גן נעול, בית שלישי ט׳:י״בGan Naul, House III 9:12
א׳"הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה, פרי מחשבותם" (ירמיה ו, יט). פירוש. לפי שהם חושבים מחשבות און על השם ועל חֻקי תורותיו, לכן אענישם על המחשבות הזרות האלו. וזהו "פרי מחשבותם", כלומר העונש שיקבלו הוא פרי מחשבותם. אבל רד"ק ז"ל כתב "אינו אומר שיענישם על המחשבה לבד אלא על מעשיהם שהן פרי מחשבותם. שהן חושבים שאין אני רואה מעשיהם לפיכך הולכים אחר לבם למלאות תאותם", ע"כ. ולפירושו יהיה לשון "מחשבה" הנזכר בכתוב זה ממין מחשבות בדברים מעשיים שיתבארו בבית זה בעז"ה. אמנם לא יתכנו דבריו בעיני, כי אין התוכחה על מעשיהם, אבל הוכיחם עתה על המחשבות הפנימיות שהיו חושבים מחשבות און, שכן מפורש בענין באמרו "כי על דברַי לא הקשיבו, ותורתי וימאסו בה" (ו, יט). והמליצה הזאת נופלת על כת מנאצי השם ובוזי דבריו, כי הם המואסים בתורת ה'. וכן אמר ישעיה על כת החכמים-בעיניהם "כי מאסו את תורת יי'" (ישעיה ה, כד), ובארנוהו בבית הראשון (חדר ו חלון יא). והן מחשבת אפיקורסות. והוצרך רד"ק ז"ל לומר מה שאמר לפי שהיה קשה בעיניו היות העונש חל על המחשבה לבד. והוא נגד מה שקבלנו מקדמונינו ז"ל (קידושין לט ע"ב) "מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה". ולא שָׂם לבו כי המחשבות שהזכיר הנביא הן מחשבות און ונאצה ואפיקורסות שהן מחשבת עבודה זרה, שאמרו עליהן (שם) שהרהורי עבודה זרה חל העונש עליהן. והדין נותן כן, כי המואס בלבו בדבר ה', או שמאמין שאין אלהים שופטים, או שמחלל שם שמים בסתר לבו, אעפ"י שיש בידו תורה ומעשים טובים, היתכן לומר שלא יענש? והוא רע מן האיש החושב מחשבת משפט וירא אלהיו בלבו, ועובר על העברות בתוקף היצר. ולא אאריך בענין זה, כי המסתכל בדברי החדרים האלו ימצא האמת. ולכן אין "פרי מחשבותם" על המעשה, אך על העונש, כמו "פרי מעלליהם יאכלו" (ישעיה ג, י). והמליציות דומות, והבן.
1
ב׳"תועבת יי' מחשבות רע, וטהורים אמרי נועם" (משלי טו, כו). פירוש. מלת "רע" תאר לאיש, לא למחשבה. וכבר רמזנו על זה בפסוק "והיועצים עצת רע" (יחזקאל יא, ב), כי אילו היה תאר למחשבה היה צריך לומר "רעה" וכמו "מחשבה" לשון נקבה. והענין מחשבת איש-רע בעל הציורים הרעים היא התועבה.
2
ג׳ולכן אעפ"י שלא יצאה לפועל ולמעשה, היא תועבת ה'. ומטעם זה לא אמר "תועבות יי' מחשבה רעה" לפי שגם על לב האיש הטוב והצדיק תעלינה מחשבות רעות ודמיונות לפי טבע כל אדם מבלי רצון האדם. אך האיש הטוב יודע שהן הבל ויסירם מלבו, ויחשוב ברצון מחשבות כפי ציוריו הטובים המושלים בלבו. וחלילה לומר על זה "תועבת יי'". אבל מחשבות איש רע יתעב ה' בעבור היותה נאמנה בעיניו. ומטעם זה לא אמר בסוף הפסוק "וטהורים מחשבות נועם"1אלא כתוב "אמרי נועם" אחר שאמרנו כי מחשבות האיש הטוב לעתים רעות. ואם היה אומר "וטהורים מחשבות טובות", לא היה מלמדנו דבר. אך אמר "וטהורים אמרי נועם" לפי דעתו על האיש הרע ידבר. אעפ"י שהוא2האיש הטוב בעל הציורים הרעים ואיננו גיבור לכבוש יצרו, וחושב מחשבת תאוה וחמדה, לא תאמר שגם תורתו וחכמתו תועבת ה'. אבל אם הוא בעל תורה וחכמה ומלמד תורה לעצמו ולאחרים, הנה דבריו היוצאים מפיו באמת ובצדק הם טהורים לפני ה'. ואל תאמר3כלומר "אל תשאל" הנה כתוב "ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חֻקי? ותשא בריתי עלי פיך" (תהלים נ, טז). הבדל גדול יש בין הרשע השונא מוסר וחכמה, ובלבו מבזה דברי התורה היוצאים מפיו, לאיש רע האוהב חכמה ותורה, אלא שיצרו מושל עליו. ומלת "נועם" על החכמה, כמו "דרכיה דרכי נועם" (משלי ג, יז), ובארנוה בבית השני (חדר י חלון י). וזה פלא כי מחשבות ציוריו תועבה, ואמריו הנעימים טהורים, והבן. ובפירוש ראב"ע ז"ל "מחשבות רע, כלומר איש רע", ע"כ. ויפה דבר.
3