט לבו לאחרים בתאר "יועץ", בעבור היותו נבדל בענינו מזולתו שאין בכחו להסכים הסכמות החלטיות, המתהפך תמיד במחשבותיו. אבל המחשבות הן בנפש כל בני אדם, וכולם חושבי מחשבות בטבע. ואין הבדל ביניהן רק באופני המחשבות שהן ממינים רבים כפי הבדל הציורים שבלבבות, כמבואר למעלה. שמִטֶבַע החכמה שהצטיירו בו ציורי החכמה לחשוב מחשבת חכמה, ומִטֶבַע בעל הלימודיות לחשוב מחשבות בשאר החכמות ובכל מלאכת מעשה. והאיש הטוב יחשוב מחשבות טובות, והאיש הרע יחשוב מחשבות רעות, ואיש און מחשבות און. בין כך ובין כך כולם חושבי מחשבות, הן מחשבות פנימיות שאינן נתלין במעשה, הן מחשבות שמסתעפים מהן המעשים. ולפי שאין הבדל בזה בין בני אדם לא יתכן להניח על אחד תאר "חושב", ולומר פלוני חושב מחשבות, ולא תמצא כן בכל ספרי הקודש. והוא דומה בזה לשרשים "אכל הלך עמד" שלא נמצא בהן שמות התאר בעבור שכל בני אדם אוכלים, כולם הולכים, וכולם עומדים. וכן חשב שכולם חושבים, ולא נכתב על איש שהוא "חושב מחשבות" זולתי בהיותו נסמך אל ענין המורה באיזו דבר הוא חושב מחשבות. על דרך משל פלוני חושב מחשבות במלאכה זו, ויורה כי הוא בעל ציורי המלאכה הזאת וחושב מחשבות כפי ציורים היקרים, להבדילו מאיש אחר שאין בו ציורי המלאכה ההיא ואין בכחו לחשוב מחשבות אמיתיות באותה המלאכה. ועל דרך זה תמצא בספרי הקדש. לא בסתם, כי לא יאמרו איש פלוני חושב מבלי הזכירם ענין מלפניו או מלאחריו המורה במה הוא חושב, כמו שיזכירו תאר "יועץ" סתם, ויאמרו "פלוני יועץ" מבלי זכר ענין לפניו או לאחריו, והבן. וכבר נשלמו הכללים שראינו להקדימם וליסדם טרם נבוא לפרש המליצות שנזכר בהם לשון "מחשבה" בכתבי הקדש. ואתה חקור ודרוש בהם ותמצא מרגוע לנפשך. ועתה אתחיל בעז"ה לפרש לשונות של עצה הנמצאים בתנ"ך. ואתחיל בתאר "יועץ", ולכונה זו אפתח החדר הזה.
1