גן נעול, בית שלישי ט׳:י״דGan Naul, House III 9:14
א׳והכתובים שנזכר בהן לשון "מחשבה" על דברים מעשיים, והחושב מתהפך במחשבותיו הרבות ולא ידע כדת מה לעשות, תהיינה כל מחשבותיו בטלות ומבוטלות בעיניו, כי לא [יבחר] באחת מהן, אלו הן.
1
ב׳"הָפֵר מחשבות בְּאֵין סוד, וברוב יועצים תקום" (משלי טו, כב). כבר בארנו הפסוק הזה למעלה (חדר ג חלון ו), ואמרנו שאם אין האדם נועץ על דבר מעשה בסוד חכמים ויועצים, לא יבטח על משפט לבו. ואם יעלו מחשבות רבות על לבבו [ויסקור] כולם, שלא יתאמץ לעשות מעשה על פי אחת מן המחשבות והנה הם מחשבות עוברות, ולא יפול עליהן לשון "עצה". ויתר הדברים בארנו שם. וראב"ע ז"ל אמר "ענין 'סוד' עצה. [הָפֵר] שאחרים יפרו מחשבות החושבים, בעבור כי אין עצה. ובעבור יועצים תקום מחשבות הנועצים". ע"כ. ולא אבין מה זה הפרת המחשבה?1רבינו מקשה מדוע המקרא נקט דוקא "מחשבה"? וגם העצה תופר, כדרך "והפרתה לי את עצת אחיתופל" (שמואל ב טו, לד). ובארנוהו למעלה. גם אין "סוד" עצה. ובמקום אחד כתיב "מחשבות בעצה תכון" (משלי כ, יח), ויאמר ראב"ע2על הקושיא "מחשבות" לשון רבים, ומלת "תכון" לשון יחיד "כל אחת בעצה שֶׁיִוָעֵץ עם חברו יכון מה שחשב לעשות, ע"כ. ולמדנו שאם אין עצה לא תכון אך לא [הפר]. ולמה נכפלו שתי המליצות על ענין אחד? והאמת כמו שפרשנו. גם "מחשבות בעצה תכון" פרשנו למעלה (שם חלון א) על נכון.
2
ג׳"יי' הפיר עצת גוים, הניא מחשבות עמים" (תהלים לג, י). פירוש. כל אשר חפץ ה' כן יהיה, ו"עצת יי' לעולם תעמוד" (שם לג, יא). ואין מי יוכל להתקומם נגדו. כי אם נועצו הגוים יחדו עצה והסכמה החלטית עצת-בליעל לעשות מעשה לא חפץ בו אלהים, ותהיה עצתם נכונה להשגת מבוקשם הרעה, ה' יפר עצתם, כדרך "עֻצו עצה ותופר" (ישעיה ח, י), כי יבצר מהם את אשר יזמו לעשות. כמו שקרה בדור הפלגה שנועצו כל הגוים יחדו עצת-בליעל לבנות עיר ומגדל. והיתה הסכמתם נכונה להשגת מבוקשם הרעה, כמו שכתוב "זה החלם לעשות. ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות" (בראשית יא, ו). והפיר השם עצתם בדרך פלא, כי בלל שפתם ולשונם כמו שכתוב בתורה. "הניא מחשבות עמים", כי כשיחשבו מחשבות על דבר מן הדברים כדת מה לעשות, ימאסו במחשבה הטובה להשגת מבוקשם, ותהיה מחשבה בטלה בעיניהם. ויבחרו באחרת שאין בה מועיל, או שלא יבחרו באחת מהן כדרך "הפר מחשבות" המבואר בחלון זה. ומלת "הניא" כמו "למה תניאון אל לב בני ישראל" (במדבר לב, ז) והיא הפרת מחשבה לְבַטְּלָה, והבן.
3
ד׳"מפר מחשבות ערומים, ולא תעשינה ידיהם תושיה" (איוב ה, יב). פירוש. הערומים הם בעלי העיון והמחשבה, והם לא יעשו מעשיהם במהרה ובחפזון. אך טרם יעשו דבר ישקלוהו בפלס חכמתם ותבונתם, ולכן תהיינו כל מעשיהם כפי מתכנת החכמה. והמעשה העשוי בחכמה מתואר "תושיה", כמו שיתבאר בבית זה בעז"ה. ואמר כי לעתים יפר השם ב"ה מחשבות הערומים, וכשיערימו בחכמתם לחשוב על-דבר מעשה כיצד יעשוהו, תהיינה מחשבותם הטובות להשגת מבוקשם כאין בעיניהם, ויבטלום לבלתי עשות כפיהם, וע"י כן לא תעשינה ידיהם התושיה שהוא המעשה בחכמה. ויהיה כן להענישם עבור פשעים קדומים, כדרך שבארנו בפסוק "לוכד חכמים בערמם" (איוב ה, יג), ובפסוק "מוליך יועצים שולל" (איוב יב, יז).
4
ה׳ועם זה נשלמה כונתנו שכיוננו לבאר בחדר זה, כי העמדנו בו כל לשון "מחשבה" בקל הסמוך אצל אדם, שהן על מחשבות פנימיות מבלי התלות בדבר מעשה. ותראה שקצתן הן מחשבות משפט וחכמה, והן מחשבות טבעיות של החכמים, וקצתן מחשבת סכלות שהן טבעיות לסכלים, וקצתן מחשבות דמיונות כוזבים, וקצתן מחשבת און ורשעה שהן טבעיות לפועלי און ולאנשי חמס ומרמה. וכמו שידענו כי לשון "מחשבה" נופל על כל האדם ציור בלב יהיה מאיזה ציור שיהיה. וכן הודענו בכל אחד מהן שהוא מסַך המחשבות המתחלפות כפי הבדל הנפשות ושמטעם זה בנויין בקל. וגם נתבאר מדברינו שלא יתכן להניח על אחד מהן לשון "עצה", לפי שכולם על מחשבת הלב בלי מעשה, ואין לשון "עצה" נופל אלא על הסכמת הלב לעשות מעשה מן המעשים כמו שבארנו, ונכון הכל.
5