גן נעול, בית שלישי ט׳:י״אGan Naul, House III 9:11

א׳"עוצה עיניו לחשוב תהפוכות. קורץ שפתיו כִּלָה רעה" (משלי טז, ל). פירוש. בכתוב שלפניו נאמר "איש חמס יפתה רעהו, והוליכו בדרך לא טוב" (טז, כט). ועל הנחת תאר "איש חמס" רמזנו עליו בבית השני (חדר י חלון יז), ואמרנו שהנחתו על איש חומס נפשו בזדון, ומצייר בטבע נפשו-הרעה ציורי תהפוכות וענינים שהן נגד שקול הדעת. ואת ציורי המדע הטבעיים הנטועים בו כובש בחזקה בהיותן מתגלים מאליהן בלבו. ואמרנו שענין זה נוהג בו הן בציורי הדעות, הן בציורי המדות, הן בציורי הכחות שפועלות בגויה. גם הבאנו שם משל על זה קחנו משם. וכן על דרך משל שברשעתו חושב בטבע "אין אלהים שופטים" והכל טבע ומקרה. וכאשר יעלה מחשבת דעת הנטועה בה על לבו, והן כלל המושכלות הראשונות "שיש יוצר ועושה, דיין ושופט"; עושה חמס-לנפשו [וכופף] הציורים הטבעיים הטובים הללו למען [יחשוב] בתהפוכותיו, והן המחשבות הצומחות מתאוותיו ומרשעיותיו, הבָלִים ובדמיונות. והנה החמס הוא הזדון הגדול שאין למעלה הימנו, והן הרשעים הגמורים. וכבר בארנו זה שם. ואין די לרשעים כאלו בלכתם לבדם בדרכי מחשבות תהפוכותם, אבל לרוב רשעתם ושנאתם לדרכי הצדק והחכמה הן מחטיאי הרבים, וכל חפצם לחמוס נפשות זולתם כמו שחמסו נפשם. והם כת המסיתים והמדיחים בחלקלקות. ועל זה אמר "איש חמס יפתה רעהו", כלומר בחמסו יפתה רעהו שיעשה חמס לנפשו ויודיעהו תהפוכות, והוליכו בדרך לא טוב, בדרך שהוא הולך עליו, הן בדעות הן במידות הן במעשה הַגְוִיָה. ובא הכתוב השני לפרש מה הוא מדת איש חמס ומה ענינו. ואמר "עוצה עיניו לחשוב תהפוכות". ומלת "עוצה" כמו "ועוצם עיניו מראות ברע" (ישעיה לג, טו), והוא הכובש יצרו בחָזְקָה לבל יראה ברע. וזה¹איש חמס שנידוננו להיפך עוצם עיני לבו [הרוצה] בטבע האמת בשקול הדעת, למען יחשוב תהפוכות ודברים המנגדים לשקול הדעת שעלו על לבו, מפני ציורי תאוותיו ורשעותיו. ותחת שהוא עצמו יודע שהן מחשבות הבל ודמיון כזב ושראוי לו לבטלם ולהסירם מלבו, יעשה להיפך וירחיב מחשבות אלו ברוחו וברצונו; ומחשבות הדעת יסיר מלבו. וזהו החמס הגמור. וכל זה במחשבת הלב. אבל כשיגיד תהפוכותיו לזולתו ויפתהו שיעשה כמוהו, זהו תכלית הרשעה והחמס, ועל זה אמר "קורץ שפתיו כִּלָה רעה". והנה [הוא] מדבר על הציור הפנימי והודע אותה לזולתו. ולפי שמחשבת התהפוכות הן טבעיות באיש-החמס לרוב הֶמְשֵׁל ציורי הרשעה בקרבו. גם יש בכל אדם בטבע ציורי המושכלות הראשונות ומחשבת דעת, לכן נכתב בקל²כי יש אפשרות לחשוב דבר והיפוכו "לחשוב", כי ברצון חושב תהפוכות ותופס במחשבות כאלו. וכבר הודענו דעת רש"י ז"ל במלת "עוצה", והשיבונו על דבריו.³עיין מפתחותינו לפסוקים על משלי טז, ל ועם המבואר פה נשלם הענין. וראב"ע ז"ל פירש "אוטם עיניו בעבור שלא ילך לבו אחר עיניו. בעבור שיחשוב תהפוכות כרצונו", ע"כ. ואעפ"י שפירושו רחוק, למדנו מדבריו שגם הוא מפרש "עוצה" כמו "עוצם עיניו מראות ברע". גם רלב"ג פירש כמוהו והוסיף "אח"כ הוציא מה שבמחשבתו אל הפועל בשֶׁחָתַּךְ שפתיו ופתח אותה לדבר הדברים בפיו, הנה דבורו השלים הרע, כי במה שחשב לא היה מגיע נזק לאנשים אם לא יוציאוהו בפיו", ע"כ. וממה שבארנו תתיישב המליצה על נכון, והבן.